תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 07.05.11

הפרטה

רוחות השינוי לא הגיעו לרחוב ארלוזורוב

עופר עיני וההסתדרות אוטמים אוזניים אל מול קולות השינוי העולים מקהיר ורוחות השינוי ברחבי העולם הערבי. תנועת האיגודים המקצועיים בעולם מזדהה עם הכוחות החדשים ומותירה את ההסתדרות השמרנית בפינה מבודדת.

הצטרפו לדף התומכים של מען

לאחרונה נעצר על ידי המשטר החדש בקהיר חוסין מוג'אוור, מנהיג הפדרציה הרשמית של העובדים במצרים, שהיתה במשך שנים מסונפת למפלגת השלטון של מובארכ. מוג'אוור מואשם במעורבות בדיכוי המהפכנים של כיכר אל-תחריר ובשחיתות, ויושב על ספסל הנאשמים יחד עם הראיס המודח, מובארכ. הפועלים המצרים, שהאיגוד הרשמי שלהם התייצב נגדם ולצד המעבידים במשך עשרות שנים, חגגו השנה את האחד במאי בכיכר אל-תחריר, כשהם מניפים את דגלי האיגודים העצמאיים החדשים, שקמו במהלך המהפכה.

הטלטלה המהפכנית, שהפילה את "מנהיג-הפועלים-מטעם", מפחידה את ביבי נתניהו. נתניהו, המחויב לאג'נדה הנאו ליברלית ולברית עם איילי ההון, חושש לא רק מהעמים הערביים התובעים דמוקרטיה, אלא גם, ובעיקר, מנפילתם של הטייקונים בני בריתו, וזה בהחלט צפוי. אבל השאלה המעניינת היא, היכן מציב עצמו "מנהיג-הפועלים-מטעם", עופר עיני, במשוואה הזו. האם הוא מתייצב עם הפועלים הערביים הנאבקים למען צדק חברתי ושוויון כלכלי, או שהוא דבק בתפקידו כמשרתם הנאמן של בעלי ההון והשלטון המושחת.

אלא שעיני כלל לא נראה עסוק בשאלה זו. כדרכה, בחרה ההסתדרות בראשותו, גם השנה, שלא לציין את האחד במאי. הנהגת ההסתדרות כלל לא מעלה על דעתה לבחון מחדש את דרכה בעקבות רוחות השינוי העזות המנשבות באזור.

רוחות חדשות באיגודי העולם

ההתעלמות המוחלטת של עיני ממה שמתרחש תחת אפו, עומדת בסתירה לעמדה של הפדרציה העולמית של העובדים, ה-ITUC . הארגון, המייצג מאות מיליוני עובדים בעולם, והכולל בין שורותיו גם את ההסתדרות, פרסם לרגל האחד במאי גילוי דעת (נוסח ההצהרה), ובו ציין את ההשראה שעובדים בעולם מקבלים מרוחות המהפכה המנשבות במדינות הערביות. ה- ITUC הביע תמיכה מלאה באיגודים המקצועיים העצמאיים החדשים במצרים, והצדיע לאומץ ליבם של נשים וגברים שעומדים בקדמת המאבק ההיסטורי למען החרות.

הצהרה זו משתלבת היטב בדעת הקהל העולמית, הרואה במהפכות המתחוללות תגובה מחויבת המציאות של עמים שחיים בפיגור כלכלי, חברתי ותרבותי זמן רב מדי, והרוצים להיות חלק מהחברה האנושית של המאה העשרים ואחת.

בבניין ההיסטורי של ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב לא שומעים את הקולות האלו. העובדים במצרים, טוניסיה, מרוקו, בחרין ובמדינות ערביות שכנות מתקוממים ודורשים דמוקרטיה וצדק חברתי, ואילו ההסתדרות מפנה את גבה ואוטמת אוזניה בחוזקה.

מהמלחמה הקרה ועד הגלובליזציה

ההתייצבות של האיגודים המקצועיים בעולם המערבי לצד תנועת הפועלים החדשה במצרים אינה מובנת מאליה. בתקופת המלחמה הקרה נטו איגודים אלו, כמו ההסתדרות, לנקוט בגישה שמרנית. כל תנועה מהפכנית הוגדרה מייד כקומוניסטית, וכך נשללה כל תמיכה מתנועות לשחרור לאומי וממאבקים דמוקרטיים.

השמרנות המדינית של איגודים אלו לוותה בגישה בירוקרטית נוקשה, ששללה מעובדים מהשורה מעורבות בהחלטות, ומנעה כל שיתוף פעולה בין איגודים, תנועות חברתיות, ארגוני זכויות אדם ומפלגות שמאל. התפיסה שעמדה בבסיס המדיניות הזו ראתה באיגודים סוג של גילדות לקבוצת עובדים בעלי שכר גבוה וזכויות סוציאליות, שאינן נושאות באחריות חברתית או פוליטית לשאר האוכלוסייה, ובוודאי שלא לקבוצות מוחלשות כמו מובטלים, מיעוטים, מהגרים, או עובדים בארצות אחרות. ההסתדרות השתלבה היטב במערכת זו, בשל אופי פעולתה השמרני, והקשר ההדוק שלה לממסד הישראלי.

אלא שהקפיטליזם הגלובאלי הפסיק את שיתוף הפעולה עם האיגודים המקצועיים באופן חד צדדי, והאיגודים החלו להילחם על חייהם. באותה תקופה שחרר הקפיטליזם את ההון מכל פיקוח, העביר מפעלים למדינות עם כוח עבודה זול, הפך את ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם לנורמה, הפריט את המגזר הציבורי, וריסק את רשת הביטחון החברתית. בשנים האחרונות בחרו מספר איגודים במנהיגות חדשה, שהחלה לשתף פעולה עם התנועה נגד הגלובליזציה, והתייצבה נגד ההפרטה והרס מדינת הרווחה. בצרפת ובאיטליה ארגנו איגודי העובדים שביתות כלליות נגד הפגיעה בזכויות הפנסיה. בבריטניה נעמדה הפדרציה של האיגודים TUC בראש הפגנת ענק נגד הקיצוץ המתוכנן בשירות הציבורי.

כבר בשנת 2003, האיגודים המקצועיים היו שותפים מרכזיים בהפגנות נגד המלחמה בעירק. גם אם לא הצליחו למנוע אותה, הם הובילו ליצירת דעת קהל בינלאומית, שבסופו של דבר גרמה לנפילתם של כל המנהיגים שתמכו במלחמה: בוש בארה"ב, בלייר בבריטניה ואסנאר בספרד.

ביקורת גוברת נגד ישראל

תמיכת האיגודים המקצועיים כיום במאבק של העמים הערביים למען דמוקרטיה ושינוי חברתי, משתלבת במעורבות יותר עמוקה של דעת הקהל העולמית בנושא הפלסטיני ודוחקת את ההסתדרות לפינה לא נוחה. בני בריתה מאתמול מעלים ביקורת הולכת וגוברת על הכיבוש הישראלי הממושך, ועל הסירוב של ישראל להפסיק את ההתנחלויות, ולהכיר בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ולמדינה משלהם.

עופר עיני וההסתדרות עומדים בפני ברירות קשות. אם ימשיכו להתנהג כזרוע רשמית של הממשלה, בדומה לאיגודים הערבים הרשמיים שהתמוטטו, הם יאבדו בהדרגה את אמינותם גם מול העובדים בישראל. התנהלותו של עיני בעת שביתת העובדים הסוציאליים ביטאה את נחישותו לייצג את השלטון מול העובדים, בדיוק כפי שנהג מזכ"ל האיגודים המקצועיים המצרים, מוג'אוור, שנמצא כיום בכלא.

זמן שינוי

האפשרות של בניית איגוד מקצועי, הדואג למיוחסים ומשאיר רוב הולך וגדל של עובדים בשוליים, נקברה. איגודים מקצועיים שלא ימצאו דרך להתחדש יהפכו לבלתי רלוונטיים. בעלי ההון לא צריכים אותם, והעובדים יחפשו דרכים אחרות למאבק. כשם שאיגודים בעולם מחפשים דרכים להתחדשות, תומכים במהפכות הדמוקרטיות, בזכויות הפלסטינים ובשלום צודק באזור, כך גם איגודים מקצועיים בישראל לא יכולים להישאר אדישים למתרחש סביבם.
אלא שבמקום להתייצב בראש התנועה החברתית המחזקת סולידריות בין עובדים, ולקדם קו אופוזיציוני לממשלת ביבי-ברק-ליברמן, עיני משמש כזרוע הסברתית של הממשלה, כמו כפילו המצרי חוסין מוג'אוור.

כפי שלמדו על בשרם העובדים הסוציאליים, עובדים שנותנים לעיני להוביל נכנסים למלכודת ועשויים לאבד הכל. לכן, במוקדם או במאוחר יתקוממו העובדים בישראל, יהודים וערבים, שמשלמים את מחיר הקפיטליזם החזירי, ויצטרפו למאבק למען צדק חברתי.

עכשיו הזמן לפעול. פעילים חברתיים, ארגוני החברה האזרחית, מנהיגי עובדים, ועדי עובדים ישנים וחדשים, כולל ועדי עובדים במסגרת ההסתדרות, חייבים לפתח ביניהם שותפויות חדשות ויחד לבנות חזית מאבק רחבה לשינוי דמוקרטי וצדק חברתי, שתאמץ את מהפכני כיכר אל-תחריר כסמל לשינוי מתקדם באזור.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה