תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 05.11.10

ארה"ב

מסיבת התה מוציאה את השד הפשיסטי מהבקבוק

מאת יעקב בן אפרת
מילות מפתח: אבטלה, אובמה, ארה"ב

פרסומת נגד חוק הבריאות של אובמה

התבוסה של אובמה בבחירות לקונגרס הייתה אמנם צפויה אך כואבת מאד. בתום שנתיים לכהונתו אמריקה עדיין מתבוססת בבוץ הכלכלי, והאבטלה פוגעת ב-15 מיליון אזרחים. הצפיות מאובמה היו גבוהות ביותר, התמיכה שהוא קיבל הייתה חסרת תקדים, וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. במשך שנתיים הצליח אובמה לבזבז את כל האשראי הפוליטי שניתן לו. השינוי שהטיף לו לא התממש, משום שלמעשה הוא עשה את ההיפך ממה שהבטיח.

אובמה נתן לאמריקאים "עוד מאותו הדבר". במקום להיענות לדרישות של הבוחר האמריקאי, אשר עבר שתי קדנציות מטלטלות בתקופת הנשיא בוש, ולהביא לשינוי אמיתי, אובמה חיפש את הסכמתה של המפלגה הרפובליקאית. זו נצלה היטב את שאיפתו לקונצנזוס כדי לסכל את תכניותיו, ובסופו של דבר השתלטה ברוב עצום על הקונגרס.

לפני שנתיים אמריקה אמרה לא רבתי להמשך המלחמה בעיראק ובאפגניסטן, ורצתה לראות את ראשי הבנקים בוול סטריט, שניצלו בציניות את אמון הציבור, תלויים בכיכר העיר. את זה אובמה לא סיפק. בעוד וול סטריט כבר מזמן התאוששה, בעזרתו הנדיבה של אובמה, שהזרים טריליון דולר לבנקים, ובעוד, כדי להוסיף חטא אל פשע, מנהליהם חזרו לחלק לעצמם ולמקורביהם בונוסים בסכומים המגיעים למיליארדי דולר, אמריקה תקועה עמוק בתוך אפגניסטן ועיראק, ופתרון כלכלי לא נראה באופק.

לקחי ההיסטוריה

כבר למדנו מההיסטוריה, שאבטלה גבוהה מוציאה את השד הפשיסטי מהבקבוק, וזה מה שקורה באמריקה היום. תנועת מסיבת התה קמה בדיוק בזמן שאובמה, בעידוד המפלגה הרפובליקאית, הזרים טריליון דולר לוול סטריט בשעה שמיליוני אנשים נזרקו מבתיהם וממקומות עבודתם. אנשי מסיבת התה למדו להציג את הבנקאים כאויב העם המובטל, את הפוליטיקאים בוושינגטון כמושחתים, ואת המדינה כגוף טוטליטרי שגוזל את פת לחמם של העובדים, כדי לסבסד את השחורים והלטינים העצלים. שנאת הזרים, המשחיתים את ערכיה הנוצריים של אמריקה, הופנו באופן אוטומטי כלפי הנשיא השחור, ומשרתם של אדוניו הבנקאים.

ואיפה הם כל אותם המונים שהתגייסו לפני שנתיים למען אובמה וסחפו עמם את אמריקה? איך ייתכן שתוך פחות משנתיים הם נעלמו, והרחוב נכבש בקלות בלתי נסבלת ע"י הימין הקיצוני וההזוי? איפה הם האיגודים המקצועיים שפקדו מצביעים מדלת לדלת למען אובמה? מה קרה לארגוני השחורים? היכן נעלמו כל המפגינים נגד המלחמה בעיראק אשר הביאו להפלתו של בוש? הם מרגישים נבגדים, ואיבדו את האמונה בכוחם לשנות. הם עשו את הבלתי אפשרי, והציבו נשיא שחור ראשון בבית הלבן, אבל הוא התנהג כמו כולם, ולא כמו רפורמאטור הבא לשנות את פניה של אמריקה. אמריקה צעדה אחורה, וגל עכור שוטף את רחובותיה.

אמריקה סובלת ממחלה כרונית

אובמה נכשל אבל לא למד. הוא חשב שהצלתם של הבנקים תציל את הכלכלה, אבל הוכח ההיפך. הכסף שהוא הזרים למוסדות הפיננסים זרם אל הבורסות בעולם, הממשיכות לחגוג, בעוד החברות היצרניות אינן משקיעות בפיתוח, והאבטלה ממאנת לרדת. אובמה הוא ידיד של וול סטריט וממשיך את דרכו של קלינטון, כי גם הוא רואה בכלכלת השוק מרפא לכל חוליה של אמריקה. אלא שכלכלת השוק אינה פועלת לרווחת החברה, אלא למקסם את רווחי בעלי ההון. אמריקה מייצאת מקומות עבודה לסין ומייבאת משם מוצרים זולים; החברות האמריקאיות בחו"ל מרוויחות היטב ולא משלמות מסים, בעוד המגזר היצרני בתוך ארה"ב עצמה מתקשה להגדיל את הייצור וליצור מקומות עבודה. זהו מעגל סגור. אמריקה הפכה להיות הקרבן הראשי של הגלובליזציה, שלמענה פעלה ללא לאות במשך שלושה עשורים.

במקום להציב אלטרנטיבה ברורה לרפובליקאים, ולנצל את העובדה שהם היו על הקרשים עקב הכישלון החרוץ של בוש, אובמה החיה אותם וכרת את הענף העממי שעליו ישב. במקום להעביר את החוק המעודד התארגנות איגוד מקצועית, הוא הותיר את המצב הקיים, המחליש את האיגודים המקצועיים. במקום להעביר חוק בריאות ממלכתי שמוציא את נושא הבריאות מציפורני השוק הפרטי, הוא נכנס למו"מ פייסני ומתיש עם הרפובליקאים, ולמרות כל הויתורים שעשה להם בסופו של דבר הם הצביעו נגדו.

במקום להעניש את הבנקים, ולהשתמש בכסף כדי לעודד את התעסוקה ולעזור לשלטון המקומי, הוא יצר גרעון תקציבי ענק שבוזבז על הצלת הבנקים. במקום לצאת מאפגניסטן ועיראק הוא שלח עוד כוחות שלא הביאו לכל פתרון. אובמה פחד להתעמת עם הימין, פחד ליצור קיטוב פנימי, והתוצאה הייתה, שהימין הפשיסטי הרים ראש ושטף את אמריקה. גם זה לא חדש, ההיסטוריה כבר לימדה אותנו פרקים אפלים דומים.

אובמה הוא ביטוי של הזדמנות שהוחמצה. הופעתה של תנועת מסיבת התה מצביעה על כך שאמריקה סובלת ממחלה כרונית. הממשל השמרני של הנשיא בוש כתב מרשם רדיקלי כדי לרפא את המחלה: הוא האמין שהכוח הצבאי יחזיר לאמריקה את מעמדה הבינלאומי ואת ההנהגה הכלכלית. הוא קיצץ את המיסים לעשירים, וקווה שעושרם יעשיר את העם, הוא עודד צריכה באשראי ללא גבולות, הוא הסיר כל פקוח על המוסדות הפיננסים, הוא מימש את החלום של הימין האמריקאי, והתוצאה ידועה לכל.

היתה לאובמה הזדמנות לבצע את המדיניות ההפוכה, אבל הוא נרתע. כך הפך הקונגרס האמריקאי, על שתי מפלגותיו, אחראי ראשי למשבר הערכי, הכלכלי והחברתי הפוקד את אמריקה. העם האמריקאי איבד את אמונו בפוליטיקאים, ומשם ועד לאיבוד האמון במשטר הדמוקרטי עצמו, הדרך מאוד קצרה. ככל שהמדינה מתקשה לפתור את בעיית האבטלה, וככל שהחרדה מהעתיד גוברת, מתגברת תנועת מסיבת התה. תנועה עממית הזויה זו נבנית מפחדיהם של ההמונים מפני העתיד. היא ממציאה חדשות לבקרים אויבים מבית ובחוץ כדי להפנות את הזעם נגדם, ולהתלכד סביב הערכים הקדמוניים של אמריקה האמיתית הלבנה והאוונגליסטית - זו אשר איבדה את דרכה בגלל שסטתה מדרכו של האל, וכפרה בערכיה הבסיסיים כפי שבאו לביטוי בחוקה ובתורתם של אבות האומה.

הקפיטליזם במבוי סתום

תוצאות הבחירות האלה מעמידים בפני אמריקה ראי החושף את פניה האמיתיים. אובמה הוא אמנם האחראי הראשי לתבוסה, אבל הארגונים אשר תמכו בו לא יכולים להתנער מאשמה. אמריקה סובלת מזה זמן רב ממשטר מעוות, המשתק את השלטון ומונע כל שינוי אמיתי. שיטת שתי המפלגות מגיעה לסוף דרכה, לאחר שהוברר מעל לכל ספק שהמפלגה הדמוקרטית אינה מהווה מסגרת שמאפשרת שנוי. היא כבולה בידי וול סטריט ועושה את דברו לא פחות מהמפלגה הרפובליקאית.

הופעתה של תנועת מסיבת התה מצביעה על צורך דחוף להקים תנועה פוליטית אלטרנטיבית, אשר תשים לה למטרה לחזק את הדמוקרטיה, ולהציע תכנית חברתית כלכלית אלטרנטיבית, שתעמיד את האינטרס של העובדים מעל האינטרסים של הבנקאים בוול סטריט.

השיטה הקפיטליסטית גוססת, וכל ניסיונות ההחייאה, לא רק שנכשלו, אלא אף העמיקו את המשבר. למשל, הניסיון של הממשלה השמרנית בבריטניה לטפל במשבר ע"י קיצוצים בתקציב מאיים להחריף את האבטלה ואת הקיפאון, בעוד הניסיון של אובמה להגדיל את הגרעון לא הביא לתוצאה ממשית. אכן הקפיטליזם נכנס למבוי סתום, וכמו תמיד במצבים כאלה, הוא מצמיח פשיזם. הזהרנו מכך בעבר, והגיע הזמן לשנס מותניים ולהבין את המציאות לאשורה. המיתוס האומר שהקפיטליזם תמיד מרפא את עצמו אין לו על מה להתבסס, ובפעם האחרונה שהוא הגיע אל התהום, "השיקום" עלה לאנושות ב- 50 מיליון קרבנות, ובהרס של אירופה ויפן. תנועת מסיבת התה היא נורה אדומה, ואם נזלזל בה, כפי שליברלים ודמוקרטים עשו בפעם הקודמת, היא תמיט אסון על כלל האנושות.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה