תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 21, מרץ 2007

מלחמת מעמדות

הממשלה חיסלה את ההכשרה המקצועית

ביקורת נוקבת הופנתה בשנים האחרונות נגד אדריכלי הרפורמות של נתניהו – בין השאר בשל הפעלת תוכנית ויסקונסין. המבקרים הראו כיצד רפורמות אלו שיצרו צמיחה כלכלית ראויה לציון, הביאו להרס מערכות הרווחה החברתית וגרמו להעמקת הפערים בחברה הישראלית. חסידי ההפרטה וקיצוץ התקציבים גורסים מנגד, גם הם במידה רבה של צדק, כי מדיניות הקצבאות שהונהגה בעשר השנים שקדמו לרפורמות לא עודדה תעסוקה ובעצם הנציחה את העוני.

אלא שאמינות קריאתו של נתניהו, "צאו לעבודה", מתערערת כאשר בודקים את השקעות המדינה בהכשרה מקצועית. אילו התכוונה המדינה באמת ובתמים ליצור מהפכה תעסוקתית במשק, ללא ספק היינו רואים לצד הקיצוצים, השקעות נרחבות בתחום ההכשרה מקצועית. ואולם, גם כאן, במקום הרחבת תוכניות ההכשרה המקצועית, הונף גרזן הקיצוצים על כבשת הרש של התוכניות הקיימות. המשמעות: בלימת סיכוייהם של מאות אלפים להתקדם בשוק העבודה.

הרושם העולה מהמדיניות שיושמה בחמש השנים האחרונות הוא שהממשלה מחסלת את התעשיה המסורתית, ואינה זקוקה עוד לעובדים מקצועיים. בהתאם לתאוריית "היד הנעלמה של השוק" הופסק כליל המאמץ ליצור מקומות עבודה, לקדם שילובן טכנולוגיות חדשות, ולהכשיר עובדים. במקום כל זאת ניתן אור ירוק ליצירת שני מעמדות של עובדים – מחד עובדי ההיי טק, בעלי מיומנויות גבוהות ושכר מרקיע שחקים, ומאידך צבא של ידיים עובדות זולות: מהגרי העבודה, עובדי קבלן וחברות כוח אדם. כאשר עדיף שסוג העובדים השני יהיה מוחלש, חסר מודעות לזכויותיו ונעדר כישורים ומיומנויות - כך קל יותר לנצלו.

אין מחלוקת בין מומחים בתחום החברתי על כך שעובדים חסרי השכלה והכשרה מקצועית, מתקשים יותר להשתלב בשוק העבודה המודרני. ברור גם שעובדים חסרי השכלה פחות יעילים, ומתקשים בקליטת טכנולוגיות חדשות המייעלות את העבודה. יתר על כן, דווקא הצמיחה המהירה של המשק הישראלי בחמש השנים האחרונות הייתה יכולה להוות הזדמנות שתצדיק השקעה נוספת, מצד המדינה, בהכשרת כוח אדם ובהעלאת רמת ההשכלה. השקעה כזו בהון אנושי ובתשתית תיתן את פירותיה בעתיד.

אלא שבמקום זאת התאפיינה מדיניות הממשלה מאז 2003 דווקא בפעולה שיטתית לצמצום התוכניות להכשרה מקצועית, ובצמצום זכויותיהם של המובטלים לקורסים על חשבון המדינה. בפברואר 2006 פרסם מכון אדוה מחקר בעל חשיבות רבה בנושא תחת הכותרת:
הכשרה מקצועית אאוט.

הדו"ח מצביע על מגמה של קיצוץ חריף בתקציבים המוקדשים להכשרה מקצועית בשנים האחרונות. הנתונים בדו"ח אדוה וכן נתונים מעודכנים שהתקבלו מדוברת משרד התמ"ת בינואר 2007, מגלים הכל: לעומת תקציב של 243 מליון ש"ח שעמד לרשות האגף להכשרה מקצועית בתמ"ת בשנת 2002, עומד לרשותו בשנת 2007 תקציב זעום של 73 מליון ש"ח בלבד – כלומר, ב-5 השנים האחרונות קוצצו למעלה משני שלישים מתקציב האגף.

כתוצאה מהקיצוץ ירד מספר המשתתפים בקורסים להכשרה מקצועית מ-28 אלף בשנת 2000, ל-14 אלף בשנת 2004. כשלוקחים בחשבון את מספר המובטלים במשק שעומד על מעל 200 אלף, עולה שמספר המשתתפים כיום בקורסים של אגף ההכשרה עומד על פחות מ-10% מהמובטלים. המספרים מעידים על כך שהקורסים אינם נגישים לרוב המכריע של המובטלים. אלו נותרים בכל תקופת האבטלה באותה רמת הכשרה, שבמקרים רבה הייתה הגורם בגללו הם נפלטו רבים למעגל האבטלה.

יתר על כן, דו"ח של מרכז מחקר ומידע של הכנסת בנושא האגף להכשרה מקצועית, שהוגש לועדת העבודה והרווחה של הכנסת מצביע על מגמה עקבית של הפחתה בתקציבי ההכשרה המקצועית (שרה צוובנר, 3.12.03). לפי דו"ח זה שיעור המשתתפים בקורסים של אגף ההכשרה בשנת 1995 עמד על 80% מהמובטלים. שיעור זה ירד ל-51.2% בשנת 1998, והגיע ל40% בשנת 2001.

בניסיון לחשב את שיעור המשתתפים בקורסי האגף כיום נתקלנו בקשיים, בשל חוסר התאמה בין הנתונים שמוצגים בדו"ח התמ"ת ובדו"ח של אדוה. עם זאת משני הדוחות עולה כי במשך העשור האחרון הייתה ירידה דרמטית במספר העובדים שזכו להכשרה מקצועית במסגרת קורסי אגף ההכשרה.

הכשרה מקצועית והכלכלה החדשה

ההשתלבות הישראלית בתהליך הגלובליזציה הביאה לשינוי עמוק בשוק העבודה. הכלכלה החדשה דורשת מהעובדים רמה מינימלית של השכלה – גם מעובדים שעושים עבודה מכנית פשוטה ליד מכונה. השכלה תיכונית, שליטה מסוימת במחשב והבנה בסיסית בעברית ואנגלית, מהווים היום תנאי קבלה בסיסיים כאשר מחפשים עובד מקצועי למפעל, מסעדה או בניין. במקביל לעליית הרמה הנדרשת מעובדים, הועברו מפעלים עתירי עבודה (טקסטיל, עץ, מזון), למדינות בהן עלות העבודה פחותה בהרבה דוגמת סין, רומניה, מצרים וירדן. בנוסף התירה הממשלה יבוא מהגרי עבודה זולים, שמתחרים בעובד הישראלי על מקומות העבודה שאינם דורשים הכשרה.

לאור מצב זה החל אגף ההכשרה במשרד העבודה לגבש בשנת 2000 תוכניות חדשות שהיו אמורות להתמודד עם המציאות החדשה בשוק העבודה (דו"ח מרכז המחקר של הכנסת). לאחר שהסתבר כי שכ-70% מהבלתי מועסקים במשק הם בעלי פחות מ-12 שנות לימוד, עלה הצורך להקדיש משאבים רבים יותר להעלאת רמת ההשכלה של מובטלים אלו. תוכנית ההכשרה של האגף כוונה על כן להגדלת היקפם של קורסי הכנה, שתכליתם להביא יותר מועמדים לסף הכניסה להכשרה המקצועית. לפי המלצת מבקר המדינה, על האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם להתרכז בביצוע קורסים שלבוגריהם סיכויים מירביים להיקלט בשוק העבודה, ולבטל או להקטין עד למזער את הקורסים שאינם נדרשים (דו"ח המבקר 50 ב', לשנת 1999).

דוגמא אחת להקצאת משאבים יעודית הייתה התוכנית שהגיש אגף ההכשרה במשרד התעסוקה בסוף שנת 2001. תוכנית זו כללה הקצאת 95.8 מליון ש"ח לקורסים עבור המגזר הערבי. המטרה הייתה להביא את מספר המשתתפים בקורסי ההכשרה, המכוונים לאוכלוסיה הערבית, לשיעור של 20% מכלל המשתתפים. ללא ספק תוכנית זו שיקפה ניסיון רציני ומבורך למקד מאמץ במגזר מופלה לרעה, הסובל משיעורי אבטלה גבוהים, במגמה לקדם את האפשרויות של עובדים ערבים להשתלב בשוק העבודה.

אלא שתוכניות יפות אלו נותרו על הנייר. לא עברו שנתיים ובפועל הוחל, כאמור קיצוץ מאסיבי של תקציבים ותוכניות. להזכיר – התקציב של כל אגף ההכשרה בישראל לשנת 2007 עומד על 73 מליון ש"ח , פחות מהתקציב שהוגדר בשנת 2001 למגזר הערבי לבדו.

מובטלים – לכו לעבודה

כאשר העלה נתניהו את הסיסמא "צאו לעבודה", והחל ביישום תוכנית ויסקונסין היה זה רק חלק מתהליך שינוי היחס למובטלים, שהחל מספר שנים קודם לכן. במסווה של צורך לקצץ בתקציב, יושמה החל משנת 2002, עוד בתקופת ממשלת שרון הראשונה שבה הייתה שותפה מפלגת העבודה, סדרת תוכניות כלכליות אשר שינתה את פני ההכשרה המקצועית ללא הכר. ביולי 2002 הופחת התשלום במהלך הכשרה מקצועית ב- 30%, ולאחר מכן, ביולי 2003, בוטלו כמעט לחלוטין תשלומי דמי אבטלה במהלך ההכשרות המקצועיות (הנתונים לקוחים מתוך דו"ח של "מחוייבות לשלום וצדק חברתי", מרץ 2003).

בעקבות שינויים נוצר מצב אבסורדי בו דווקא המועמדים המתאימים להכשרה מקצועית – דורשי עבודה הנמצאים במסגרת דמי אבטלה – אינם יכולים להשתלב בקורסים אלו, שכן המימון למחייתם בתקופת הקורסים קוצץ או בוטל לחלוטין.

המציאות הקפקאית שנוצרה עם הפעלת תוכנית מהל"ב (ויסקונסין) בשנת 2005 הייתה שהממשלה קראה למובטלים הכרוניים, מקבלי הבטחת ההכנסה, לצאת לעבודה ולמצוא פרנסה בעצמם, בשעה שבמשך השנים שקדמו חוסלו למעשה לגמרי כל התוכניות להכשרת אותם מובטלים להשתלב בשוק העבודה. השרים נתניהו ואולמרט, התחרו אמנם על ירושת שרון, אך התאחדו באימוץ התפישה הניאו- שמרנית, שמסירה מהמדינה כל אחריות לפרנסתו ורווחתו של המובטל.

חשבון פשוט של התקציב שקוצץ מאגף ההכשרה (חסכון של כ-170 מליון ש"ח בשנה) מראה כי 350 מליון ש"ח - התקציב שהועבר לחברות המפעילות את תוכנית מהל"ב עבור השנתיים הניסיוניות של התוכנית – הוא בדיוק הסכום שנחסך מתקציבי ההכשרה המקצועית. לא יהיה זה מופרך אם כן לקבוע כי תוכנית מהל"ב תפסה את מקומה של מערכת ההכשרה המקצועית.

יש אמת בטענות לפיהן אגף ההכשרה ושרות התעסוקה לא ביצעו את הנדרש ביעילות, וכי פעולתם התאפיינה בסיבוך בירוקרטי ובזבוז רב. אלא שהתחליף של תוכנית ויסקונסין, והחיסול של כל תוכניות ההכשרה המקצועית אינם פותרים את הבעיה אלא מחריפים אותה. בחינה בשטח שערכו פעילי עמותת מען בשנה וחצי של הפעלת תוכנית ויסקונסין מעלה שתוכנית ההכשרה שלה אינה מהווה תחליף רציני לקורסים שהוענקו בעבר על ידי האגף להכשרה מקצועית.

עם כל המגבלות, הקורסים שהיו פתוחים בעבר בפני המובטלים כמו השלמת בגרות, לימודי מחשב, וקורסים מקצועיים בתחום המתכת, העץ והבניין אפשרו לעשרות אלפי עובדים לשפר את מצבם בשוק העבודה. לפי דו"ח של הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה והרווחה, 70% מבוגרי הקורסים להכשרה מקצועית המשיכו לעבוד בתחום אותו למדו אחרי שנתיים לאחר סיום הקורס (אוגוסט 2002). רובם דווחו על שיפור במצבם הכלכלי חברתי.

המטרה ליצור ידיים עובדות זולות

ברברה סבירסקי ממכון אדווה טוענת כי המדיניות הממשלתית "אינה רואה טעם להשקיע בבני אדם שהם בתחתית הסולם התעסוקתי. היא אינה מאמינה בכלי ששמו הכשרה מקצועית. הרעיון שהיא מעודדת הוא שיעבדו בכל מקום, בכל מחיר ובכל תנאי, העיקר שלא יכבידו על תקציב המדינה".

גם אחרי שנתניהו עבר לאופוזיציה, באוצר רווחת ההנחה שתקציבים המיועדים לרווחה הם בזבוז. במסגרת זו חוסלו גם תוכניות ההכשרה המקצועית. הבחירה בתוכנית ויסקונסין, כתחליף, עונה על הצורך לקצץ במהירות ולטווח ארוך את תשלומי הקצבאות, לעומתה תוכניות ההכשרה, אשר דורשות השקעה במרכזי הכשרה מקצועית, הן פרוייקט שדורש דווקא השקעה מתמשכת, שאין בצידה תמורה ישירה.

הגנה על זכויות עובדים נגד הניצול הייתה ותישאר משימתם של האיגודים המקצועיים. במדינות המערב בהן יש איגודים בעלי השפעה ומשקל חברתי, מהוות תוכניות ההכשרה המקצועית מרכיב חשוב של באג'נדה של הגנה על זכויות העובדים. ברוב המקרים התוכניות משותפות לממשלה ולאיגודים. בישראל נהרסה מערכת מסועפת של קורסים, שבהן הייתה ההסתדרות שותפה, מבלי שזו תגיב כלל. שתיקת ההסתדרות בתחום זה מצביעה על פן נוסף של החלשות המערכת ההסתדרותית. זו הייתה בעבר שחקן מרכזי במדינת הרווחה הישראלית ונעלמה ללא קרב יחד עם הפרטתה של המדינה לדעת.

המשימה של ארגון העובדים הבלתי מקצועיים והמוחלשים ממשיכה להיות האתגר הגדול העומד בפני כל מי שאינו מוכן להשלים עם מטחנת הבשר האכזרית הפועלת בתחום יחסי העבודה בישראל. אחת המשימות העומדות בפנינו היא הפעלתן מחדש של תוכניות הכשרה מקצועית אמיתיות ורחבות היקף, שיתנו סיכוי לאותם אלפים שאותם ואת עתידם קברה מדינת "הקפיטליזם החזירי".

ניסוי בתוכניות הכשרה הופסק

במקביל להפעלת תוכנית ויסקונסין, בסוף שנת 2005, הפסיק האגף להכשרה במשרד התמ"ת ניסוי חדש להכשרת מובטלים חסרי השכלה באמצעות "מסגרות הכוון". פרסום של מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת תחת הכותרת "הכשרה והעצמה באמצעות מסגרות הכוון והשמה בעבודה" (מיכל סופר, אוקטובר 2006), מתאר את הניסיון שהחל בשנת 2004 (שנה לפני תחילת ישום תוכנית ויסקונסין). הניסיון נועד להכשיר מובטלים חסרי מיומנויות בסיסיות ולהביאם לרמה שתאפשר להם להשתלב בקורסים מקצועיים, במטרה לשדרג את מעמדם הכלכלי והחברתי.

הניסוי הופעל במשך שנתיים במתכונת שונה מזו שהוגדר לו במקור. במקום לשמש כקורס מקדים להכשרה מקצועית של ממש נעשה כאן ניסיון, הדומה להפליא לשיטה המיושמת בתוכנית ויסקונסין, להפנות מובטלים ישירות לעבודה בלא שרמתם המקצועית השתנתה. במקום לתת למובטלים דחיפה למעלה במעלה סולם המקצועות הם עברו שדרוג קוסמטי, שאמור היה להקנות להם הרגלי עבודה ולסייע להם לעבור בהצלחה ראיון עבודה.

"כיתות ההכוון" שנפתחו כללו 472 מקבלי הבטחת הכנסה, בתוכנית שארכה חצי שנה וכללה 560 שעות של לימודים, הכנה לקליטה בעבודה ולווי בהשמה בעבודה. הסקירה שסיכמה את הניסוי כללה בדיקה שהתבססה על ראיונות עם 300 משתתפים. ראיונות אלו הראו כי בוגרי "כיתות ההכוון" לא שיפרו בהרבה את מצבם.

מראיונות שנערכו כשנה לאחר תום הקורס, עולה כי השינוי בתנאי השכר ובביטחון התעסוקתי שהושג על ידי הקורס היה מוגבל מאד. אלו מבין העובדים שעבדו בחמש השנים שקדמו להצטרפותם לקורס, נקלטו באופן מוצלח יותר במקומות עבודה. גם אלו לא דווחו על שיפור בתנאי העבודה, למרות שהעידו על שביעות רצון גבוהה יותר ממקום עבודתם הנוכחי. העובדים הועסקו בשיעורים גבוהים על ידי חברות כוח אדם, ושכרם היה שכר מינימום.

ניסיון זה שהופסק בשנת 2006 לאחר שנתיים בלבד, מוכיח כי המכשול הגדול בפני שילוב מובטלים בשוק העבודה אינו נעוץ בחוסר נכונותם לעבוד, אלא באופיין הפוגעני של רבות מהמשרות המוצעות כיום למי שאין לו כל הכשרה. ללא קידום מקצועי משמעותי שיציב את המובטל בעמדה משופרת עם כניסתו לשוק העבודה אין כל ספק שגם בעלי מוטיבציה לעבוד, לא יוכלו לצאת ממעגל העוני.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה