תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 18, פברואר 2006

פוליטי

לסקי בשמאל, מרצ במרכז

בחירות 2006

עו"ד גבי לסקי, פעילה בתחום זכויות האדם, מועמדת מספר אחד-עשר ברשימת מרצ לבחירות הקרובות. כיהנה בעבר כמזכ"ל "שלום עכשיו". מערכת אתגר נפגשה עמה לקראת הבחירות לכנסת.

מה דעתך על הקונצנזוס הישראלי החדש שמתגבש סביב רשימת קדימה?
אני מאוד מוטרדת ממנו. כשמדברים על הסדר מדיני וההסדר לא כולל את הצד הפלסטיני, אלא רק את הצרכים הגזעניים של מדינת ישראל, זו בעיה. מתנתקים מעזה, ובאותו זמן יוצרים שם תוהו ובוהו ובית כלא ענק.

ומה עם הטענה לפיה אין פרטנר?
התפיסה של השמאל תמיד הייתה שצריך לדבר עם האויב. להגיד שאין פרטנר, זה אחד הספינים המוצלחים של הפוליטיקה הישראלית, שנועד לטרפד כל התקדמות לקראת הסדר. התנתקות אינה הסדר. זה שמאזן הכוחות הפנימי בשטחים השתנה אחרי הבחירות לרשות הפלסטינית, לא אומר שאין פרטנר. הפרטנר הוא מי שהעם הפלסטיני בוחר.

אם מרצ מאמינה במו"מ ולא במהלכים חד צדדיים, מדוע תמכה בהתנתקות?
למרות שההתנתקות איננה המצאה של מרצ, היינו צריכים להכריע אם לתמוך בה או לא. לא יכולנו להתעלם מכך שלראשונה ממשלת ישראל מתכוונת לפנות מתנחלים משטחים כבושים. זה עדיין זה לא אומר שמרצ מעדיפה את דרך ההתנתקות. יתר על כן, התמיכה שתוכנית ג'נבה מקבלת בישראל ובעולם, הייתה בין הגורמים המרכזיים שהובילו את שרון להציג אלטרנטיבה מדינית.

הקונצנזוס החדש שהזכרנו, מקבל את תוואי הגדר כגבול קבע, כאשר ירושלים ומחצית הגדה בידי ישראל. מהי עמדת מרצ לגבי הגבולות ההולכים ומשורטטים ביחד עם הגדר?
מרצ לא מקבלת את חומת ההפרדה כגבול מדיני. אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית בקווי 67. אבל בואו נחכה ונראה מה תציע הממשלה החדשה.

למרות ההסכמה שההתנתקות מהווה מכה קשה לעם הפלסטיני, לא ראינו ברחוב כל ביטויי התנגדות מצד השמאל. האם שוב אנחנו הולכים למהלך חד צדדי בלי אופוזיציה שמאלית?
המחשבה שישראל יכולה לקבוע גבולות קבע באופן חד צדדי, בלתי תקפה מבחינה משפטית. בית הדין הבינלאומי בהאג קבע, שהגדר צריכה לחפוף את גבולות 67. תפקיד השמאל הוא להוביל את המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים, לקראת קביעת קו גבול מוסכם.

הרי ידוע שארה"ב, הפטרון של ישראל, ציפצפה על האו"ם כשפלשה לעיראק. עם גיבוי אמריקאי, מה ימנע מישראל להתעלם מהחוק הבינ"ל?
מרצ צריכה לזעוק נגד זה באופן קולני יותר. מרצ היא המפלגה היחידה שמארגנת סיורים במאחזים, ולאורך תוואי הגדר. מרצ יכולה גם לנסות לגייס לובי בכנסת. לצערי מרצ היא היום מפלגה של שישה מנדטים וקשה לדרוש ממנה שתשנה את המפה הפוליטית. השאלה היא איפה כל האנשים שאמורים לתמוך בנו? אני יכולה לומר לכם שיש היום הרבה אנשים שמתלבטים בין מרצ לקדימה. שמאל שמתתלבט בין מרצ לקדימה הוא שמאל מבולבל.

או שמרצ מבולבלת? הרי ביילין מתכנן להיות חלק ממשלה בראשות קדימה?
לא היה דיון על כך ולא החלטה. זו עמדתו האישית של יו"ר המפלגה. יחד עם זאת, אני לא פוסלת את האמירה שאתה מוכן להיות בממשלה שמוכנה ללכת לקראת הסדר. זה לא מעיד על בלבול. אם לא יהיה רוב לקדימה, ומרצ תהיה הקול שאומר כן או לא, אולי נוכל גם להשפיע על המפות. אני חושבת שאת מרצ צריך לשפוט בטווח הארוך. המהלכים של מרצ הוכיחו את עצמם.

המהלך המרכזי של מרצ היה תמיכה בלתי מסוייגת בהסכם אוסלו. בדיעבד, איך את רואה את הניסיון של אוסלו?
כמי שצריכה להתמודד עם זה במישור המשפטי, אז באמת ישראל ממשיכה להיות האדון השולט בתחומי חיים שאין להם שום נגיעה לישראל. זה איום ונורא. אני חושבת שהסכם אוסלו הוא ניסיון בעייתי. הרעיון של הסכם בשלבים אינו מקובל עלי, אבל אני צריכה להודות שלא הייתי בין אלה שהתנגדו מלכתחילה.

מתי התפכחת?
כשהתחלתי לראות את הדברים בשטח. כשישראל השתמשה בהסכמים כדי לנגח את הפלסטינים, בעוד שהיא הפרה את אותם ברגל גסה, והפלסטינים החלו להרגיש מרומים.

מרצ מאוכזבת מהפרטנר הפלסטיני?
יש אכזבה הדדית.
באינתיפאדה השניה התפתחה בשמאל הישראלי תנועה אוטנטית של סרבנות. מרצ הפנתה להם עורף, למרות שהם היוו זרם מרכזי בשמאל הציוני.
זה אחד הנושאים שבהם אני חלוקה עם העמדה המרכזית של המפלגה שלי. ציפיתי שמרצ תתמוך בסרבנות באופן גלוי, עם כל הבעיות הכרוכות בכך. אני חושבת שהמפלגה לא הייתה מספיק אמיצה, והושפעה מכל מיני שיקולים חיצוניים לא רלוונטיים. במרצ קיימת עדיין האסכולה הישנה, שגורסת שאפשר להשפיע מבפנים. שעדיף שאנשים שמתנגדים לכיבוש יהיו בצבא וישרתו בשטחים.
הטרנד החדש בשמאל הוא להפקיר את השאלות הפוליטיות המכריעות לטובת אג'נדה חברתית נוסח עמיר פרץ.

אני חושבת שזו טעות קשה. היום, החלשים ביותר הם תושבי השטחים הכבושים שבשליטת ישראל. פרץ, בהיותו יו"ר ההסתדרות לא הגן עליהם, כפי שלא הגן על הפועלים הזרים. אם אתה רוצה להגן על החלשים בחברה אתה חייב להיות חד גם בנושא המדיני, ולא להזדנב אחרי קדימה.

מה עמדת מרצ בשאלות של הפרטה, תעסוקה, תוכנית ויסקונסין?
יש נטיה, כאשר מדברים על זכויות אדם, להתייחס קודם כל לזכויות אדם קלאסיות: חופש המצפון, חופש הדת. זה המדור הראשון. עם התפתחות החברה בא המדור השני - הזכויות החברתיות: דיור, חינוך, התאגדות. מרצ הציעה חוק יסוד זכויות חברתיות, שיעגן זכויות אלה בחקיקת יסוד. בנוסף קיים גם המדור השלישי, שנוגע לזכויות סביבתיות: פיתוח תשתיות, מניעת זיהום אוויר, תחבורה, איפה מקימים תחנת רכבת וכו'. האם אנחנו מביאים מקומות עבודה לאנשים, או מאפשרים לאנשים ניידות כדי להגיע למקומות העבודה? מרצ צריכה לקחת את הבכורה בנושאים אלו.

ביילין ביקר בוואדי ערה בסוף השבוע. מה מציעה מרצ לבוחר הערבי?
אני חושבת שמרצ עשתה עבור הבוחר הערבי יותר מהמפלגות הערביות. ראיתי שהמפלגות הערביות השקיעו יותר בנסיעות לביירות ודמשק, והרבה פחות בחייהם של פועל הבניין ופועלת הטקסטיל. האישה הערביה הראשונה בכנסת, חוסנייה ג'בארה, לא באה ממפלגה ערבית אלא ממרצ. אני משוכנעת שלמרצ יש מה להציע לבוחרים הערבים, לא רק בגלל הצורך בשיתוף פעולה בין אנשים שחיים באותו מקום, אלא גם משום שהיא עושה את הכל כדי לקדם את האוכלוסיה החלשה.

מה דעתך על הקמפיין החדש של מרצ?
המטרה שלו היא לאגד את השבט. לצאת מהארון בגאווה ולעצב את עצמנו כמו הסיסמא שלנו: מרצ בשמאל - האדם במרכז. אם קדימה לקחה על עצמה את הנושא המדיני, והעבודה את הנושא החברתי, אז מרצ לוקחת על עצמה את הנושא האזרחי.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה