תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 15.04.08

מלחמת מעמדות

האם ישיב מעמד הפועלים את מצרים אל ראש העולם הערבי?


שביתת נהגי הרכבות במצרים

גל השביתות והפגנות הפועלים שהחל ב-6.4.08 במספר ערים במצרים, מהווה, לדעת פרשנים רבים, את המאבק העממי החשוב ביותר מזה עשרות שנים. בראש התנועה עומדים פועלי המטוויות והטכסטיל בעיר "אלמחלה אלכוברא", שבשנה האחרונה קיימו סדרה של שביתות לשיפור תנאי עבודתם ושכרם. נחישות הפועלים נוכח כוחות הבטחון המוגברים עלתה על כל הציפיות, והם שילמו על כך באותו יום היסטורי בשני הרוגים ומאות עצורים.
הרקע לקריאה לשביתה הוא משבר הלחם ועליית המחירים, שכל מצרים סובלת מהם. השביתה מציבה את הפועלים כיום ככח חברתי פעיל עם אג'נדה עצמאית, למרות שהם עדיין אינם מאורגנים במסגרת אחת, ואין הם מציעים אלטרנטיבה פוליטית למשטר. אולם בפעולתם הם מהווים אלטרנטיבה דמוקרטית פועלית חדשה למפלגת השלטון הפרו אמריקאית מחד, ולתנועה האיסלאמית, הגוררת את העם המצרי לבידוד ולפיגור חברתי מאידך.

משבר הלחם מזעזע את המשטר

בחודשים האחרונים נאלצים המצרים לבלות שעות ארוכות בעמידה בתורים ללחם כדי לקנות 20 פיתות, במחיר של 5 גרוש עבור הפיתה. פועלי המטוויות והטכסטיל ב"אלמחלה אלכוברא" הנמצאת צפונית לקהיר, פקידי מס, מורים באוניברסיטאות, רופאי בתי החולים הממשלתיים, פועלי החקלאות ורבים אחרים, כל אלו שובתים ומקיימים הפגנות המוניות במחאה נגד מדיניות הממשלה המשרתת את בעלי ההון, נגד עליית יוקר המחיה מול משכורת נמוכות ביותר, ונגד השחיתות.

העוני במצרים אינו חדש, אלא שעתה הוא הבשיל לכדי משבר. גל עליות המחירים האחרון, בהשפעת המשבר הכלכלי האמריקאי והבינ"ל, היה הקש ששבר את גב הגמל.
פרשנים רבים מזהירים מפני החזרה לאינתיפאדת הלחם משנת 1977, לאחר שנשיא מצרים אז, אנואר סאדאת, הכריז על ביטול הסובסידיות הממשלתיות ללחם. אולם למרות נקודות הדמיון, מדובר בשתי תקופות הסטוריות שונות לחלוטין.

בשנת 1977 עדיין נהנה סאדאת מיוקרה של מצביא ומנהיג לאומי בעקבות מלחמתו נגד ישראל מאוקטובר 1973. זאת בנוסף להיותו מותיקי מהפכת הקצינים החופשיים בהנהגת ג'מאל עבד אל-נאסר ב-1952. גם לאחר שסאדאת חתם על הסכם השלום עם ישראל ב- 1979, עבר למחנה האמריקאי, והתבודד מהעולם הערבי, הוא נהנה ממענקים אמריקאים גדולים בשנות השמונים, תוצאה של המהפכה הטכנולוגית שאיפשרה לארה"ב לגבור על המחנה הסוציאליסטי.
אולם היום ארה"ב סובלת ממשבר כלכלי עמוק, על רקע הזעזועים בהגמוניה הבינ"ל שלה, והנסיגה באמון של עמי העולם ביכולותיה. מדיניות החוץ שלה ומדיניותה הכלכלית המיטו על עמי העולם רק אסונות. הם גרמו להתפשטות העוני, זעזעו את היציבות הפוליטית והבטחונית באזורים שונים בעולם, ופגעו באינטרסים של העובדים בשם הגלובליזציה הקפיטליסטית.
לזאת יש להוסיף את אי האמון של העם המצרי במשטרו של חוסני מובארכ ובמפלגה הלאומית שהוא עומד בראשה. ממשלתו מואשמת בשחיתות, בדיכוי חירויות הפרט, ובהגברת המשבר. אין תמה שדעת הקהל אינה מאמינה לטענות הממשלה, כי משבר הלחם הוא תוצאה של עליית מחירי הקמח בשווקים העולמיים, ורואה בשביתות ובהפגנות העממיות את הדרך היחידה להביע את זעמה על המצב ולשנותו.

מה שהגביר עוד יותר את אי האמון במשטר והראה על חולשתו, היו הוראות שהנחיתו פקידי המפלגה השולטת על הפקידי ועדות הבחירות לבחירות המקומיות שהתקיימו ב- 8 באפריל, למחוק את מועמדי מפלגות האופוזיציה. שיא הזיוף היה כאשר ועדת הבחירות סרבה לרשום מועמדים עצמאיים המקורבים לאחים המוסלמים.

אג'נדה חברתית חדשה

יש לציין, כי כל עוד היה משטר מובארכ מסוגל ליצור סוג של יציבות כלכלית הודות לשיעורי הצמיחה הגבוהים שנבעו מהשקעות זרות, לא נקטו הפועלים וההמונים עמדה, והמאבק על אופי השלטון הפוליטי נשאר תחום בין תומכי ארה"ב ובין אוהדי האחים המוסלמים, המהווים כיום את האופוזיציה העיקרית. אולם, המשבר הכלכלי העולמי מאיים על הצרכים הבסיסיים ביותר של העם, דבר שמערבב את כל הקלפים בזירה המצרית.

מאבקי העובדים מצביעים על אג'נדה חברתית חדשה, הרחוקה הן מזו של מוסדות השלטון, והן מזו של האחים המוסלמים. כתבה בעיתון מצרי (אין דיילי, מה- 27.9.07) מדווחת כי פועלים ב"אלמחאלה אלכוברא" שהיו בעיצומן של הכנות לשביתה, סילקו את ראש האיגוד הידוע בתמיכתו במשטר, לאחר שהאשימו אותו כי שיתף פעולה עם ההנהלה בגזילת זכויותיהם.

העיתון טוען כי "הפועלים השובתים סירבו לקבל את המהנדס סעד אל-חוסייני, חבר מועצת העם מטעם האחים המוסלמים, וזאת משום שהוא לא פעל באופן רציני מאז האינתיפאדה הראשונה שלהם בדצמבר האחרון (2006). זאת בנוסף לעמדת האחים המוסלמים בועדת התיאום של המפלגות והכוחות הפוליטיים באלמחאלה, שמתנגדת לסולידריות עם הפועלים".
מאמר בערבית באתר של ה-בי.בי.סי. מתאר מצב דומה בקרב הרופאים הממשלתיים, שמשכורותיהם החודשיות מגיעות ל-230 גנה, או דולר ליום, והחיים מתחת לקו העוני. בעוד שהנהגת האיגוד, הנמצאת בידי האחים המוסלמים מזה 15 שנה, החליטה לבטל את השביתה שהוכרזה ב- 15 במרץ, יצא ועד עובדים אלטרנטיבי בשם "רופאים ללא זכויות" נגד החלטת ההנהלה, והנהיג את השביתה. הועד האלטרנטיבי מאגד בשורותיו אנשי אופוזיציה צעירים, שבראשם מתבלטת הרופאה, קופטית במוצאה, מונא מינא, אשר הפכה לסמל של המאבק החדש.

דו"ח של החוקר האמריקאי ג'ואל ביינין העומד בראש החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, מצביע על התפקיד המנהיג של פועלי מפעל הטקסטיל באלמחלה אלכוברא. הם הקימו ועד עובדים עצמאי, והחלו להתקשר עם מגזרי עובדים נוספים כדי לבנות מסגרת איגוד מקצועית מתקדמת, מחוץ לאיגודים המקצועיים הרשמיים הכפופים לחלוטין לתכתיבי המשטר.

העמדה הנייטרלית של האחים המוסלמים כלפי התזוזות החדשות חושפת את חוסר יכולתם להציע פתרונות כלכליים למשבר הנוכחי. יתר על כן, לתנועות האסלאמיות אין בעיה עקרונית עם המשטר הקפיטליסטי הגורם לעוני ולמשברים, והן יודעות לחיות אתו בדו קיום במדינות מוסלמיות שונות. לכן פשיטת הרגל של המשטר המצרי תשאר ללא תשובה של ממש מהאחים המוסלמים.

מצב זה מצביע על קיומו של חלל ריק פוליטי, ומדגיש את התפקיד החשוב שמעמד הפועלים יכול למלא בבניית אלטרנטיבה פוליטית דמוקרטית ופועלית למשטר. המאבקים הרבים של העובדים ובעלי המקצועות החופשיים מזכירים לנו את האנרגיות הטמונות במעמד הפועלים המצרי, ומעלות את הצורך לגבש אג'נדה חברתית מתקדמת.

תנועות העובדים החדשות עדיין לא גיבשו מתוכן זרם איגוד מקצועי ופוליטי מאוחד, אולם הן מצביעות על אג'נדה חברתית חדשה, ומכאן חשיבותן הגדולה לא רק במישור המצרי אלא במישור הכלל ערבי. מצרים שיחקה תפקיד מוביל בתנועה הלאומית הערבית בתקופת שלטונו של עבד אל-נאסר, ובה בעת הצמיחה מתוכה את תנועת האחים המוסלמים. זו האחרונה התפשטה ברחבי המזרח והמערב, אך הפכה בשנים האחרונות לסמל של פיגור, ואיבדה את חשיבותה האזורית. תנועת הפועלים החדשה מבשרת את היכולת לבנות את האלטרנטיבה שתאפשר לצאת מהמבוי הסתום אליו הגיעו העמים הערבים במאבקם חסר התוחלת בין תומכי ארה"ב ותומכי התנועות האסלאמיות.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה