תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 13.11.09

דיעה

אבו מאזן זורק את המגבת

16 שנה אחרי שחתמו על הסכמי אוסלו, הגיעו הפלסטינים למסקנה שאין טעם להמשיך בתהליך השלום עם ישראל. רק כך ניתן לפרש את הכרזתו של אבו מאזן, כי לא יגיש את מועמדותו בבחירות הבאות לנשיאות הרשות הפלסטינית. רק לפני חדשיים הודיע ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, על תכניתו "להקים מדינה פלסטינית תוך שנתיים", והנה בא הבוס שלו וטורף את כל הקלפים. נראה כי ממשלת הימין המכהנת בישראל, וההצהרות הסותרות מוושינגטון, גרמו לפלסטינים ללכת לאיבוד תוך כדי נסיון להציל משהו מתהליך השלום.

ההכרזה של אבו מאזן היא, ללא ספק, הבעת אי אמון בתהליך השלום. אבל, לא פחות מכך, היא מבטאת את אכזבתו של אבו מאזן מברק אובמה וממשלו, שאחראי במידה רבה לכרסום במעמדו של הנשיא הפלסטיני מול בני עמו. הכל התחיל עם נאומו המבטיח של אובמה בקהיר, ביוני השנה, שם התחייב הנשיא האמריקאי לפעול למען מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי, ודרש מנתניהו בצורה ברורה להפסיק את ההתנחלויות. מעודד מעמדתה המיליטנטית של ארה"ב, טיפס אבו מאזן על עץ גבוה, והתנה את חידוש השיחות עם ממשלת נתניהו בהקפאה מוחלטת של ההתנחלויות. אבל, הרוח הגבית הזאת הלכה ודעכה, ונפסקה כליל עם הצהרתה האחרונה של שרת החוץ, הילארי קלינטון, שנתניהו "עשה ויתורים חסרי תקדים בנושא ההתנחלויות".

דבריה של קלינטון היו בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, בתום סדרה ארוכה של השפלות, אותן ספג אבו מאזן מהאמריקאים. בכינוס עצרת האו"ם בספטמבר, הוא אולץ על ידי הממשל להשתתף בפגישה משולשת עם נתניהו ואובמה עצמו, כאשר מלבד לחיצת ידיים רופסת, לא יצא ממנה דבר. השיא היה כאשר, בלחץ ישראלי, דרשו האמריקאים מאבו מאזן שידחה את הדיון בדו"ח גולדסטון של ועדת האו"ם לזכויות האדם בג'נבה, בתואנה שדיון כזה עלול לעכב את המו"מ בין ישראל לפלסטינים. הסכמתו של אבו מאזן לדחיית הדיון, סייעה למוסס את המומנטום האנטי ישראלי שנוצר בעקבות פרסום הדו"ח, קוממה נגדו את דעת הקהל הפלסטינית והערבית, והעניקה לחמאס נשק תעמולתי ממדרגה ראשונה. ואם כל זה אינו מספיק, באה שרת החוץ קלינטון, ולא רק שבחה את נתניהו אלא גם דרשה מאבו מאזן להכנס למו"מ עם ישראל "ללא תנאים מוקדמים".

התפטרותו של אבו מאזן, מצטיירת על רקע זה, כאמצעי לחץ, שבא להעביר מסר לכל הצדדים המעורבים. אפשר לנסח את המסר כך: 16 שנים של תהליך עקר חייבות להסתיים לאלתר! אינני מתכוון להתעמת עם הישראלים והאמריקאים; מצד שני אינני יכול להכנע לדרישותיהם. לכן אני מכריז על יציאה מהמשחק!

אבו מאזן מעמיד את כל הצדדים בפני עובדה מוגמרת - הרשות הפלסטינית, במתכונתה הנוכחית, מיצתה את עצמה, ולכן, או שהיא תהפוך למדינה עצמאית, או שהיא תתחסל. במקרה של העלמות הרשות הפלסטינית יכולות לעלות שתי אפשרויות. האחת, הקהילה הבינלאומית תקח את האחראיות על המצב בשטחים. האפשרות השנייה, ישראל תחזיר את הממשל הצבאי, על כל המשמעויות הפוליטיות והכלכליות הכרוכות בכך. אותו מצב מוזר שנולד כתוצאה מהסכם אוסלו, שבו מתנהל דו-קיום בין כיבוש לרשות, ובו מתחולל כביכול תהליך שלום, בחסותו מרחיבים התנחלויות תוך הבטחת מדינה פלסטינית - הגיע לקיצו.

נראה כי המסר נקלט היטב בבית הלבן, ובא לבטוי בקבלת הפנים הצוננת שצפתה לנתניהו בביקורו האחרון בוושינגטון. הפגישה בין אובמה לנתניהו, שאושרה רק ברגע האחרון, התנהלה בארבע עינים ואפשרה מן הסתם לאובמה להבהיר לנתניהו מי הוא הבוס. הופעותיו השחצניות של נתניהו המסרב להפצרות הבית הלבן ודוחה את מאמציו של השליח המיוחד, ג'ורג' מיטשל, הסתיימו בסצנת השפלה שלא ידע כמוה, כאשר הבית הלבן סרב לצלם את הפגישה או לאפשר נוכחות עיתונאים, ואף דרש מנתניהו להמנע מלהדליף את תוכנה. אחרי הכל, נתניהו לא נתן שום דבר ממשי, שיאפשר את חידוש השיחות עם הפלסטינים.

נתניהו יכול לטעון שזאת לא אשמתו. הוא פשוט מגיע לכהונה שניה, לאחר 16 שנים, במהלכן נכשל הסכם אוסלו והפך לזכרון מר. אולם, נתניהו עצמו תרם גם הוא לכשלון. בכהונתו הראשונה, בשנת 1996, עשה נתניהו הכל כדי לטרפד את הסכם אוסלו. הסכם ווי על שלוש פעימותיו (שחלקן מעולם לא בוצעו), הסכם חברון שהביא לחלוקת העיר, התקרית האלימה סביב מנהרת הכותל - כל אלה שמו קץ לאידיליה בין הרשות לממשלת ישראל ששררה בימי רבין. כזכור, נתניהו עצמו השתתף בהפגנות הרחוב שלוו בהסתה של הימין, שהביאה בסופו של דבר לרציחתו של רבין.

מאז ידענו שורה של ממשלות – ממשלת ברק, שרון ולבסוף אולמרט - שבזבזו את הזמן, גרמו להסלמה, הרחיבו התנחלויות, הקימו את גדר ההפרדה, העלו את חמאס לשלטון, וגם נלחמו נגדו והטילו עליו מצור. כל הפעולות האלה ביחד דרדרו את אמינותה של הרשות הפלסטינית ויצרו מצב חדש, שבו נפל בחלקו של נתניהו הצורך להחליט - האם לסיים את הסכסוך ולהגיע להסדר, או להתמודד עם התוצאה ההכרחית של המשכותו, והיא התפרקותה של הרשות הפלסטינית.

הבעיה של נתניהו היא, שהוא חישק את עצמו באמצעות קואליציה ימנית, כאשר ליברמן מימינו ואהוד ברק משמאלו. איך יוכל לבצע את הויתורים הנדרשים - פירוק התנחלויות, חלוקת ירושלים, הסדר בנושא הפליטים - ולהשאיר את ש"ס ואת ליברמן בממשלה? איך יצליח לשמור על שלמות הליכוד, עם בני בגין ובוגי יעלון?

אם נסתכל על המפה הפוליטית בישראל היום, נבחין על נקלה שלא יכולה להתקיים שום קואליציה בלי מפלגות הימין. גם קדימה, הנמצאת היום באופוזיציה, לא הייתה מוכנה להעניק לאבו מאזן כל התחיבות בכתב כאשר היתה בשלטון, מפחד שתאבד את תמיכת ש"ס וליברמן. למרבה האירוניה, מפלגת היהודים המזרחיים ומפלגת הרוסים, המייצגות צבור ימני, שטוף מוח, מחזיקות את ישראל בגרון. זוהי תולדה של שנים ארוכות בהן הטיפו מנהיגי הליכוד, כולל אלו הנמצאים היום בקדימה, נגד השמאל, ועודד שנאה גזענית כלפי הערבים.

עמדתו של אבו מאזן מציבה גם את חמאס במצב עדין. התנהגותו של ארגון החמאס לאורך כל הדרך היתה דו-פרצופית. מצד אחד הוא ניצל את הסכמי אוסלו כדי להשתתף בבחירות ולהגיע לשלטון; מצד שני, הוא עשה הכל כדי לפגוע במעמדו של אבו מאזן, ולמוטט את אוסלו. הוא השתמש במטריית הלגיטימיות של הפרלמנט הפלסטיני כדי לבסס עצמו כמפלגה פוליטית, אך בה בעת הפעיל את הזרוע הצבאית שלו בנפרד, כדי לקעקע את אותם הסכמים על בסיסם כונן הפרלמנט. מה יעלה בגורלה של רצועת עזה אם הרשות הפלסטינית תפורק? מה יקרה למעמדה של ממשלת חמאס, ולדרישתה להכיר בה כממשלה חוקית? האם יקים חמאס רשות אלטרנטיבית, או שיחזור לימי המחתרת וישאיר אחריו אדמה חרוכה?

שאלה אחרונה ומטרידה - למה לקח כל כך הרבה זמן להבין שהסכמי אוסלו אינם מובילים למדינה אלא מנציחים את הכיבוש? למה היה צריך כל כך הרבה קורבנות, מצור, גדר הפרדה, התנחלויות, מחסומים, אבטלה, מלחמת אזרחים, הרס הרצועה - כדי להגיע למסקנה כל כך מובנת מאליה - לרשות הפלסטינית אין שום זכות קיום.

התשובה כנראה יותר פשוטה ממה שנדמה - בתוך הפת"ח ישנם מי שנהנו ונהנים ממנעמי השלטון. שכבה צרה ומושחתת של מנהיגים התעשרה בעוד העם סובל. משום כך היא איבדה את אמון הציבור והגיעה לסוף דרכה בהתפטרותו הדרמטית של אבו מאזן. אין צורך להתפלא אם גם הפעם תמצא הנוסחה הגואלת, שתאפשר להמשיך בתהליך "השלום". קיומה של הרשות הפלסטינית אינו רק פתרון נוח לישראל, אלא גם מקור לרווחים קלים עבור אלה המתפרנסים מהמנגנון החלול, כולל אבו מאזן העומד בראשו.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה