תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 03.08.11

בחירות

בחירות עכשיו!


הפגנת ה-150,000 בת"א, צילום: דותן גור אריה

במידה ומחאת האהלים מבטאת את רחשי הלב האותנטיים של העם, נראה שהעם לא רק שאינו מאמין לביבי, הוא מתעב אותו. ולא רק אותו, אלא את כל הפוליטיקאים. מי מהם שהעז להתקרב למאהל ברוטשילד, כמו מירי רגב ("אתה סתום"), יצא רטוב, ולא מגשם.

מנגד, עומדים יוזמי המאבק, הדורשים מנתניהו לשנות את מדיניותו לאלתר, ולאמץ את דרישותיהם החברתיות. נתניהו מתנדנד בין חיבוק להשמצה. הוא מסכים כביכול לחלק מדרישותיהם, אבל נותן להן פירוש שנובע מתפיסת עולמו. הוא טוען שהם פוליטיים, שמחאתם קנטרנית, ונועדה להפילו. כפוליטיקאי מנוסה, הוא מבקש מהצעירים לפרט את דרישותיהם כדי שיוכל להתייחס אליהן, ואף הקים ועדת שרים שתתדיין עם מנהיגי המחאה, ולאחר מכן תגבש המלצות. מטרתו למסמס את המחאה ולשלוח את יושבי האוהלים הביתה.

וכך הצעירים שהעיתונות הכתירה כ"שביעייה הסודית" מוצאים את עצמם בצומת היסטורית. הם זוכים לתמיכה עממית חסרת תקדים, ולתקשורת אוהדת, אבל ממהרים לפרוט את דרישותיהם לפרוטות, לחשב כמה זה יעלה ומאיפה יבוא הכסף, והכל כדי להיכנס לדיאלוג עם נתניהו. שאם לא כן, הוא מאיים, הם יאבדו את הלגיטימיות שלהם, ויצטיירו כבני טובים שלא יודעים מה הם רוצים, כצעירים שהתאהבו במחאה והשתכרו מכוחם.

מצע סוציאל דמוקרטי

אלא שרשימת הדרישות תפחה והפכה למצע סוציאל דמוקרטי לכל דבר, המקדש את רווחת העובד על פני רווחי ההון. מנהיגי המאהל דורשים להחזיר את "מדינת הרווחה", אשר כזכור חוסלה באופן שיטתי מאז תכנית הייצוב משנת 1985. הצעירים דורשים, שבעלי ההון ישלמו יותר מסים כדי לממן את צרכיהם של האזרחים. הם דורשים לעצור את ההפרטה, ולהוציא את תחומי הדיור, החינוך, הבריאות והרווחה ממשחק הרווח. לתביעות אלו יש אופי אידיאולוגי ברור, שהוא הניגוד הגמור לאידיאולוגיה של בנימין נתניהו, הדוגלת במקסימום הקלות לבעלי ההון, ומינימום שירותים לאזרח. על פי נתניהו, המדינה אינה יעילה, רק בעל ההון יודע לנהל: לקצץ בכוח האדם ובמשכורות; להוזיל עלויות; ולסגור קווי ייצור לא רווחיים; ובעיקר, הוא חופשי מלחצים פוליטיים, ועל כן שיקוליו הם כלכליים גרידא, ללא קשר לתוצאות החברתיות שלהם.

התפיסה הזאת לא הומצאה בישראל. היא נוסחה ע"י פרופסור מילטון פרידמן מאוניברסיטת שיקגו, ואומצה ע"י המפלגה הרפובליקנית ככתבה וכלשונה עם עלייתו של הנשיא רונלד רייגן לשלטון. נתניהו הוא רפובליקני מבטן ומלידה, ולא לשווא סחט מחיאות כפיים רועמות בנאומו בפני הקונגרס האמריקאי. אלא מאי, זוהי בדיוק השיטה הכלכלית שגרמה לאסון כלכלי-חברתי בינ"ל, והביאה את ארה"ב אל סף חדלות פירעון. התברר כי בעלי ההון הנמצאים מחוץ לכל פיקוח כלכלי או פוליטי, פועלים אך ורק כדי למקסם את רווחיהם, גם אם בכך יהרסו את הכלכלה כולה . השיטה האמריקאית הביאה את חברות ג'נרל מוטורס ו- AIG לסף פשיטת רגל, דבר שאילץ את בירת הקפיטליזם הבינ"ל להלאים ולנהל אותן. חוסר האחריות של בעלי ההון גרם ל-8 מיליון אמריקאים לאבד את מקומות עבודתם, כאשר עוד מיליונים נאלצו לפנות את בתיהם. במידה ונתניהו ימשיך להתל בתנועת המחאה וליישם את מדיניותו השמרנית הניאו ליברלית, גם בישראל צפוי אסון כלכלי, כדוגמת המשבר הפוקד את אמריקה ואת אירופה.

שלום וצדק חברתי

דרישת מנהיגי המחאה מנתניהו לבצע מדיניות הפוכה לתפיסת עולמו, יוצרת בלבול ומחלישה את התנועה. לא ברור מה הטעם ללכת לנתניהו עם מצע חברתי סדור, כאשר איש מאנשי המאהל אינו מאמין בו. גם ביבי יודע שיושבי המאהל לא מאמינים בו, ולא רק בגלל מדיניותו הכלכלית, אלא גם בגלל האידיאולוגיה הלאומנית, וסרבנותו בנושא השלום. הוא עשה הכול כדי לסכל כל סיכוי של מו"מ עם הפלסטינים, ואף נכנס לעימות חזיתי עם אובמה למען שלום הקואליציה שלו. הוא נתן יד חופשית לגזענים בכנסת לחוקק חוקים כהניסטיים, הפוגעים באושיות הדמוקרטיה. ובעוד שהנושא ה"חברתי" זוכה לקונצנזוס בין ימין לשמאל, נושא השלום והיחס לערבים מפלג את העם, כאשר לימין ולמתנחלים יש רוב ברור בציבור. לכן נקטו מנהיגי המחאה בטקטיקה לפיה יש להתמקד בבטן הרכה של ביבי - ברית הדמים שלו עם הטייקונים, ולהתעלם מהנושא של השלום.

אבל ביבי איננו סכיזופרני, הוא ימני לאומני ושמרן כלכלי, ושתי האידיאולוגיות האלו הולכות יד ביד באופן טבעי. כמו כל השמרנים בעולם, הוא שש אלי מלחמה, שונא זרים, סולד מאיגודים מקצועיים ואוהב את ההון הגדול ואת התפנוקים שבכיריו יכולים לספק לו. לעומתו, מוחי המאהל, אם לשפוט על פי המצע החברתי שלהם, נוטים שמאלה. הם לא מצטיירים כלאומנים, שונאי זרים או ערבים, ולכן הם רוכשים את שנאתם האוטומטית של המתנחלים והימין הישראלי. מכאן, שכוחה של המחאה היא גם חולשתה. ביבי מציג מצע מדיני חברתי קיצוני וקוהרנטי, בעוד שהמחאה מסתפקת במצע חברתי נטול מצע מדיני. ומאחר והשאלה הקיומית בישראל איננה הדיור, החינוך או הבריאות, אלא מה שקרוי כאן ה"ביטחון", ידו של ביבי על העליונה.

המאהל ברוטשילד מציע מצע סוציאל דמוקרטי דומה לזה של שלי יחימוביץ', והוא אינו רחוק מה"מודל השוודי" של כוח לעובדים. אלו מצעים נטולי פוליטיקה, שנוטים שמאלה. הם נזהרים מלהרגיז את הימין, מתוך אשליה שניתן להפריד בין החברתי למדיני, בזמן שהימין לא חושש לחבר ביניהם. להזכירנו, ישראל אינה שוודיה, יש פה סכסוך לאומי וכיבוש ממושך, ומיליון אזרחים ערבים המופלים בכל תחומי החיים, שמוחי רוטשילד פסחו מעליהם כאילו לא היו קיימים. אם יש ציבור שנפגע בצורה אנושה מפירוק מדינת הרווחה, הרי זהו הציבור הערבי, יחד עם תושבי הפריפריה.

אפילו הנגיד סטנלי פישר, אחד מהמאורות הגדולים של השיטה הניאו ליבראלית, שהובא לישראל כדי לקבל את חותמת הכשרות של ההון הבינ"ל, ולמשוך לישראל את המיליארדים שכה היטיבו עם הטייקונים ופגעו במעמד הביניים, פצה את פיו וגילה לנו את האמת. בראיון לסבר פלוצקר במדור "ממון" של ידיעות אחרונות מה-31 ביולי הוא אומר: "...ויש עוד נקודה, בעלת משקל מכריע, שהנגיד מודע לה אך טרם נטל לעצמו את החופש לדבר עליה בפומבי... זו נקודת השלום והעלות הכלכלית הכבדה של היעדר הסדר עם הפלסטינים... אם ישראל תמצא את עצמה בעוד עשור במצב לא טוב, זה לא יהיה בגלל הזנחת המחאה בקיץ 2011 אלא בגלל הזנחת השלום בקיץ 2001."

מי שמדבר על מהפכה ועל חינוך מחדש של הציבור לאזרחות ולערכים חברתיים, חייב לקחת בחשבון, שמפלגות ימניות, כמו חרות, אימצו בעבר מצע חברתי והפכו אותו לדמגוגיה בשירות מצע לאומני קיצוני. ציפי לבני כבר אמרה בראיון לדן מרגלית, שתנועת המחאה ברוטשילד משתלבת היטב עם ערכיו של ז'בוטינסקי. זו לא חכמה גדולה להיות גזען חברתי, וגם אין תועלת בגיוס ההמונים למען צדק חברתי אם הוא נועד ליהודים בלבד. ממדיניות כזו רק הימין מרוויח, כי כידוע, השוביניזם הוא מפלטו האחרון של הנבל.

בחירות עכשיו

הגשת רשימת דרישות לנתניהו משמעותה הענקת פרס שלא מגיע לו; היא מחזירה לו בחינם את האמון שהוא איבד; ולא תביא לכל הישג. אם הממשלה הזאת איבדה את אמון העם, עליה, בפשטות, להחזיר את המנדט. העובדה שאנשי המאהל נאלצים לפנות לביבי מוכיחה, שאת המדינה לא ניתן לנהל מהכיכר. מי שרוצה להגשים מצע חברתי צריך להגיע לשלטון. הדרך היחידה להגיע לשלטון היא באמצעות בחירות, כלומר פנייה לבוחר לתת את אמונו ואת ייפוי הכוח שלו כדי לממש מצע פוליטי.

נכון, הפלתו של ביבי אינה מהווה פתרון בפני עצמה, שכן בהעדר מפלגות שמאל חברתיות בעלות עוצמה יש סכנה שמי שיתפוס את השלטון הוא מפלגת קדימה בראשות ציפי לבני, הדוגלת באותה מדיניות נאו ליברלית בדיוק ושוללת גם היא את תנאי השלום. לבני הרי הייתה שותפה בכירה בממשלה הקודמת, שהשחיתות כילתה בה כל חלקה טובה, ובכך אפשרה לביבי להתרומם מהקרשים.
אין ספק שישראל סובלת מהתסמונת האופיינית לעולם הקפיטליסטי כולו. בארה"ב, בספרד, באיטליה וביוון הפוליטיקאים הפכו למשרתיהם של הטייקונים. כתוצאה מכך, העמים מואסים בתהליך הדמוקרטי עד כדי כך, שיש סכנה שהפאשיזם שוב ירים את ראשו המכוער, ויבטיח לבער את הפרזיטים הקפיטליסטים המוצצים את דמו של העם, ולדכא את המיעוטים הלאומיים השנואים, ואת השמאלנים התומכים בהם.
מצד שני, אם תוכיח תנועת המחאה שבכוחה להפיל את הממשלה ולכפות בחירות מוקדמות, היא תצרוב בתודעת הציבור את כוחו של האזרח, דבר שישפיע על כל ממשלה עתידית. הפלת הממשלה וניהול בחירות מוקדמות זה לא רק מסר, אלא פתח להתגבשותה של תנועה חברתית רחבה בעלת מצע חברתי מדיני מקיף, שתוכל לרכוש את אמונו ואת ליבו של הציבור. קואליציה פוליטית המושתתת על עקרון של סיום הכיבוש, שוויון, וצדק חברתי תוכל להביא למהפך תודעתי אמיתי. היא תוכל להוציא את ישראל מהמשבר הקשה הפוקד אותה, אשר הביא עד כה להחלפתן של ממשלות בקצב מסחרר.

ומילה אחרונה. המהפכות הדמוקרטיות בעולם הערבי, מיליוני הצעירים הערבים אשר יצרו את אביב העמים החדש, פותחים פתח לשלום אמיתי בין ישראל לעמי האזור. צדק חברתי אינו מספיק כאן, אנו ניבחן על פי יחסנו לעם הפלסטיני. כל מבקשי הדמוקרטיה בעולם הערבי דורשים מהעם בישראל לעשות צדק עם העם הפלסטיני, כתנאי לכינון יחסי שלום וכבוד הדדי. זהו אתגר עצום, שיושבי המאהל לא יכולים להתעלם ממנו. ביבי נתניהו עושה הכול כדי שהסכסוך הלאומי יימשך, כי הוא סם החיים של הליכוד והימין. השלום הורג את ביבי, ועל כן עליו ללכת, ולאפשר לישראל להשתלב בתהליך הדמוקרטי הפוקד את האזור כולו.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"לא לאחדות עם הימין"

מאת אילי קאופמן
נשלח 04.08.11, 20:02

אסור בשום פנים ואופן לצעוד במחאה משותפת למען צדק חברתי עם אנשי הימין.
אנשי הימין הם אלה שהצביעו עבור השיטה הקפיטליסטית, כנגדה הם מוחים עכשיו. אלה האנשים שימשיכו להצביע עבור נתניהו וליברמן.
אלה האנשים הסוגדים לכיבוש ולעוולות החברתיות הנובעות ממנו.
שיקימו להם אוהלים בהתנחלויות שלהם ושיעזבו אותנו בשקט.

"הלאה ממשלת הזדון והרשע הקפיטליסטית-החזירית, האטומה לצרכי הציבור!"

מאת ניצן אביב
נשלח 04.08.11, 17:11

צדק חברתי ע-כ-ש-י-ו ומיד!!!

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה