תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 01.01.09

המשבר הכלכלי

תקציב המדינה – אותה הגברת בשינוי אדרת

הסכם עיני נתניהו

מאת אסף אדיב
מילות מפתח: אבטלה, הסתדרות, כלכלה

תקציב המדינה, שאושר בישיבת הממשלה ביום ד' 13.5, הוא תקציב דו שנתי. בשנת 2009 יעמוד התקציב על סך של 316.5 מיליארד שקל, כאשר הגירעון התקציבי לא יעבור את גבול 6% מהתוצר. בשנת 2010 יעמוד תקציב המדינה על 321.5 מיליארד שקל, כאשר הגירעון התקציבי יוגבל ל-5.5%מהתוצר.

בדרך לאישורו עבר התקציב שינויים רבים. בשלב הראשון, 23 באפריל, הוצגו חוק התקציב וחוק ההסדרים המצורף אליו על ידי רה"מ נתניהו ושר האוצר שטייניץ במסיבת עיתונאים. התקציב במתכונתו הראשונית, נשא את הכותרת "בלימה ותנופה", והיה אמור לשפר את מצב המשק והכלכלה הישראלית לאור המשבר הכלכלי העולמי. נתניהו הבהיר שבמרכז התקציב ייערכו רפורמות במשק החשמל, בנמלי הים ובמנהל מקרקעי ישראל. במקביל לרפורמות אלו תוכנן קיצוץ בקצבאות הנכים, הקשישים, הילדים וניצולי השואה. שר האוצר שטייניץ הצהיר על כוונתו לפגוע בשכר עובדי המדינה ולבטל את הפטור ממס על הפרשות לקרנות השתלמות. האוצר תכנן לקצץ באופן ממשי בתקציבי הבטחון והחינוך, אך להתיר על כנה את הכוונה להפחית את שעורי המס לחברות ולבעלי הכנסות גבוהות.

הצעת התקציב הזאת עוררה מהומה רבתי. עם הצגתה בישיבת הממשלה ב-3 במאי, התברר שבנוסף ללובי החברתי ולשמאל, שמתנגדים לנתניהו ולממשלתו, קיימת גם התנגדות עזה בתוך הקואליציה ואפילו בשורות הליכוד. שר החינוך החדש, גדעון סער, הודיע שיתנגד לתקציב; ש"ס נעמדה על רגליה האחוריות, ודרשה לקבל את מה שהובטח לה בנוגע לקצבאות ילדים; וגם מפלגת העבודה דרשה את שלה, אם בריפוד משרד הבטחון עבור אהוד ברק, ואם בביטול תכנית המסוי של קרנות ההשתלמות שתפגע בעובדי המדינה.

נתניהו חש כי הבסיס הפוליטי של שלטונו מתערער. הוא נאלץ לבצע נסיגה טקטית ולהצהיר שהקיצוצים עליהם הודיע האוצר אינם על דעתו. במקביל פתח נתניהו מו"מ לעסקת חבילה עם ההסתדרות והתאחדות התעשיינים בו שותף גם הצבא ושר הבטחון. בסופו של יום התפשר נתניהו עם הלובי הצבאי רב העוצמה ועם ברק, והסכים על קיצוץ מזערי בתקציב הבטחון, בנוסף לעסקת חבילה כוללת עם ההסתדרות. "עסקת החבילה" נחתמה בין שלושה גורמים - יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ונציגו של נתניהו, אורי יוגב - שקיבלו על עצמם לבצע את ההסכם שכלל ביטול מספר רב של קיצוצים מתוכננים. מסגרת ההוצאה בתקציב גדלה בשעור של 3.05% לעומת השנה שעברה, והגרעון הוגדל ל-6% מהתל"ג.

"עסקת החבילה" כוללת את הסעיפים הבאים:

קידום רפורמות בנמלי ישראל, משק החשמל ומינהל מקרקעי ישראל.

סדרת תיקוני חקיקה שיקדמו את יכולתם של העובדים להתארגן ולהגן על עצמם.

עידוד תעסוקה ויצירת מקומות עבודה באמצעות הגדלת תקציבי המדען הראשי ב-900 מיליון שקל, שיפוץ מוסדות לימוד ב-400 מיליון שקל, ותקצוב דו שנתי של חוק עידוד השקעות הון ב-900 מיליון שקל.

רפורמה למניעת הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להלחם בהעלמות מס בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בשנה.

הקמת קרן סיוע למפעלים בפריפריה.

מאידך, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 6.5% בכל המשרדים. שינוי נוסף לעומת התכנית המקורית הוא העלאת המע"מ ב-1%, בד בבד עם ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות. העשירונים העליונים יישאו בחלק מנטל הקיצוצים: יועלו תקרות המס לתשלום דמי ביטוח לאומי למי שמשתכר בין 38,415 שקלים (9350 דולר) עד 61,342 שקלים (14,950 דולר). כמו כן, יועלו שיעורי המס לכלי רכב גדולים, יקרים ומזהמים, במסגרת מיסוי ירוק.

ההסתדרות דרשה וקבלה את ביטול המס על קרנות ההשתלמות וכמובן את ביטול הקיצוצים הצפויים בקצבאות, ובשכרם של עובדי המדינה. בתמורה הסכימה ההסתדרות לוותר, בשם העובדים, על מחצית מדמי ההבראה המשולמים לעובדי המדינה למשך שנתיים וחסכה בכך למדינה 1.7 מיליארד שקל. אבל הוויתור הגדול ביותר של יו"ר ההסתדרות היה הסכמתו על מתווה ההפרטה של חברת החשמל, הנמלים ומנהל מקרקעי ישראל – שהוגדרו על ידי נתניהו ודובריו כציר של כל התקציב

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה