תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 23, אוקטובר 2007

מלחמת מעמדות

כבר לא מהלב

תוכנית ויסוקנסין משתנה

ביולי האחרון אישרה הכנסת סופית את החוק שיאפשר החלפת הניסוי של תוכנית ויסקונסין הראשונה, שזכתה לשם המלבב מהל"ב; בתוכנית חדשה בשם "אורות לתעסוקה". האם השם המבטיח מבשר על שינוי משמעותי, או שזו אותה הגברת הכוזבת של מהל"ב?

שירות התעסוקה פרסם לאחרונה נתונים שמראים שלמרות הצמיחה הכלכלית והירידה בשיעור האבטלה הכללי, מספר המובטלים הכרוניים עלה בשלוש וחצי השנים האחרונות (מאז החל היישום של תוכנית מהל"ב) ב-33,000 איש, ועומד היום על
75,000.
ועדת דינור, שמונתה על ידי הממשלה לבחון את הישגי מהל"ב, כותבת בדו"ח שהגישה: "התוכנית לא הצליחה להעמיד מספיק כלים בעלי ערך, המותאמים לאוכלוסיות השונות. מרכזי התעסוקה לא יצרו אופק תעסוקתי ראוי לכלל המשתתפים, והמודל הכלכלי עליו נבנתה 'מהל"ב א' לא סייע בהשגת המטרות".

אין ספק שהביקורת הציבורית הרחבה נגד תוכנית ויסקונסין, הביאה את הממשלה לערוך בה שינויים. אולם, השינויים האלה אינם נוגעים בשורש הבעיה. בדיקה פרטנית של סעיפי התוכנית החדשה, שתקרא בוודאי בהמשך, "ויסקונסין השניה" מעוררת חשד שמטרתה לצנן את הביקורת, ולאפשר את המשך הניסוי לשנה נוספת בלי הרעש שליווה את התוכנית הראשונה.

מה בכל זאת השתנה? החידוש העיקרי שמציעה "אורות", נוגע למודל הכלכלי. אם מקור הרווח של החברות שהפעילו את מהל"ב נשען על שלילת הגמלה, הרי שב"אורות" מובטח לחברות בונוס על השמה בעבודות איכותיות לאורך זמן.
"אורות" פוטרת בני 45 ומעלה מהשתתפות בתוכנית, ומחזירה אותם לשרות התעסוקה עד למציאת פתרון הולם עבורם. בנוסף, בעלי מוגבלויות שונות יופנו למסלולי אבחון מקצועי, ושעות השתתפותם בתוכנית יצומצמו. בסך הכל כ- 40% מציבור המובטלים שהופנו בעבר למהל"ב, הוגדרו כמחוסרי התאמה לשוק העבודה, והוחזרו לאחריות המדינה.

כעת, כאשר ההשתתפות בתוכנית תוגבל לאלו שיכולים לעבוד, יתחיל הסיפור האמיתי. סוף סוף אפשר יהיה לבדוק את יעילותה של ויסקונסין לדורותיה בהשגת מטרתה המוצהרת העיקרית: ליישם מובטלים במקומות עבודה, ולשחררם ממעגל העוני.

אז יתברר שחברות מהל"ב הן בעצם חברות כח אדם ענקיות, שכל עניינן הוא להרוויח. ההבדל בין מהל"ב וחברות כח אדם רגילות, הוא שהראשונות קיבלו מהמדינה את הסמכות לשלול גימלה. עובד יכול לסרב להצעת עבודה של חברת כח אדם אם העבודה פוגענית. לאותו עובד יהיה קשה מאוד לסרב לפקיד השמה בויסקונסין, כי אז תישלל גמלתו.
האם "ויסקונסין השניה" תשים קץ לשיטת הסנקציות? האם המודל החדש לפיו יתוגמלו החברות על סמך השמה ולא על סמך שלילה, יעבוד? מי יבדוק מה באמת קורה מאחורי הדלפקים של "אורות לתעסוקה"? 17 הפקחים שהקצתה המדינה למשימה? מאחר והממשלה הותירה בידי החברות את הסמכות לשלול גימלה, צפוי שהן תמשכנה להשתמש בסנקציה הזאת, כדי לרשום כמה שיותר השמות. יש לזכור שהמוסד המפקח על התוכנית, קרי הממשלה, הוא בעצמו יוזם התוכנית, ומכאן שהוא בעל אנטרס בהצגתה כיעילה, ולא ימהר לחשוף את עוולותיה.

העובדה שהממשלה העבירה את האחריות למובטלים אל הסקטור הפרטי, צריכה לעורר דאגה. הסקטור הפרטי אוהב עובדים זמניים, שוק עבודה גמיש, עבדים זרים אם אפשר, שיהיו מוכנים לעבוד בכל תנאי, ובעיקר ללא תנאים. ככל שמשכורתם של העובדים זעומה יותר, כך תופחים רווחיו של הסקטור הפרטי.

ויסקונסין השניה כמו זו הראשונה אינה התשובה לאבטלה ולעוני. שוק העבודה דורש תכנון ומשאבים רבים, שהממשלה אינה מוכנה להקצות. הוא דורש הפסקה מוחלטת של יבוא עובדים זרים, השוואת תנאי העבודה של כל העובדים במשק, ומנגנון אכיפה שיבטיח את זכויותיהם. הממשלה מעבירה את הכדור למגרשן של חברות ויסקונסין, כדי שאלה תתאמנה את המובטלים לשוק, במקום להשקיע בשינוי פני השוק לטובת העובדים והמשק.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה