תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 29.01.10

דיעה

ההשוואה והמשוואה

בישראל אסור להשוות את השואה לסבלם של הפלסטינים. כל מי שעובר על הכלל הזה נשפט במשפט בזק, דינו נחרץ, והוא מורחק אל מחוץ למחנה. הקרבן האחרון היה הבמאי והמפיק יהונתן סגל, שהואשם כי השווה בסרטו החדש את סבל אימו בשואה, לסבלם של הפלסטינים ברמאללה. בשל כך הושהה בתחילת 2010 סכום של 1.32 מליון שקל מטעם הקרן לקולנוע ישראלי, שנועד לממן את הסרט. קדמו לסגל רבים וטובים, אשר ניסו למחות נגד המתרחש בשטחים הכבושים, ובעיקר נגד הסגר המתמשך על עזה. דו"ח גולדסטון הרי הפך ל"מסמך אנטישמי", בית הדין הבינלאומי בהאג לאינקוויזיציה מודרנית, ולאחר יותר מששים שנה, השואה מתקשה להחלץ מהשימוש הבלתי ראוי שעושה בה ישראל. קורבן השואה מתאכזר לקורבן הכיבוש, ומסרב להכיר במי שהפך לקורבנו.

אלא שקשה שלא להשוות. בימים אלה ממש מסתובבת ברחבי גרמניה הצגת תיאטרון בשם "הדור שלישי" שבה שותפים שחקנים ישראלים, פלסטינים וגרמנים, בחסות של התיאטרון הלאומי הבימה והתיאטרון הגרמני שאובינה. ההצגה שוחטת את כל הפרות הקדושות, ומאפשרת להסטוריה הטרגית של שלושה עמים לעמוד לבקורת, לדיון ולסאטירה. ההשוואה, למרות מונולוג מבריק של משתתפת ישראלית הנקרא "don't compare" היא מהות המחזה.

למרות שהכיבוש הישראלי מתסכל כל מי שרוצה לראות סוף לסכסוך הארוך הזה, ונותן פתח להשוואה, זו נובעת, כאמור, יותר מבורות מאשר מכוונה לסלף את האמת ההיסטורית או להמעיט מסבלו של העם היהודי. כדאי לציין שהדור הצעיר בישראל לא ממש יודע מי היה בן גוריון ומה הייתה תורתו של הרצל. מה שהתרחש בגרמניה בשנות השלושים והארבעים רחוק ממנו, והוא חשוף למניפולציות ולשמוש ציני בשואה, כמו למשל בסיורי אושוויץ לנוער, הנערכים מטעם משרד החינוך.

כדאי להבהיר שהיהודים לא היו הסיבה לשואה, אלא התירוץ לה. גרמניה הנאצית השתמשה בתורת הגזע כדי ללכד את העם הגרמני ולשלוח אותו למלחמת עולם אמפריאליסטית חסרת כל סכוי. העם הגרמני ציית, התלכד ולחם בחירוף נפש למען הרייך השלישי. עוד לפני שהיהודים נשלחו לאושוויץ נשלחו הקומוניסטים הגרמנים למחנה בוכנוולד, ובעקבותיהם גם חברי המפלגה הסוציאל דמוקרטית. השואה לא הייתה מנת חלקם של היהודים בלבד. 50 מיליון בני אדם נספו במלחמה, וביניהם 20 מליון אזרחים סובייטים. אלא שהשמדתם של היהודים היתה האכזרית, הברברית, והבלתי נתפסת ביותר. האומה המתקדמת ביותר באירופה הראתה לאן יכול להדרדר האדם המודרני, כאשר התרבות, המדע והטכנולוגיה אינם מהווים מחסום בפני אידיאולוגיות לאומנית וגזעניות.

אלא שדווקא אלה אשר הפכו לנושאי הדגל של השואה, המתיימרים לשמר את זכרה, הפכו למסלפים הגדולים של ההיסטוריה, והם משתמשים בה כדי לקדם את מטרותיהם, ולהצדיק את התנהגותם כלפי הפלסטינים. מגדיל לעשות בנימין נתניהו, שאינו מתבייש לעמוד על הבמה באושוויץ ולהשוות את היטלר לאחמדינג'אד ואת איראן לגרמניה הנאצית. אם המנהיג האירני דומה להיטלר ואיראן לגרמניה הנאצית, אז אכן השואה היא פברוק יהודי, כפי שטוען לא אחר מאשר אחמדינג'אד. מי שמעוות כך את ההיסטוריה עושה זאת בכוונה ברורה למתוח קו דמיון בין קורבנות השואה לבין מדינת ישראל. הרי עפ"י גישה מסולפת זו ישראל היא הקורבן, והכיבוש של הפלסטינים אינו אלא מעשה הגנה מפני אלה הרוצים להכחיד אותה.

אלא שאין בין ישראל ובין יהודי השואה שום מקום להשוואה. יהודי אירופה שנשלחו לתאי הגזים היו ברובם עניים מרודים, נרדפים, חסרי כל זכויות וחסרי הגנה. הם היו יהודים גלותיים שדברו יידיש, תרבות שמדינת ישראל מחקה לגמרי. כל מה שישראל הותירה מתרבותם היא השואה, שהפכה מארוע היסטורי מזעזע למיתוס. היא הפכה לנכס של כל מי שרוצים להצדיק כל מעשה נבלה בשמם של הקרבנות. התורה ביד אחת והשואה ביד השנייה הפכו לסלע הקיום היהודי, וההצדקה להקמתה של מדינת ישראל תוך נישול אכזרי של העם הפלסטיני ממולדתו. הגורמים לשואה, ובעיקר הרצון לכבוש ולהרחיב את הגבולות על בסיס מלחמה, גזענות, שנאת זרים, תחושת עליונות לאומית, אדישות לסבלו של האחר, כל אלה הם ערכים שהחברה הישראלית אמצה. ולכן חוזרים המבקרים את ישראל, ומשווים בין הכיבוש והשואה בצורה עיקשת, כי אם לראש ממשלה מותר להשוות בין דברים שאי אפשר להשוות ביניהם , גם לחולקים עמו מותר.

את השואה לא ניתן להשוות לשום ארוע היסטורי שידעה החברה האנושית. לעומת זאת מה שעושה ישראל בשטחים הכבושים ניתן להשוות להרבה מאוד מקרים הסטוריים, כי בזה היא לא המציאה כלום. כאשר פרצה האינתיפדה הראשונה פרסם צה"ל ספר על הכבוש הצרפתי של אלג'יר, בו הוא השווה בין המתנחלים הצרפתים לבין המתנחלים היהודים. משטר האפרטהייד בדרום אפריקה גם הוא קורא להשוואה, וכמוהם כל סוגי הקולוניאליזם שאפיינו את המאה ה-19 וראשית המאה העשרים. אלא שהקולוניאליזם עבר מהעולם, ורק הקולוניאליזם הישראלי הוא מתמיד עד מיאוס. העולם עייף מישראל ומהסכסוך הנורא הזה, שמסרב לבוא על פתרונו.

כדי להוקיע את הכבוש ולחשוף את מלוא אכזריותו וחוסר האנושיות שבו אין צורך להשוות אותו לשואה. הוא מספיק נורא גם כך. אולם מי שבאמת מפחד משואה חדשה ומחזרתו של הפשיזם, אל לו לחפש את שורש הרע במערות של טורה בורה, או ברחובות טהראן. הפשיזם ממשיך לשכון באותן חברות מערביות, ממנו הוא צמח, והוא מבצבץ בצורותיו השונות בארה"ב, שוויץ, איטליה, צרפת, הולנד, אנגליה ואוסטריה. המכנה המשותף שלו הוא שנאת זרים, לאומנות, עליונות גזעית, זלזול בדמוקרטיה ונסיון לשחזר את גדולתן של אימפריות שוקעות. שם טמונה הסכנה האמיתית. אבל מדינת ישראל אדישה לה, והיא מפנה את חיציה לכוון הלא נכון. על כן המשוואה של נתניהו לא רק שאינה נכונה, היא גם מזיקה.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"רצוני להביא את הכתבה לפאידיאה"

מאת גיא אלוני
stockholm
נשלח 01.02.10, 00:41

שלום יעקב. אני ועמיתי (חברי פאידיאה -Paideia – The European Institute for http://www.paideia-eu.org/ Jewish Studies)היינו בטקס באושוויץ, יצאנו משם מאוד ממורמרים ומתוסכלים מהפוליטיזציה של השואה לפרופגנדה ציונית. מאוד התרשמתי מהמאמר שלך והייתי רוצה להביא אותו לחברי - אני חושב שהוא מאוד יועיל להם להבין את מה שקרה שם בעצם. אך חברי הם יהודים ולא יהודים מ14 מדינות שונות (בעיקר מאירופה) והם לא קוראים עברית. אז יש לי כמה שאלות - האם תוכל לתרגם או לכתוב בקצרה את טענותייך באנגלית. אתה עסוק מדי בשביל לעשות זאת אני אתרגם מילולית באופן חופשי את המאמר.
תודה מראש
גיא אלוני

"מידע נוסף"

מאת נעמי
ווימאר
נשלח 31.01.10, 22:21

האם ניתן לקבל אינפורמציה לגבי שם ההצגה בגרמנית ואיפה ניתן לראות אותה, או לפחות לינק?

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה