תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 06.05.10

1 במאי

"התאגדות היא התשובה לניצול"

קראו הפועלים בהפגנת אחד במאי של מען


צילומים: אלי זוטא

כ 300 פועלות ופועלים קשי יום צעדו ברחובות תל אביב ב1 במאי. זו השנה החמישית שבה מארגנת עמותת מען מצעד ועצרת בבירה הפיננסית של ישראל. אולם השנה לא היתה כקודמותיה. כשישראל שוקעת בביצת השחיתות והחמדנות, ביקשו פועלים אלו להזכיר לפוליטיקאים המושחתים ולצבור השאנן שיש ישראל אחרת. זו ישראל של הפריפריה, של אשדוד, סכנין, קרית גת וג'ת. זו ישראל העובדת, העניה, שלומדת לדבר שפה חדשה, שפה של התארגנות עובדים למען עתידם.

כפי שקרא שמעון גוזלן, נהג משאית וחבר בארגון העובדים מען- "הגיע הזמן שתתעוררו, שתבינו שגונבים אתכם, מרמים אתכם. שתדעו שבלי העובדים הקטנים, הנהגים, עובדי החפירות והמחצבות, כל המעסיקים לא שווים כלום. כי אנחנו הכוח המניע, אנחנו אלה שמכניסים כסף, והם רק לוקחים אותו אליהם".

בלטה בצעדה קבוצת עובדי מחצבת סלעית שבשטחים הנמצאת בעיצומו של סכסוך עבודה. הארון חסן, ראש ועד העובדים המזוהה עם מען סיפר לבאי העצרת: "ביום א' הבא 9.5 אנו פותחים בשביתה כללית של המחצבה וזאת לאחר שכל ניסיונותינו להגיע להסכם עם הנהלת המחצבה נכשלו. במשך 25 שנה עבדנו ללא תנאים בסיסיים, ללא אמצעי בטיחות, בשכר נמוך ללא תכנית פנסיה. עובדי הרשות הפלסטינית שבינינו כלל לא קבלו תלוש שכר. לכל אלו אמרנו די כאשר הצטרפנו לפני שלוש שנים לאיגוד העובדים מען, היחידים שהתעניינו באמת ובתמים בגורלנו. מכאן אני קורא לכל העובדים: יחי השלום האמיתי של הפועלים, יחי מען - איגוד העובדים שלנו, יחי האחד במאי."

עדינה גנון, משתתפת בתכנית ויסקונסין ז"ל אמרה: לנו אלו שנפגעו מתכנית ויסקונסין היה ברור שהיא כישלון מהיום הראשון. אמרו שאנחנו לא רוצים לעבוד, אבל אני עבדתי כל חיי, מגיל עשר. הייתי בתכנית למרות שמצאתי עבודה לבד, אני פרנסתי אותם, ולא הם אותי, כי בזכות העבודה שמצאתי הם קיבלו בונוס מהמדינה. כבוד לי להיות כאן איתכם, באחד במאי, עם פועלים כמוני יהודים וערבים למען מטרה משותפת של עבודה מאורגנת.

יוסי מר חיים, מרצה במכללות לאמנות ומוסיקה: עשרים שנה אני עובד כמרצה, ובשום מקום לא הסכימו להכיר ביחסי עובד מעביד. כל שנה אני עובד שמונה חודשים ומפוטר, אנחנו נאבקים להקים ועדים במקומות האלה, כדי לשנות את מערכת היחסים הזו. התאגדות היא הפתרון שלנו.

וופא טיארה ייצגה גוש גדול של עובדות חקלאות שצועדת מדי שנה כשבפיה מסר אחד: "פתחו את מקומות העבודה בחקלאות". "הממשלה מרבה לדבר על הצורך לעודד נשים ערביות לצאת לעבודה, אך בפועל היא ממשיכה לייבא פועלים זולים, כסבסוד לחקלאים על חשבון הנשים הערביות. בנוסף, היא מאשימה אותנו בכך שאנחנו לא רוצות לעבוד. באנו היום לצעוד כדי להוכיח שהנשים הערביות כן רוצות לעבוד, אם רק ישלמו לנו את מה שמגיע לנו לפי החוק ויכירו בזכויות שלנו לעבודה הוגנת.

איננו רוצות להיות כוח עבודה זמני ובלתי מאורגן, שמשתמשים בו או זורקים אותו לפי הצורך. אנחנו רוצות שיכירו בעבודה שלנו, ושיתנו לנו תמורה עבורה. תופעת ההעסקה הפוגענית פוגעת בנו, בפועלות החקלאות הערביות, אך לא רק אנו נפגעות. היום צועדות אתנו גם נשים יהודיות מזרחיות כמו גם אשכנזיות, כולן סובלות או מאבטלה או מניצול והעדר בטחון כלכלי."

אחת הנשים האלו היא לאה עופרי מאשקלון שעבדה כחופרת ברשות העתיקות באמצעות חברת כוח אדם במשך שנה ועשרה חודשים. "עבודתי הופסקה" ספרה לא לנוכחים, "ולא משום שלא היתה עבודה אלא משום שעבדתי מעל תשעה חודשים והחוק חייב אותם להעביר אותי להעסקה ישירה ברשות העתיקות."

"אני אהבתי את העבודה בעתיקות והייתי טובה בעבודה הזו, אתם יכולים לשאול את הארכיאולוגים שעבדתי איתם אבל למרות זאת פוטרתי. בעקבות זאת פניתי עם חבריי לארגון העובדים "מען".לאחר כשנה של מאבק צבורי ומשפטי בית הדין הכריע לטובתנו וקבע באופן ברור שהפיטורים לא היו חוקיים ושאנו נחשבים לעובדי רשות העתיקות. אבל למרות פסיקת בית הדין, רשות העתיקות מתעלמת מכך ולא מיישמת את ההחלטה. והמאבק שלנו נמשך. "

מרגשים מאד היו דבריו של אסף אדיב, מנכ"ל מען והרוח החיה מאחורי המאבקים שתוארו:" העובדים האלו גילו את הכוח הגלום בארגון העובדים שמחוייב לעקרון הסולידריות, שמאחד יהודים וערבים על בסיס שוויוני, שפועל באופן דמוקרטי, שיודע להלחם ללא פשרות ויודע גם לשאת ולתת עם המעסיקים על הסכם קיבוצי.

ארגון העובדים מען מוקם באזור האסון שאותו נטשה ההסתדרות. האחדות שלנו כאן - יהודים וערבים - היא הסיכוי היחיד שלנו לעמוד מול השטה שמנסה להפריד בין עובדים על רקע של לאום מין וגזע.

לנוכח הגילויים היום יומיים של השיטה המושחתת הקושרת הון ושלטון, ולנוכח התחושה ההולכת ומעמיקה של חוסר אמון במנהיגות הקיימת אנו קוראים להקמתו של איגוד מקצועי חדש. אנו קוראים לכל מי שמאס במעגל המלחמות חסר התוחלת, לכל מי שמבין שיש לשים קץ לכיבוש ולאפליה הממוסדת של העובדים הפלסטינים, לכל מי ששותף לאמונתנו בחברה שוויונית ודמוקרטית לשלב איתנו ידיים.

למען חרותו ולמען עתידו של האדם העובד.

מנחת האירוע אסמא אגבארייה זחאלקה סיכמה: היום אנו צועדים כדי להרים את קולנו, ולתת ביטוי לעבודת השטח הענפה שמען מנהלת בכל ימות השנה, המאבק של נהגי המשאיות, עובדי המחצבות, עובדי החפירות ברשות העתיקות, פועלות החקלאות והנשים הערביות, עובדות הקבלן היהודיות והערביות כאחד, המרצים לאומנות במכללות - כולנו עם אחד. באחד במאי אנו שוברים את הגבולות ואת החומות המפרידות בינינו.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה