תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 14.06.09

חארטה בארטה

כל החארטה והבארטה #2

סוכנת המערב הגדולה: אמנות, מחאה ורוח החירות

8. הילדים
בדרכם אל כיבושה של ארץ הקודש (אליה לא הגיעו לעולם) מידי הכופרים המוסלמים, עורכים אנשי הזרוע היבשתית של מסע הצלב הראשון פוגרומים ביהודי חבל הריין. משנוכחים היהודים המבוצרים שהקרב אבוד, הם רוצחים את ילדיהם ומתאבדים. "הרציחות היו פולחניות. האבות לא רק קראו את "שמע ישראל", הם גם אמרו את תפילת השוחט; במקרה אחד, שחט אב את ילדיו על במת בית הכנסת, הזה את דמם על הפרוכת, ואחר הצית את בית הכנסת עליו עצמו, והיה מתהלך בתוכו, "שר בקול נעים"." (יוסי גורביץ', "גלגוליה של עלילה: מהסנאט הרומאי ועד פרשת בייליס", באתר ישרא-בלוג. במאמר גם מצוטטים מהמקורות היהודיים תיאורים נוראיים של מעשי הרצח).

9. פואטיקה
אפשר לומר: בשעה שהילדים נטבחו, השפתיים אמרו שירה.

10. אוטופיה
ברוסיה המהפכנית של המאה ה-19, הציב לב טולסטוי את גרסתו לאוטופיה האנושית האפשרית היחידה: על המין האנושי לחדול מהעמדת צאצאים; על דורו של הסופר להיוותר האחרון על פני האדמה. בדברים אין מן האירוניה המקובלת לעיתים בהקשרים האלה כיום – הדברים נאמרו בהתכוונות מלאה.

11. הרדיקלים
הילדים מהווים את הבעיה העמוקה ביותר של האימפולס האמנותי הרדיקלי. חיים או מתים, ילדים מחייבים השהייה של הפרדיגמות התקפות לכל סיטואציה אחרת. בכך דומה מעמדם למעמדה המיוחד של האמנות עצמה, אך גם הפרדיגמות שלה ניגפות בפניו, מוגבלות על ידיו בגבול בלתי נסבל מבחינתה: האמנות, המחויבת מעצם טבעה לשמור על כל האופציות פתוחות ותוך כך לדבוק בזאת חסרת הרחמים ביותר, נסוגה למול עובדת קיומם של ילדים.

12. ייצוג
שחיטת ילדיך שלך נחוותה כמעשה בלתי נתפס בקרב הנוצרים התוקפים (נטייתם הכללית הייתה להמירם לנצרות ולא להרוג אותם), וגורביץ' מציין את האירוע כשורשיה של עלילת הדם הידועה לגבי הכנת המצות הפולחנית בפסח מדם של ילדים נוצרים. לאחר עבר מהפכני עשיר, דוסטוייבסקי חזר בתשובה לזרועות הכנסייה המזרחית-אורתודוקסית. שנאתו לקתולים עלתה אף על שנאתו ליהודים: במיסה האורתודוקסית הלחם והיין הקדושים שאוכלים ושותים מהווים את בשרו ודמו של ישוע עצמם, בניגוד לתפקודם במיסה הקתולית בה הללו מהווים ייצוג בלבד (= אמנות) של גופו של הצלוב. בהשתתפות המלאה והאקטיבית הזו בהקרבתו של הבן נעוץ מקור המוסר הנוצרי, טען דוסטוייבסקי, ואילו את משחק הייצוגים הקתולי תפס כמקורה של השחתת מידות ברמה הקוסמית, המבשרת המובהקת של רוח המודרניות והקדמה המושחתת שהחלו נושבות ממערב. אפשר לומר שמול פתרונו של טולסטוי, דוסטוייבסקי נכנע לעובדת קיומם של ילדים.

13. מודרניות ומודרניזם
אם המודרניות היא מצב או תקופה, המודרניזם הינו האידיאולוגיה המציבה את המודרניות – הקדמה, החירות האישית וההומניזם – כערך. מה שמכונה "פוסט-מודרניזם" הינו המשבר שנבקע במעמדם של ערכים אלה – משבר, שבאופן מפליא וצפוי כאחד, לא נגרם כתוצאה מאויבים חיצוניים שהלכו ונעלמו, אלא להיפך: מעצם התממשותם ההדרגתית עד לשיאם של ערכים אלו בפועל. אנחנו הולכים עם (המודרניות – הטכנולוגית וכולי) ומרגישים בלי (המודרניזם, האמונה בערכיו). זו השחתת המידות המתחמקת מממשותו של הבשר שנעוצה במשחק הייצוגים המערבי (להאשים בדבר את ההגות הפוסט-מודרניסטית עצמה זה מגוחך: אנחנו יורים בשליח בלבד).

14. מנגנון ההשמדה העצמית של ההומניזם
הבעיה עם ההשמה המודרניסטית של האדם כמרכז ההוויה היא בקריסה הבלתי נמנעת של החירות וההומניזם אל תבניתם המצומצמת ביותר – האינדיבידואליזם. אין שום דבר – גורם חיצוני, נאמר – שיעצור את התהליך הזה עד ריקון מוחלט. סביב האופציה הזו, חסרת הרחמים, מסתובבת האמנות.

15. אומללותו של האימפולס האמנותי-הומניסטי לנוכח ילדים מתים
לנוכח ילדים מתים נשמטת הפרדיגמה של האמנות, אך אינה מתמלאת במה שלא יכול להיות בה: גופהּ שלה אמור להוות מחאה בעצם קיומו וממשותו, אך היא ריקה. "הרציחות לא היו מקריות: היתה להן משמעות קוסמית. הן נועדו לזעזע את אלוהים, ולגרום לו לשלוח את המשיח. על פי האגדה שרווחה אז, ויש לה מהלכים גם היום, יש לאל בגד... וכשימלא הבגד דם, יבוא המשיח" (יוסי גורביץ').

16. מעשה היד המערבי
זאת הבעיה של האמנות, של המשחק של הייצוג, של המבט המהופנט במעשה היד. במזרח (התיכון) ננקטה עמדה ברורה בעניין הזה, מאברם בן תרח ועד פיצוץ פסלי הבודהה באפגניסטן בידי הטאליבן (לכאב המערבי על אובדן הנצח של הפסלים העתיקים הרבה במשותף עם הזעזוע ממותם של ילדים). ההומניזם שהכרית את עצמו, ושופרו האמנות שאינה יכולה להיות שום דבר אחר, מבקשים למחות, אבל המחאה הזאת לכודה בתוך קולו של האויב המערבי, שנגדו ונגד ההומניזם הנכחד ודמות האדם חסר המעצורים שלו נלחמים. נגד האמנות שלו. נגד משחק הייצוגים.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה