תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 29.09.11

מלחמת מעמדות

לאן צועד המיליון?

שבת הקרובה תהיה, ללא ספק, שבת האזרח. תנועת המחאה מצפה שהפגנת המיליון תכונן סדר פוליטי חברתי חדש בישראל. אין ממשלה בעולם שיכולה להשאר אדישה מול מיליון אזרחים היוצאים לרחוב וזועקים: "העם רוצה צדק חברתי !". להלן התרחיש המקווה: האסיפה המכוננת העממית תתכנס בכיכר המדינה כדי להכריז על הקמתה של מדינה חדשה, היא מדינת הרווחה. לאחר ההפגנה יידרש ראש הממשלה להיענות לריבון המפגין ברחוב, קרי העם, ולכנס את הכנסת. זו תידרש לחוקק את האמנה החברתית החדשה, שתשנה באופן שרשי את השיטה הנוכחית, ובכך תמצה תנועת המחאה את יעודה.

מה אומרת דפני ליף

דפני ליף, המנהיגה הטבעית של מחאת האהלים, מגדירה את התנועה כ"פוליטית אבל לא מפלגתית". לשיטתה, המערכת הפוליטית, כולל המפלגות, הבחירות והכנסת, נכשלו בהבנת רחשי לבו של הציבור, ועל כן הם נקראים "לצאת מהמרפסת" ולהיווכח שהמדינה קורסת.

המילה 'מפלגה' ממש מפחידה את מנהיגי המחאה. מפלגה (מהשורש פ.ל.ג) מחייבת השקפת עולם והגדרה אידאולוגית ברורה, שגוררת בהכרח ביקורת ואנטגוניזם של חלק מהציבור. ניקח לדוגמא את המקרה של שלי יחימוביץ, האמזונה החברתית שלחמה ללא חת בטייקונים, ונהנתה מקונסנזוס ציבורי רחב. ברגע שיחימוביץ חשפה את השקפותיה הפוליטיות, והכריזה כי אין לה בעיה עם המתנחלים, היא מיד יצרה סביבה אנטגוניזם. מכאן, שאם תנועת המחאה הפוליטית אינה עוסקת בפוליטיקה כדי להמנע מפילוג, היא משאירה אותה, בסופו של דבר, בדיוק לאותם פוליטיקאים אטומים, עושי דברם של בעלי ההון. מעגל סגור.

אז מה בעצם יש לנו? תנועה פוליטית החסרה את הכלים הפוליטיים לממש את מטרותיה, וככל שהתמיכה בה גדלה, כך מעצימה הסתירה הפנימית בה היא נתונה. הבעיה של התנועה היא חוסר יכולתה לתרגם את התמיכה העממית לה היא זוכה, לכוח פוליטי, כלומר, למפלגה, שתיקח אחריות, תגיע לשלטון, תזכה ברוב בכנסת, ותעגן בחוק את האמנה החברתית, הנהנת מקונצנזוס מקיר לקיר.
תנועת המחאה החליטה, שהדרך להמנע מאנטגוניזם, היא לדבוק בסיסמא "צדק החברתי", שהפכה להימנון החדש של המדינה, ולהתעלם במכוון משאלות קיומיות כמו כיבוש, התנחלויות, מלחמה ושלום. לשיטתה, העובדה שביבי הוא נציג מובהק של הימין לא צריכה להפריע, כי הוא לא מתבקש לעשות שנוי "מדיני", אלא "חברתי". ביבי יכול לדבוק בכיבוש, ובו בזמן לעשות צדק עם החברה הישראלית, ובמיוחד עם מעמד הביניים המשרת את המדינה בנאמנות ונאנק תחת עול הטייקונים מחוסרי המעצורים ונטולי העכבות המוסריות. זוהי משמעות הסיסמא "תנו לנו לחיות בארץ הזאת !".

אלא, שהסכוי שביבי ייענה לדרישות תנועת המחאה אינו גדול מהסכוי שהוא ייענה למחאה הפלסטינית הדורשת "צדק חלוקתי", כלומר, חלוקה לשתי מדינות. כל הימור על ביבי מבטיח שהפלסטינים ישארו בלי מדינה, ואזרחי ישראל ישארו בלי הצדק החברתי שהם דורשים.

מה אומרת מפלגת הפועלים דעם

מפלגת דעם הצטרפה לתנועת המחאה מיד עם תחילתה. עבור מי שצעד בשדרות רוטשילד במשך חמש שנים לבד, ודרש תעסוקה הוגנת, שוויון לנשים, זכות להתארגן באיגוד מקצועי, שוויון בין יהודים וערבים ושלום - היה זה אך טבעי לחבור לרבבות הצעירים שהתעוררו מתרדמתם, וגילו שהאש מלחכת את מפתן ביתם, לאחר שכבר כילתה כל פיסת ירק בירוחם, חדרה, כפר קרע ונצרת.

דעם איננה מפלגת מעמד הביניים. היא מפלגת פועלים, החיה ונושמת את הנושא "החברתי", ונלחמת בכל כוחה כדי לשנות את השיטה, כך שתשרת את העובדים (כולל עובדי מעמד הביניים) ולא את בעל ההון. דעם איננה מפלגה כמו יתר המפלגות, היא באמת מפלגה מ-ה-פ-כ-נ-י-ת!
המהפכה שדעם רוצה לחולל היא מהפכה תודעתית. גם היא מתחילה מהשנוי של סדר העדיפויות החברתי מבית, שינוי שיתחולל לא על ידי מעמד הביניים, אלא דווקא על ידי מעמד הפועלים. כי יהודים וערבים נפגשים בתלושי המשכורת, ובתנאי החיים הקשים שלהם.

שנוי תודעתי לא יכול להיות מוגבל ליציאה מהאדישות. זהו תנאי מוקדם אבל לא מספיק. שינוי תודעתי אמיתי חייב לכלול את היחס לעובדים הערבים בישראל, לעובדים הפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש ישראלי, ולכלל העובדים בעולם הערבי. דעם אינה מאמינה בקונצנזוס זמני, ועל כן היא פועלת בקרב העובדים ללא פחד ומשוא פנים, כדי ליצור קונצנזוס פועלי חדש חוצה לאומים, שלא ימפחד להתבונן במציאות, גם כאשר היא מורכבת וקשה.
מה שיכריע בסופו של דבר את הכף במאבק לצדק חברתי, תהיה הצטרפותם של מיליוני פועלים, אותם 50% משתכרים שאינם מגיעים לסף המס, ולא הצליחו למצוא כוח לצאת מייאושם. עד כה הם נעדרו משורות המחאה, אבל מפלגת דעם לא שוכחת אותם. יגיע היום שבו הם יתארגנו בוועדי עובדים, וישביתו את מקומות העבודה. אנו רואים במלחמה נגד התארגנות העובדים, שנקראת בפי הממשלה "הגמשת שוק העבודה", מלחמה הרסנית וחסרת רחמים, ראו מה קורה בחיפה כימיקלים ובמחצבת סלעית, ראו מה קרה לעו"סים ולרופאים המתמחים.


הצטרפו לניר נאדר אסמא אגברייה זחאלקה וחבריי דעם בהפגנת המיליון.
דגלים אדומים עלינו

תחילתה של תקופה חדשה

תנועת המחאה הנוכחית מהווה יריית פתיחה של תקופה חדשה. למרות חולשותיה, היא הציגה במערומיו את הסדר החברתי המעוות של המדינה, הצביעה בצורה ברורה על מחלותיה החברתיות, וגם נסחה מצע חברתי כולל, שהפך לבסיס ראוי להמשך הפעולה.
למרות דברי הרהב של נתניהו, השיטה הקפיטליסטית הניאו-לברלית בה הוא דבק, ואשר דרדרה את מודל החקוי האמריקאי שלו אל עברי פי פחת, קורסת. ישראל פוסעת בצעד בטוח אל עתיד ללא כלכלה וללא שלום. תנועת המחאה העתידית לא תוכל להמשיך לשבת על הגדר, ולצפות שהמנהיגים המובילים אותנו לאסון, יצילו אותנו.

יש מי שיאשים אותנו בראיית שחורות. להם אנחנו אומרים שצריך להפסיק להיות תמימים ולהתעלם מהמציאות. מאז נפילת בריה"מ, הפך העולם לחד קוטבי, כאשר הימין האמריקאי מנווט לבדו ומיישם קפיטליזם גלובאלי חזירי. למרות. המציאות הקודרת הזאת, לא רפו ידינו, והמשכנו לעשות את עבודת הנמלים הקשה והמתישה של בניית מפלגת פועלים, מתוך אמונה עמוקה בצורך ובאפשרות לחולל שנוי. לשמחתנו, לאחר שלושה עשורים, החלו העולם הערבי וחלק ממדינות אירופה להתעורר, ולקרוא תגר על הסדר הקיים, בדיוק כמונו.

לכן אנחנו, עובדים מכל המגזרים, יהודים וערבים, צועדים בשבת אל הכיכר עם מסר ברור: ביבי הגיע זמנך, לך הביתה ! אנו צועדים עם השקפת עולם סוציאליסטית, לפיה תפקיד הכלכלה לשרת את החברה ולא את בעלי ההון. מי שלא יתגבר על שטיפת המוח הקפיטליסטית, ישאר עבדם של הטייקונים ועושי דברם בכנסת.

הסוציאליזם בו אנו מאמינים, הפך לרלבנטי יותר מאי פעם, משום שמדינת הרווחה היא מדינה סוציאליסטית ודמוקרטית. זוהי מדינה העושה צדק עם אזרחיה ללא הבדל דת ולאום, ומדינה כזאת יכולה להשתלב באזור, ולהיות שותפה בשנוי הדמוקרטי המתחולל בעולם הערבי. התנאי לכך הוא סיום הכבוש. מי שנלחם על צדק חברתי, יקבל בסופו של דבר צדק אוניברסלי. לא תהיה מדינת רווחה כל עוד יימשך הכיבוש!

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"גיבור מעמד הפועלים"

מאת נבות
נשלח 02.09.11, 13:06

אתה תהיה גיבור המחר.
כדי שזה יקרה, אני מאמין שאנחנו צריכים לבנות מחדש את הפרשנות של המושגים החדשים -ישנים ,כמו :צדק ,דמוקרטיה ,וסוציאליזם.
מלכתחילה הם אינם מובנים לעומקם ותחת איומים קיומיים הם נמעכים ומתקמטים ללא הכר.
כשהמון התומכים בסיסמה צדק חברתי יבינו לעומקם את המושגים שנהירים לכם בדעם, וילמדו לא לחשוש מהם ( למשל, כי המהפכות הסוציאליסטיות תבעו קורבנות רבים כמו המהפכות הפשיסטיות ), תהיה מהפכה תודעתית שתאפשר תנאים של פעילות כלכלית מוסרית שתומכת בשוק חופשי ומשוכלל באמת, הרואה לנגד עיניו קודם כל את היחיד והשתיכותו לחברה, מיצוי ערכו ותרומתו, אחווה הומנית גלובלית כלפי האדם והטבע.

"הצטרפות ל-ד.ע.ם"

מאת בת-שבע שפירא
נשלח 02.09.11, 12:18

שלום,
דעתי כדעתך/כם בכל עניין. כרגע, מדינת ישראל, כשביבי עומד (עומד ולא מוביל!) בראשה, והכיבוש משחית בה כל חלקונת טובה שאולי עוד נותרה בה, גולשת עוד ועוד, במדרון המשופע והחלקלק תרתי משמע אל תהום שלא תהא ממנה תקומה, משמע - להרס מוחלט, מדיני, מוסרי (היא כבר שם), כלכלי, חברתי, תרבותי. ההפרדה בין הכיבוש ובין שאר ההיבטים מחוללי המחאה היא משגה גדול והיא בעוכריה של המחאה הזאת. אני מבקשת אם כן לדעת כיצד להצטרף/לתמוך ב-ד.ע.ם.

"צעדת המיליון"

מאת רבקה ויטנברג
נשלח 02.09.11, 12:11

עם כל הפירסומים, יהיה מאוד חבל אם לא יהיה מיליון איש בהפגנה. אבל למה מיום א' רוצים לקפל חלק מהאוהלים? ישראל צריכה ללמוד ממדינות אירופה, אמריקה לטינית, מצריים ועוד מה זה מחאה ולא לרכב על סוס בהישיג הכי קטן

"חזק ואמץ"

מאת ירון
נשלח 02.09.11, 12:07

חזק ואמץ !

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה