תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 26, אוקטובר 2008

תרבות

בחדרי החומר אשמור על הרוח מאת חגית גרוסמן

מאת חגית גרוסמן
מילות מפתח: שירה, תל אביב


צילום: אוה דברה

רְחוֹב דיזנגוף. בֵּית קפֶה קטן. חומרים חַסְרֵי אוֹנִים
אוֹסְפִים אֶת כל הצרופים להוכחה שֶׁהַיְתָּה כּאן יֵשׁ.
ישות חיה, למרות שטעם שפתיה מריר.
וְאִם תאוה תכְניע את רוחהּ לגוף וְתשׁתקף
על קיר הזכוכית, מלפני השמלה,
המים יעמדו, אך הרחוב יִלְקֶה בבהלה.
כי גם הילדים ממקום מים עומדים
יונקים תאוה מתוך ארְנקים בְּקיקים
והסחורה מזְהירָה, שִׂמְלָה, נעל, סימנים
לְהתגברות על האֵינות. ובשולי הכביש
אישה פורשת ידיה מעל אבני השפה.
ושפתה עמוקה כְּשברי עננים
המשוררים שיחה עם הרוחות.
וכך גם הילדים ממקום מים עומדים
מביעים כיסופים לחומרים ראשונים.
וחלומם מוצא את מקומו בגוף.
כי אין הפרד בין שתיקת החפצים
לרוחות המספרות זו עם זו.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה