תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 12.06.09

מדיני

א-סלאם עליכום

מלחמת הציביליזציות, שהילכה אימים על העולם מאז ארועי ה11 בספטמבר 2001, הסתיימה כבמטה קסם במשפט הפתיחה של ברק חוסיין אובמה בנאומו בשבוע שעבר באוניברסיטה של קהיר. יש במילים א-סלאם עליכום הרבה יותר מפירוש מילולי. הן מבטאות פיוס, הכרה, ענווה, ובעיקר, הן מזוהות עם האסלאם וספרו הקדוש - הקוראן. אובמה החליט להלחם באסלאם הפונדמנטליסטי בנשקו הוא, הקוראן. הוא הגיע לקהיר מחומש בפסוקי קוראן ופירושיו העדכניים, המוכיחים כי אין סיבה מהותית לשסע המפריד בין האסלאם לאמריקה. הוא בא כדי להעביר לצדו את מיליוני המאמינים שתמכו באירגון אל קאעדה ושמחו נוכח קריסת מגדלי התאומים. ואובמה הצליח.

הוא הצליח, כי כבר ממשפט הפתיחה של נאומו היה ברור שהוא חתך בצורה חדה ממדיניות קודמו, ג'ורג' בוש. נאום אובמה לא כוון רק כדי לכבוש את לבם של המוני המוסלמים. הוא נועד לסגור חשבון עם מדיניותה הקולוניאליסטית של ארה"ב שליבתה את שנאתם של העמים המדוכאים. דברי אובמה קבלו משנה אמינות, כי הוא הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון; כי הוא דיבר מעל דוכן הנואמים ברטוריקה של מטיף דת, שמנסה להקל על צאן מרעיתו; כי הוא הציג עצמו כאפרו אמריקאי, עם שורשים בקניה, שבילה את ילדותו באינדונזיה המוסלמית, שהתבגר בשיקאגו בצל התנועה לזכויות השחורים בהנהגת מרטין לותר קינג. אובמה הצליח כי רק הוא, ולא רייגן, קלינטון או בוש, יכול לייצר אמינות כזאת.

את המסר של נאום אובמה עזר להעביר לא רק המקום אלא גם העיתוי. אובמה מגיע לקהיר כאשר ארה”ב מותשת לאחר שמונה שנות מלחמה נגד ציר הרשע. מאידך, הכוחות האסלאמיים הפונדמנטליסטים באפגניסטן, עיראק, לבנון ופלסטין אינם מצליחים להצביע על הישגים ממשיים במלחמתם נגד ארה"ב ובת בריתה ישראל. נאומו פנה למיליוני מוסלמים שעייפו מ"תנועת ההתנגדות" האסלאמית ומנאומיהם המתלהמים של מנהיגיה. באותה מידה הוא פנה גם לעם האמריקאי עצמו, שמאס במלחמת היש-ברירה בעיראק, אותה מלחמה שלידתה בשקר, ומחירה עבורו עצום.

העם האמריקאי בחר באובמה כדי שיציל אותו מזרועות הימין הנוצרי הפונדמנטליסטי, שמבקש לפתוח במסע צלב נגד האסלאם בדרכו לכיבוש העולם. אותו ימין שמקדש את האינטרסים של העשירים ומתעלם ממצוקתם של העניים. אובמה נבחר, כי ארה”ב הגיעה לעברי פי פחת, כלכלתה התמוטטה, והיא גוררת אחריה את העולם כולו. העם האמריקאי מצפה מאובמה שישחרר אותו ממלתעות הבנקים הגדולים, שבלעו את חסכונות העובדים, הפקיעו את בתיהם, והשאירו אותם מחוסרי עבודה ועתיד. אובמה יודע שאין באפשרותו לממש את הבטחתו לשנוי, מבלי שיסיים תחילה את המלחמה שהצית קודמו בתפקיד.

תל אביב בכוננות ספיגה

כשאובמה פונה מקהיר אל המוסלמים, תל אביב נכנסת לכוננות ספיגה. הניתוק החד ממדיניות בוש, טומן בחובו גם שינוי ביחס לישראל, שבססה את מדיניותה על קונספציית ציר הרשע. חמאס, חזבאללה, איראן וסוריה הוו עבורה תירוץ אידיאלי לדחיית כל הסדר מדיני. הנאומים שהשמיעו מנהיגי ארה"ב ושכוונו לישראל, נפתחו תמיד במילה "שלום", שפרושה המילולי בערבית הוא סלאם, אבל משמעותה הפוכה - שלום לישראלים, דכוי וכיבוש לערבים. בחירתו של אובמה איננה רק החלפת הנשיא, אלא שינוי פניה של המדינה האמריקאית. ארה"ב כבר אינה אותה ארה"ב, ושליטתה הבלעדית בעולם נשחקה. נאום קהיר בטא זאת בצורה ברורה, ולא השאיר מקום לספק גם אצל הישראלים, שהתקשו עד כה לעכל את המציאות החדשה.

העובדה שישראל לא תפשה את השנוי שהתחולל בבית הלבן, התבטאה בעיקר בהרכב הממשלה. בנימין נתניהו הקים ממשלה ימנית על בסיס הסרוב לתוכנית של שתי מדינות לשני עמים, והתחייבות להמשיך לבנות בהתנחלויות. אהוד ברק, שכבר הוכיח את הבנתו האפסית בתהליכים מדיניים, מיהר להצטרף לקואליציה של נתניהו, כשהוא עוקף מימין את קדימה של ציפי לבני. אין ספק שהאג'נדה של אובמה תואמת ממשלה מסוג אחר, ממשלה שתורכב מקואליציה בין הליכוד, העבודה וקדימה, ותעמיד את הימין בשוליים.
הצרה של נתניהו היא שבין נצחונו של אובמה בבחירות, לבין הנאום בקהיר עברו חמישה חדשים, שבמהלכם גברו השיקולים הפוליטיים הצרים, על כל שיקול ארוך טווח. כך מצא עצמו נתניהו נאלץ לתמרן, להתפתל ולחפש נוסחת קסם, שתגשר בין הימין הישראלי הקיצוני לבין ברק אובמה, בין הגזענות האנטי ערבית של ליברמן וישי, לבין הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון.

דרושה מהפיכה

הנאום ההיסטורי שנשא אובמה בקהיר, הביך את ישראל, ואילץ את החמאס למתן את מסריו. אולם, הוא עלול להתמוסס ולהזכר כהצהרת כוונות תמימה, אם לא יגרור אחריו שינויים ממשיים. הנשק העיקרי של האסלאם הקיצוני הוא תנאי החיים של מיליוני מאמינים שסובלים מרעב ומעוני, מבורות ומהיעדר זכויות האדם, ונאנקים תחת שליטתם של משטרים רודניים. אובמה יכול לשים קץ למלחמת תרבויות על ידי שימוש במילה, אבל, כדי לשים קץ למלחמה בין אלה שיש להם הכל לבין חסרי הכל, צריך יותר ממלים. כדי לשרש את הרדיקליזם האסלאמי יש לעקור מהשרש את הסיבות שאפשרו את צמיחתו. אי אפשר לפייס את ההמונים הערבים, ובו בזמן לתמוך במשטרים השוללים את זכויותיהם הבסיסיות.

ארה"ב צריכה למצוא את הדרך לצאת מהבוץ המזרח תיכוני בתוכו היא שקועה עד צוואר. סוף הקדנציה הראשונה של ברק אובמה, שיחול בשנת 2012 – הוא תאריך היעד. עד אז צריך הצבא האמריקאי לעזוב את עיראק לצמיתות, והסכסוך הישראלי-ערבי צריך להגיע לפתרונו על בסיס שתי מדינות לשני העמים. המטרות שהציב לעצמו אובמה אדירות, והדרך להגשמתן מסובכת וקשה. על אובמה להביס את הטליבאן באפגניסטן; למנוע השתלטות גורמים קיצוניים על הגרעין בפקיסטן; להביא לפיוס בין שיעים סונים וכורדים בעיראק; לעצור את ההתעצמות וההתפשטות של איראן; להכריח את חמאס להכיר בישראל, ולאחד את עזה עם הגדה המערבית. אין פלא איפוא שלבנימין נתניהו נדמה שאם ימתין מספיק זמן, הוא יזכה לראות כיצד הופך החזון של אובמה לזכרון רומנטי שלא התממש.

יחד עם זאת, קשה ומסובכת ככל שתהיה המשימה של אובמה, האתגר האמיתי הניצב בפניו אינו ההתפייסות עם האסלאם, אלא חילוצה של ארה"ב מהמשבר הכלכלי העמוק אליו נקלעה. בשביל זה הוא נבחר. לא האסלאם הקיצוני מאיים על שלום העולם, אלא השליטה של מתי מעט מיליארדרים, המהמרים בבורסות הגלובאליות על עתידה של האנושות. האויב של העם האמריקאי אינו איש דת הזוי המתחבא במערות תורא בורא, אלא הבנקאים האמריקאים השולטים בפוליטיקה ובכלכלה העולמית. הם הגורם העיקרי לעוני, לחוסר הדמוקרטיה, לפגיעה בזכויות האדם, ובשמם ולמענם ניהל ג'ורג' בוש את מלחמותיו חובקות העולם.

נאום אובמה בקהיר היה ביטוי לכך שהאימפריה האמריקאית בנסיגה. היא שוקעת בחובות ומתקשה להשתלט על סבך הסכסוכים שלבתה במו ידיה ברחבי העולם. העם האמריקאי רוצה עבודה, חנוך, בריאות, ועוד דברים בסיסיים שמנהיגיו אינם מסוגלים לספק לו. איך תלחם ארה”ב נגד העוני, בזמן שמיליוני אזרחים אמריקאים מאבדים את מקומות עבודתם ואת בתיהם?
אין ספק שאובמה ניחן ביכולות רטוריות מרשימות ובידע רחב, אבל הוא לא השכיל לשבץ בממשלו את האנשים המתאימים. נציגי הבנקאים הם המוציאים ומביאים במסדרונות הבית הלבן. אובמה רוצה להציל את השיטה, את כלכלת השוק, ולא להחליפה. משום כך הוא נדון לאכזב את כל מי שמצפה ממנו להכיר בכך שהשיטה הקפיטליסטית קרסה. אובמה קורא ומטיף לשנוי, בעוד שמה שדרוש כאן ועכשיו הוא מהפיכה.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה