תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 27.01.09

דעם מפלגת פועלים

מדוע אני עם דעם - מפלגת פועלים?

מאת עידו מהל
מילות מפתח: אבטלה, בחירות, כיבוש

ב-20 בדצמבר של השנה שחלפה, ביקרתי בסניף המקומי של מפלגת דעם בנצרת. ניר נאדר, מספר שתיים ברשימת המפלגה לכנסת, הזמין אותי לכנס הבחירות של המפלגה. את הקשר עם דעם התחלתי בבחירות הקודמות, בהן החלטתי לתת את קולי למפלגה.

בבית הסניף, באולם צפוף, התכנסנו כ-60 איש, יהודים וערבים, נשים וגברים, והאזנו לדובריה השונים של המפלגה. הדובר הראשון היה יעקב בן אפרת - מזכ"ל המפלגה. יעקב נאם בערבית, ובנאומו מתח ביקורת נוקבת על המצב הכלכלי המחפיר בו אנו נמצאים, ועל המציאות הקשה של העם הפלסטינאי תחת הכיבוש. כמו כן הוא דבר על הריק הפוליטי הגדול בו אנו נמצאים, על החברה הערבית בישראל, שאת קולותיה קונים ספסרי הקולות השונים ממפלגות הכנסת (בל"ד, רע"ם-תע"ל, חד"ש וכמובן - מפלגת העבודה). הוא התייחס למצביעי השמאל בחברה היהודית שמזגזגים בין מפלגות שונות. מפלגות אלה דורכות במקום ובמקום להציג אלטרנטיבה אמיתית למציאות העכורה, מדברות על קואליציה עם הכוחות ההרסניים ביותר בכנסת. בסוף נאומו מדגיש יעקב כי רק מפלגת פועלים היא שתחלץ את המעמד העובד מהדיכוי הכלכלי, ורק מפלגה יהודית-ערבית היא שתשים קץ לכיבוש בשטחים, ותיצור סולידריות אמיתית בין העם הפלסטינאי לעם הישראלי שתביא עלינו שלום. מאותו מפגש עם המפלגה, כשנאומו של יעקב בן אפרת עוד מהדהד באוזני, יצאתי נרגש ומלא השראה. כינוס כזה, של יהודים וערבים, של קהל שנשים הן הרוב בו, ואינן נוכחות כייצוג מצומצם ופורמאלי בלבד, שרוח המאבק הפועלי היא שנושבת בעורפם של הנוכחים, הביא אותי למסקנה שאני במקום הנכון.

אך ראשית כל - מהי מפלגת דעם?

מפלגת דעם נוסדה ב-1995, כמפלגת שמאל הבאה לתת אלטרנטיבה אל מול הסכמי אוסלו. לפי ניתוח המפלגה, הסכמי אוסלו היו פשרה דו צדדית עלובה שתרמה להנצחת הכיבוש. ישראל השאירה את המושכות בגורל העם הפלסטינאי בידי הממשלה, הכפיפה את התפתחות הכלכלה ברשות הפלסטינית לישראל, האיצה את מפעל ההתנחלויות והגבירה את הנוכחות הצבאית בגדה המערבית וברצועת עזה. מהצד הפלסטיני, ההסכמים ביססו את שלטונו המושחת של הפת"ח בראשות ערפאת, אשר הציב שלטון כמעט דיקטטורי בשטחים, עם מנגנוני ביטחון רבים שפגעו באוכלוסיה, והתנהלות מושחתת, ששימנה את כיסם של בכירי הפת"ח. כמו כן, ההסכם מעולם לא ציין במפורש כי בסוף התהליך תקום מדינה פלסטינית רבונית, על כל המשמעויות הנגזרות מכך.

בשנות התשעים מפלגת דעם התמקדה בפיתוח מנגנוני מאבק למען עובדים. היא הקימה את עמותת "מען" - עמותה המסייעת לפועלים הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית להיאבק למען עבודה, ותנאי תעסוקה הוגנים. מען היא איגוד מקצועי בתהליך הקמה. באמצעות העמותה מפגישה המפלגה בין פועלים יהודים לפועלים ערבים ובכך יוצרת תנועה של סולידאריות חברתית אמיתית, ומהווה אלטרנטיבה למציאות המפולגת בה אנו חיים. התנועה גם שמה בראש מעייניה את קידום מעמד האישה בישראל ובחברה הערבית בפרט.

מאז היווסדה התמודדה מפלגת דעם למערכת הבחירות בארבע כנסות - מה-15 עד ה-18 הנוכחית. בבחירות הקודמות והנוכחיות היא העמידה בראשה את אסמא אגבארייה זחאלקה, פעילה חברתית בעלת השקפת עולם סוציאליסטית, שאף רצה כנציגת המפלגה לבחירות האחרונות לראשות עיריית תל אביב.

התחלתי את הקשר עם דעם כשהייתי בי"ג, בשנת הבחירות לכנסת ה-17. הרגשתי אז כי מרצ אינה מייצגת אותי, שכן ראייתה החברתית-כלכלית אינה נוקבת מספיק, פתרונה המדיני - הסכם ז'נבה על סעיפיו השונים, נראה כחזרה על טעויות הסכמי אוסלו, ונוכחותה בשטח - הן במאבקים חברתיים שונים והן במאבקי העובדים במקומות התעסוקה - לקה בחסר. כמו כן, הרגשתי כי נציגי מרצ ניתקו עצמם מבוחריהם, ואין בהם ייצוג נכון של עובדים, נשים וערבים. מכאן פניתי אל דעם, מפלגה שנראתה לי אז חדה מאוד בדעותיה, והיחידה להעמיד בבחירות ההן מועמדת אישה בראש המפלגה (דבר הלוקה בחסר אצל יתר מפלגות השמאל גם בבחירות הנוכחיות). נפגשתי עם ניר נאדר, פעיל מרכזי של המפלגה באזור תל אביב, והוא פרס בפני לא רק מצע פוליטי רלוונטי ומתקדם, אלא גם עשייה ונוכחות פעילה במאבקי עובדים.

בעלוני מרצ המלאים בקריאה הבנאלית "לא מתפשרים - ג'ומס", מופיע המשפט "כי מגיע לנו משהו טוב יותר". ואני אוסיף - מגיע לנו משהו טוב יותר ממרצ! כבוחרי חיים אלטרנטיביים, חיים הבאים לאתגר את המציאות במטרה להפוך אותה ולשנותה, למה שנתפשר בבחירותינו הפוליטיות?

מגיע לנו מפלגה שעדיין מתעקשת על המצע שלה, ולא נופלת למתודיקה של פופוליזם,

כשם שעושה מרצ עם הקמפיין ה"ג'ומסי" שלה.

מגיע לנו מפלגה שקוראת במובהק להשמת סוף לכיבוש וחתירה לשלום. העם הפלסטיני המדוכא הוא שותפנו, כיצד, אם כן, נקרא להפציץ אותו בעזה? ועוד לזגזג בנוגע לשאלה זו? המפלגה קוראת לממשלה להסיר את המחסום הכלכלי על עזה, ולאפשר התפתחות כלכלית מדינית נאותה שם. זוהי דרך השלום, וכל פעולה כוחנית רק תרחיק אותנו מהשגתו, ותשניא את שני העמים זה על זה.

מגיעה לנו מפלגה שמאחדת תחתיה בשותפות וסולידאריות את הציבור היהודי והערבי. למרצ אין נציג ערבי אחד בעשירייה הפותחת שלה. חד"ש שולחת מסרים של מאבק חברתי לציבור בוחריה היהודים, ומנגד מסרים של מאבק לאומני לציבור בוחריה הערבים. במקום לפתור את המתח הפנים מפלגתי הזה, היא מטאטאת אותו תחת השולחן על מנת לזכות בעוד קולות בוחרים. עלינו להבין את כורח ההתארגנות הפוליטית היהודית-ערבית הישרה והראויה, ככלי אמיתי למאבק מעמדי בלתי מפולג בישראל.

מגיעה לנו מפלגה סוציאליסטית. חקיקה סוציאל דמוקרטית ועבודה סביב תצורת חלוקת התקציב אינן מספיקות היום, שכן המציאות מראה לנו שגם אם נחקקו דיני תעסוקה וחוקים סוציאליים שונים - אין מי שיאכוף אותם. דרושה לנו מפלגה שמנתחת את תמונת מצב זו טוב, ויודעת לפעול לא רק במישורי החקיקה, אלא גם לתת את כובד המשקל במאבקים וקמפיינים ציבוריים למען דיור, פרנסה, העסקה נכונה ומחאה רחבה נגד הכיבוש והפגיעה בפלסטינים.

מגיעה לנו מפלגת עובדים. דעם, גם אם לא תיבחר, מהווה אלטרנטיבה בכל ימות השנה לעובדים ומובטלים המחפשים בית להתאגד תחתיו למען זכויותיהם. עמותת מען מהווה התחלה של ארגון עובדים סוציאליסטי יהודי-ערבי. ארגון כזה יציב אלטרנטיבה מול המונופול של ההסתדרות, שבמישור הפוליטי תמכה במלחמה, ובמשור האיגוד מקצועי היא מכשילה מאבקי עובדים והולכת יד ביד עם המעסיקים.

מגיעה לנו מפלגה שמחנכת לסולידריות. מפלגת דעם עמלה במרחב החינוכי הבלתי פורמאלי לארגון וחינוך בני נוער, וחיבור הנוער הערבי והנוער היהודי.

מגיעה לנו מפלגה היוצרת תרבות של מחויבות לחברה. המפלגה מותחת ביקורת על מסחור התרבות, והפיכת תיאטראות ומוזיאונים למיזמים כלכליים במקום להוות מרכזים חברתיים וחינוכיים. המפלגה מארגנת אירועי תרבות ואומנות אלטרנטיביים שונים, שהערך המוסף שלהם הוא תרומה למען חברה ביקורתית, נאורה וסובלנית.

מגיע לנו מפלגה שלא חוששת להציב אישה-ערבייה בראשה, ופועלת למען יצירת מנהיגות נשית בחברה, ובפרט בציבור הערבי.

בבחירות האלו אני מצביע דעם. אני מזמין אתכם, לבחון ולחדד את עמדותיכם, להכיר יותר טוב את השמאל ומה יש לו להציע, ולא לנהור בשבטיות אחר מרצ מתוך הרגל או כביכול שייכות תנועתית או שיקולים פוליטיים של רווח והפסד. אם אנחנו רוצים חיים אלטרנטיביים הקוראים תיגר אמיתי על המציאות, הגיע הזמן שניקח את הגישה הזו גם לפוליטיקה שלנו. דרכנו צריכה להיות צבועה בצבעי המטרה, וכסוציאליסטים המעודדים אחוות עמים - כך גם צריכה להראות המפלגה שלנו - מפלגה אשר נוכחת במאבקים הסוציאליסטים בשטח כל השנה, לא מזגזגת בדעותיה לנוכח שיקולים פוליטיים, ויוצרת חיבור אמיתי בין יהודים לערבים.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה