תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 20.05.11

מדיני

אובמה מנכס לעצמו את המהפכה הערבית

בנאום מלהיב ומהפכני, פרס הנשיא אובמה בפני העולם את הדוקטרינה שלו למזה"ת, וטען, שיש להפנים את המציאות החדשה שנוצרה עקב המהפכות בתוניס ובמצרים. אני ברק אובמה, הוא אמר, לא רק תומך במהפכות האלה, אלא שיצרתי אותם במו ידי, כאשר הודעתי קבל עם ועדה בנאומי באוניברסיטת קהיר, כי מלחמת הציביליזציות הגיע לסיומה. אני מתנתק לחלוטין ממדיניות הנשיא בוש, ומהפונדמנטליסטים האמריקאים, אשר פעלו לשנוי משטרים באמצעות מלחמה. דרך המלחמה נכשלה, היא העלתה גל של איבה כלפי ארה"ב, ואת האסלאם הפונדמנטליסטי. באתי לקהיר לפנות לקהל הערבי, מעל ראשי מנהיגיהם, ולהצהיר כי האסלאם איננו אויבה של אמריקה, וזכותם של ההמונים הערבים להשתחרר מהעוני והדכוי, ולחיות חיים דמוקרטים.

אין ספק, כי אובמה תרם תרומה לא קטנה להסתלקותם של הדיקטטורים, וכי דרישתו ממובארכ לוותר על השלטון הייתה מכת מוות למשטר הקודם. אובמה נלחם להציל את ארה"ב מהמלחמה האינסופית נגד האסלאם, אשר עלתה במשאבים וקרבנות אדירים, בשעה שארצו עוברת משבר כלכלי קשה ביותר. הממשל האמריקאי הבין, שהמשטרים הרודניים במזה"ת לא יכולים להאריך ימים, משום שהנפוטיזם, השחיתות, הדכוי, העוני והאבטלה יוצרים זעם עצום, אשר במוקדם או במאוחר מביא להפלת המשטר. עבור אובמה, המהפכות בעולם הערבי לא באו בהפתעה גמורה, מאחר והוא קרא את הכתובת על הקיר מבעוד מועד.

בנאומו העלה אובמה על נס את מחמד בועזיזי, הצעיר התוניסאי שהצית את עצמו ואת המהפכה שהביאה להפלתו של הרודן בן עלי, ואת ואיל ג'ונים, הצעיר המצרי העובד ב"גוגל". הוא טען, שהמהפכות הדמוקרטיות הערביות נושאות את הערכים של המהפכה הדמוקרטית האמריקאית, את ההתקוממות נגד האנגלים, ואת ערכיה של רוזה פרקס, אשר התיישבה באוטובוס במושב השמור ללבנים בלבד, והציתה את התנועה לזכיות האזרח בשנות השישים. כן, אובמה הופיע כמהפכן, דמוקרט ונאור, המתנער לחלוטין מכל אותם דיקטטורים, שהיו במשך שנים ארוכות בני הברית האסטרטגים של ארה"ב באזור. הוא מבין היטב לאן נושבת הרוח, והניף את המפרשים כדי לנווט את התהליכים ההיסטוריים.

לקנות את המהפכות

לאובמה יש יכולת לעשות את זה. הוא מבין, כי אחת הסיבות העיקריות לפרוץ המהפכות היא מצבם הכלכלי הקשה מנשוא של ההמונים, והעדר עתיד לצעירים. ארה"ב רוצה לקנות את המהפכות האלה ע"י הזרמה של מיליארדי דולרים למפלגות ידידותיות, ולחזק את מעמדם של הקפיטליסטים הגדולים. אובמה רוצה קפיטליזם נאור, שיאפשר לחברות הרב לאומית להמשיך ולהנות מהשקעותיהם במדינות ערב, ולבעלי העסקים לפרוח, אבל בלי שחיתות, נפוטיזם, ודכוי פוליטי. כאדם מפוכח, הוא יודע שזה לוקח זמן, וכי האחים המוסלמים, שלא הוזכרו בנאומו, מהווים מכשול אמיתי, ומאתגרים אותו ואת השיטה הדמוקרטית.

אבל המציאות יותר מסובכת. אם זה נכון, שהמהפכה המצרית אמצה את ערכיהם של המהפכנים האמריקאים ואת מאבק השחורים נגד גזענות ולמען שוויון זכויות, הרי הטענה שהמהפכנים המצרים רוצים להגשים את המודל האמריקאי, מסולפת לחלוטין. ארה"ב כיום אינה דוגמה לאף מדינה בעולם. זו מדינה הנשלטת ע"י וול סטריט, שבה הפוליטיקאים משרתים את חברות הנפט הענקיות, את חברות הביטוח ואת הבנקים. מדינה, ש- 40 מיליון מתושביה לא זוכים לבטוח בריאות, שיש בה אבטלה של 10%, ושהפערים המעמדיים בתוכה הם מהגדולים בעולם, אינה יכולה להוות דוגמא לעולם, והרטוריקה של אובמה לא יכול לשנות זאת.

האמת היא שהמהפכה המצרית אינה מאמצת את ערכיו של אובמה, אלא מבטאת מרד עממי נגד השיטה הכלכלית הנהוגה בארה"ב. מה יגיד אובמה על התנועה החדשה שהתנחלה בכיכר המרכזית של מדריד, "תנועת הזועמים", אשר הוציאה לכיכר עשרות אלפי צעירים חסרי עבודה, כמו מחמד בועזיזי? צעירים אלו דורשים את שנוי המשטר, בטענה ששתי המפלגות הגדולות, הסוציאליסטית והימנית, נשלטות ע"י בעלי ההון, הבנקים וטייקונים הנדל"ן. מה ייקרה אם תנועה זו, שמתפשטת בכל אירופה, תגיע לחופי ארה"ב? צעירי מצרים, ספרד, יוון, פורטוגל ואיטליה דורשים את אותו הדבר, והוא לשים קץ לשיטה הקפיטליסטית החזירית. אובמה ממשיך לדבוק בה, למגינת לבם של מיליוני פעילים צעירים, שחורים, ואיגודים מקצועיים, שהעלו אותו לשלטון.

נתניהו מתחפר

יחד עם זאת, עמדתה של ישראל מציבה בפני אובמה מכשול לא קטן בדרכו לנכס לעצמו את המהפכה הערבית. נתניהו לא יכול היה לדמיין לעצמו נאום גרוע יותר מבחינתו. ארה"ב תומכת, לראשונה, במהפכות המשנות לחלוטין את המפה המזרח תיכונית לרעת ישראל. מצד שני, אובמה יודע, כי גינוניו המהפכנים ומילותיו החמות לא ישכנעו את הערבים, אם הוא לא ינקוט עמדה ברורה לגבי הסכסוך הישראלי פלסטיני. אמנם סכסוך זה אינו עומד במרכז המהפכות הערביות, אך הוא מהווה אבן בוחן לגבי כוונותיה של ארה"ב. לכן דורש אובמה מישראל להכיר במדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967.

מזה שנתיים, נתניהו מתפתל ודוחה את הקץ. הוא לא יכול היה לסבול את נאום אובמה בקהיר, עשה הכל כדי להכשילו, והצליח לגרום להתפטרות השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, לאחר שמאמציו לחדש את המו"מ בין ישראל והפלסטינים לא נשאו פרי. עכשיו, כשהמהפכות שוטפות את האזור ומגיעות עד מדריד, נתניהו, כמו כל רודן עקשן, מסרב להכיר במציאות, ומתחפר בעמדות שאבד עליהן הכלח, כשהוא מחוזק בעמדת מפלגות הקואליציה. ביבי מקווה לעלית האחים המוסלמים במצרים, להשתלטות החמאס על הגדה המערבית, או לתבוסה של ההמונים הסורים הדורשים חופש ודמוקרטיה. הוא תמיד הסתדר איתם יפה, ואולי הם יצילו אותו גם הפעם.

אלא שאובמה בשלו. הוא מבטיח להשקיע מיליארדי דולרים כדי שחזון ביבי לא יתממש, ומבין כי האסלאם הקיצוני הובס ברחובות תוניס וקהיר עוד לפני שהוא הניח את ידו על בן לאדן. האינטרס האסטרטגי של ארה"ב מכתיב את מהלכיה. אין בכוחה לנהל מלחמה בשתי חזיתות, גם לשקם את הכלכלה, וגם להוציא מיליארדים על מלחמות חסרות תוחלת. כפי שאמר אובמה בנאומו, הנסיון לגרום לשנוי משטר באמצעות מלחמה נכשל. ביבי מסרב להסתגל, וטבעת החנק סביב ישראל הולכת ומתהדקת. שנתיים של בזבוז זמן לא שיפרו את מעמדה בעולם, ורק גרמו לבידודה. המהפכות בעולם הערבי הופכות את הכיבוש ואת המשך הסכסוך לבלתי אפשריים.

אולם, למרות האמור למעלה, אובמה אינו יכול לכפות הסדר. ישראל נשארה נכס אסטרטגי חשוב לאמריקאים, ועם כל הכבוד למהפכנות של אובמה, סעודיה, ירדן וישראל עדין שומרות על מעמדן אצל האמריקאים. מכאן שהשנוי יוכל לבוא רק מבפנים. הלחץ הבינלאומי מצד אחד, והמהפכות הערביות, יכולים לגרום לשנוי הן ברחוב הפלסטיני, והן בפוליטיקה הישראלית.

על הפלסטינים להתפטר מהגורמים אשר נצלו את מאבקם לטובת מנעמי השלטון, השחיתות והדיכוי. הפת"ח וחמאס סיימו את תפקידם. במידה והמהפכה המצרית אכן תצליח לבנות משטר דמוקרטי וחברה המושתת על צדק חברתי, כוחות דמוקרטים חדשים יופיעו בזירה. בישראל, הקפיטליזם החזירי, שחיתות המנהיגים, הפערים החברתיים, והמשך הכיבוש על אפו ועל חמתו של העולם, פותחים פתח להופעה של זרם דמוקרטי חברתי חדש. זרם, שיקרא למנהיגות הנוכחית להסתלק, וידרוש חברה צודקת ושוויונית, ושלום עם העם הפלסטיני.

לא ברור אם לזה מתכוון אובמה, אולם זה מה שמכתיבה ההיסטוריה, והמהפכות שהאזור עובר.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה