תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 15.09.11

מען

לבנות איגוד מקצועי – להנהיג את תנועת הפועלים

הנסיון של ארגון העובדים מען

הקמת מען כארגון עובדים חדש, הינה פרי של יוזמה שהחלה בשנת 1993 וקורמת היום עור וגידים. ברקע רחפו אז רוחות של אופוריה, בישראל ובעולם כולו, נוכח נצחונה המכריע של השיטה הקפיטליסטית על הסוציאליזם. ארה"ב, בהנהגת קלינטון, ניהלה קמפיין לשלום עולמי, במסגרתו הושג הסכם אוסלו, שנחתם בלחיצת היד המפורסמת בין רבין לערפאת בספטמבר 93 במדשאות הבית הלבן.

החלטה להקים ארגון עובדים חדש, דווקא אז, היתה שייכת לקבוצת פעילים מרכסיסטיים, יהודים וערבים, שמאוחר יותר התאגדו במפלגת דעם. היתה זו החלטה שהתבססה על ראיה חברתית ביקורתית, ועל ההבנה שמתחת למסווה החיצוני של פריחה ושגשוג, אנו צפויים לתקופה של קיטוב מעמדי וניגודים שרק ילכו ויחריפו. ההחלטה היתה קשורה גם לביקורת שלנו על אופיה של ההסתדרות, שנסיגתה הדרמטית מול המגמות החדשות של ההון, הותירה ואקום ענק בשוק העבודה המאורגנת בישראל.

מהרגע הראשון הגדיר עצמו מען כזרם איגוד מקצועי חברתי, המתנגד להפרטה ולהון. זאת היתה עמדה מנוגדת לזו של ההסתדרות, שקיבלה את ההפרטה כעובדה מוגמרת. מען קרא לשותפות אמת של שוויון ואחווה בין פועלים ערבים ליהודים ונקט עמדה אינטרנציונאליסטית, המתנגדת לכיבוש ורואה בפועלים הפלסטינים בני ברית. מען ניצב בחזית המאבק נגד ייבוא מהגרי עבודה וניצולם המחפיר בחקלאות ובבניין. במשך יותר מ-16 שנה בנינו את היסודות לארגון עובדים מסוג חדש, שיתן תשובה למאות אלפי עובדים בלתי מאורגנים בישראל.

הארגון שאנו בונים איננו רק מנגנון להכרזה על סכסוכי עבודה וחתימה על הסכמים קיבוציים, עם כל החשיבות שאנו מעניקים למאבק המקצועי. מען לא הוקם כ"גימיק" להמרצת ההסתדרות, אלא כגוף שאמור להנהיג את תנועת הפועלים החדשה בישראל לכוון של שינוי חברתי ופוליטי עמוק. אנו שואפים לבנות איגוד מקצועי שהוא בעצם תנועה חברתית עם אג'נדה חדשה, שתשתלב עם מאבקי העובדים באזור ובעולם.

בהרצאה זו אנו רוצים להבהיר את המקום שתופס כיום מען, בהשוואה להסתדרות, כארגון עובדים פורץ דרך בזירה החברתית בישראל. מנהיגי הועדים שלנו בסלעית, בקרב נהגי המשאיות, מרצים במכללות, עובדי חברות כ"א, עובדות חקלאות ואחרים – צריכים להיות מודעים למשמעות של המשימה שלקחנו על עצמנו, ולהבין את הפרספקטיבה ארוכת הטווח של הפעולה שלנו. רק כך נוכל להתמודד עם הלחצים של החברה השמרנית ועם הלאומנות והאינטרסים האישיים - ולפתח מנהיגים, שיצעידו את תנועת הפועלים קדימה.

א. מען – איגוד מקצועי חדש

כארגון עובדים בעל אג'נדה עצמאית ודרך פעולה יחודית, מען הולך וכובש את מקומו בסצינה החברתית בישראל. ההחלטה לארגן אירוע מרכזי בתל אביב לרגל האחד במאי 2005, נבעה מתוך תחושה, שקיים חלל ריק חברתי ופוליטי בישראל, ושמען נמצא במקום שמאפשר לו למלא את החלל הזה. הקמת ארגון עובדים חדש בישראל – ללא קשר לאופיו ולכוחו – מהווה קריאת תגר על ההסתדרות ועל מעמדה המונופוליסטי בתחום יחסי העבודה. לכן חשוב להדגיש שמען חותר לארגן עובדים, שאינם במסגרת ההסתדרות, ובונה עצמו במקומות בהם ההסתדרות כלל אינה פעילה.

לדוגמא, רק מעטים מבין עשרות אלפי נהגי המשאיות בישראל, מאורגנים בהסתדרות. הרוב הגדול סובלים מתנאי ניצול קשים ביותר, למרות מעמדם המרכזי במשק. אלפי המרצים במכללות ובאוניברסיטאות, מועסקים בחוזים אישיים קבלניים או אחרים לתקופות קצרות, ואינם מאוגדים כלל, למעט מספר יוזמות פרטיות של איגודי מרצים עצמאיים. עובדים פלסטינים, אם בהתנחלויות ואם במזרח ירושלים, סובלים מניצול קיצוני ואין להם כל הגנה איגוד מקצועית. מען הצליח לארגן ועד עובדים במחצבת סלעית במישור אדומים שבגדה המערבית, והוועד נמצא כיום במו"מ מתקדם על הסכם קיבוצי. בכל שלושת הזירות הללו פועל מען כארגון עובדים יציג, ומבסס את מעמדו העצמאי כאיגוד עובדים חדש.

מחצבת סלעית – לקראת הסכם קיבוצי ראשון של מען

הנסיון של מען במחצבת סלעית הוא ניסיון יחודי ומרתק, שמצביע על הפוטנציאל הטמון בדרך הפעולה שלנו. לכאורה, מדובר במקום שאין בו כל סיכוי להגיע להבנה עם המעסיק. רוב העובדים פלסטינים תושבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים; ומנגד, הבעלים, כולם אזרחים ישראלים יהודים מירושלים. למרות הניגוד והקושי במציאת שפה משותפת עם הנהלת המחצבה, הצלחנו במשך שלוש שנים, באמצעות ניהול סבלני וחכם, לנווט מאבק עקשני, שהוביל בקייץ 2009 להסכמה על עריכת בחירות לועד עובדים, ולפתיחת משא ומתן להסכם קיבוצי ענפי.

הגענו לכך, שהנהלת המחצבה ערכה שינויים רבים בתחום הבטיחות, שיפרה את התנאים הפיזיים במקום, החלה להנפיק תלושי שכר גם לעובדי השטחים, ולראשונה מזה 25 שנה אפשרה הקמתו של ועד עובדים. בנובמבר 2009 החל משא ומתן בין מען ונציגי ועד העובדים, לבין ההנהלה. הקשיים שהתגלו במהלך המשא ומתן הובילו להכרזת שביתת אזהרה בראשית מרץ 2010. בסופו של דבר נפתרו חילוקי הדעות עם ההנהלה, ואנו מאמינים שנוכל לסיים את המו"מ בהסכם קיבוצי ראשון לעובדי המחצבה. סוד ההצלחה טמון בהצלחה של מען לאחד את העובדים ולקיים עמם קשר אמיץ המבוסס על אמון; ומאידך, לנהל את המשא ומתן עם ההנהלה בצורה הוגנת ומקצועית, התואמת את המטרה העיקרית של האיגוד - להסדיר את העבודה במקום, באופן שיתאם את החוק וישפר את תנאי השכר והזכויות של העובדים, מבלי לפגוע במהלך הייצור עצמו ובתפוקות המפעל.

מוסררה – לאגד את המרצים במכללות

מה שהחל כיזמה של מנהל בית הספר לאומנות "מנשר" בשנת 2008, להסדרת יחסי העבודה במוסד בסיועה של מען, התרחב בשנת 2009 ליזמה להתאגדות מרצים במכללה לאמנות מוסררה בירושלים. כבר יותר משנה שאנו מנהלים סוג של דיאלוג עם מנהל המכללה, בניסיון לשכנע אותו להעביר את המרצים ממצב של העסקה פוגענית כקבלנים עצמאיים למשך תקופה קצובה של שמונה חדשים בשנה, למצב בו הם מועסקים כעובדים שכירים, עם כל הזכויות, ועם משכורת המשולמת במשך כל השנה.

המרצים במוסררה, בעידוד מען, החתימו את חבריהם על הצטרפות לאיגוד, במטרה להקים ועד עובדים במקום. תוך מספר חודשים נאספו חתימות של מעל 50% מהמרצים. למרות התמיכה הגורפת לה זכינו, החלטנו שלא לפעול באופן חד צדדי, ולא להעמיד את ההנהלה בפני עובדה מוגמרת. חתרנו כל הזמן להגיע להסכמה עם ההנהלה, כדי ליצור אווירה חיובית שתאפשר לועד העובדים לנהל משא ומתן בתנאים נוחים.

חשוב לדעת, שהחוק מאפשר לשליש של העובדים שרוצים בכך, להקים ועד במקום העבודה, ומחייב את המעסיק לשאת ולתת איתם על הסכם קיבוצי. אלא ששום חוק לא מחייב את המעסיק לחתום על הסכם. לכן חשוב שאיגוד שרוצה לבנות לעצמו מעמד של קבע במקום העבודה, ינהג בחוכמה ומתוך ראיה ארוכת טווח של יחסי העבודה במקום. בשלב הנוכחי הגענו להסכמה עם מנהל המכללה על שינוי שיטת ההעסקה של המרצים. אנו צופים כי בשלב הקרוב נגיע לבחירות לועד העובדים, ואחריהן לפתיחת מו"מ שיבשיל בחתימה על הסכם קיבוצי לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

יש לציין כי המצב במכללת מוסררה משקף בעיה הנוגעת לאלפי מרצים, רובם בעלי תארים אקדמאיים ונסיון רב, המועסקים במכללות בכל רחבי הארץ ללא כל בטחון תעסוקתי. הצלחתנו לבנות במוסררה מודל של שינוי ושיתוף בין המרצים להנהלה, תקרין על האפשרות של מען להוות גורם מוביל בשינוי המגמה בתחום רחב וחשוב זה.

נהגי המשאיות –איגוד הנהגים יעמיד את מען ככוח חברתי מרכזי

בקייץ 2009 החליט מען לפתוח בקמפיין רחב היקף בסגנון "טרגטינג", לארגון נהגי משאיות בישראל. מדובר באלפי נהגי משאיות במאות חברות הובלה, שנושאים על גבם את אחד הענפים המרכזיים בכלכלה הישראלית - ענף התובלה היבשתית. ארגון הנהגים מציג אתגר מורכב וחסר תקדים בפני מען, לא רק בשל חשיבות הענף אלא בעיקר בגלל האינטרסים הכלכליים האדירים של חברות ההובלה הגדולות, שנמצאות בבעלות הטייקונים של המשק הישראלי.

תוך מספר חודשים הצלחנו לגייס לשורות מען מאות נהגים, ולגבש אג'נדה איגוד מקצועית ברורה, שזכתה לאהדה גדולה בקרב הנהגים. הקמפיין מלווה בנוכחות מתמשכת של פעילי מען בנמלים, בהדפסת עלונים בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית) ובראיונות לתקשורת בעברית ובערבית. החלטנו להתמקד, בשלב הראשון של הקמפיין, ביצירת תשתית רחבה של תמיכה במען בקרב הנהגים, לפני שנעבור ליזמה של הקמת ועד עובדים בחברה זו או אחרת. החשש היה, שיזמה של מען להקמת ועד בחברה מסויימת תחשוף את הנהגים בחברה זו ואת מען למתקפה של כלל החברות.

השלב הראשון החל במסע הסברה לגבי הצורך לשנות את הסדרי השכר בענף. מאות נהגים, שמתלהבים מהרעיון להתאגד, מתגייסים לשורות מען ומסייעים להגיש עשרות תביעות פרטניות. התביעות מוגשות על ידי המחלקה המשפטית של מען, תוך חתירה לקשר ישיר עם חברות ההובלה. במקביל יצרנו קשר עם מועצת המובילים וקיימנו שתי פגישות איתה במטרה לשים את מען כגורם רציני ואחראי. יזמנו פניה וקיימנו פגישה עם מזכירי האיגוד המקצועי של התחבורה היבשתית בהסתדרות, במטרה ליצור מינימום של תאום בשטח, ולהרגיע חששות אפשריים שיכולים לצוץ. יזמנו פנייה למשרד התמ"ת ולארגון אור ירוק, על מנת לקדם חקיקה ותקנות, שיתמכו בתביעות שלנו בתחום זה. בראשית מרץ העלינו את העבודה הנרחבת הזו שלב, כאשר פנינו לתקשורת ועוררנו הד עצום, בעקבות תאונות דרכים קטלניות שבהן היו מעורבות משאיות.

הפעולה של מען הבליטה את החולשה של ההסתדרות, שחתמה על הסכם קיבוצי בעייתי הפוגע בנהגים, וויתרה על כל קשר עם הנהגים בשטח ועל כל יזמה לשיפור מצבם. מען, כארגון עובדים חדש ודינמי, הצליח ליצור קשרים עם נהגים, לפתח אג'נדה שתואמת את הצרכים שלהם, וליצור נוכחות תקשורתית מרשימה. למרות זאת, יזמנו פגישה עם האחראים על איגוד התחבורה בהסתדרות כדי להציג בפניהם את עמדתנו. בפגישה, שהתקיימה בסוף 2009, טענו נציגי ההסתדרות שלהערכתם אין אפשרות לארגן את הנהגים למאבק, ולכן אין מנוס מלהמשיך ולהסכים להסדרי השכר הבעייתיים הקיימים. אנחנו במען איננו מקבלים גישה תבוסתנית זו, ורואים את עצמנו כגורם שתפקידו לעורר את הנהגים ולהוציאם מהמצב של פסיביות, יאוש ופחד. אנחנו מאמינים, שעל ידי יצירת הסכמה רחבה של הנהגים סביב התביעות שמעלה מען, הן יהפכו בהדרגה למקובלות על כל מי שטובת הנהגים והענף בראש מעיניו, ויאפשרו למקסם את שיתוף הפעולה עם האיגוד של ההסתדרות.

אחרי כחצי שנה של פעילות שטח ענפה, אנו מתקרבים היום, באביב 2010, לנקודת תפנית, שתביא לגיבוש קבוצת נהגים בחברה אחת או יותר, שתקח על עצמה, במסגרת מען, להתחיל לפעול למען הקמת ועד ופתיחת משא ומתן להסכם קיבוצי. הנסיון הרב שצברנו בתחום התאגדות עובדים, המעמד הציבורי שרכשנו, והידע שלנו בכל הקשור לתחום המשפט של ענף ההובלה - מציבים אותנו בעמדה נוחה לקראת השלב הבא – הקמת התאגדות של נהגים בענף ההובלות. הצלחה של מען בשלב זה תציב את הארגון כגורם מוביל בתחום יחסי העבודה בישראל.

מען כגורם חברתי מוביל

מאז הקמתה כעמותה לסיוע לעובדים, ועד הפיכתה לארגון עובדים יציג, הצליחה מען לרכוש מעמד ציבורי ולמצב את עצמה כגוף המחוייב ואף פועל בהתאם לאג'נדה חברתית. מול התופעה המבישה של ייבוא עובדים זרים לבניין ולחקלאות, העמיד ארגון מען תכנית השמה למאות ואף לאלפי עובדים ישראלים. התוכנית פעלה תוך תאום והסכמה עם מעסיקים וגורמי ממשל ומחקר, והציבה את מען כגוף בעל יכולת ביצוע מוכחת במיוחד בכל הקשור לאוכלוסיה הערבית. התרומה היחודית של מען התמקדה בכל הקשור לנשים הערביות, שהמצוקה ממנה הן סובלות הפכה לנושא מרכזי בדיון הכלכלי חברתי ואף עלתה בדו"ח של ארגון OECD האחרון, שביקר בחריפות את מדיניות ישראל בהקשר לעוני ולמצוקה ולאפליה של המגזר הערבי.

בשנת 2005 החל ארגון מען להתמקד בצורך הדחוף לשנות את מצבן של נשים ערביות, שרק 20% מהן נמצאות בשוק העבודה. בנוסף לדרישתנו להפסיק ייבוא של עובדים זרים וניצולם בענף החקלאות, התחלנו לפעול בתחום של יצירת קשר עם חקלאים, והשמה של נשים ערביות. המסע הציבורי הרחב שיזמנו, בשיתוף עם גורמים אחרים, לא הביא עד היום לשינוי מדיניות, אבל יצר תשתית איתנה של שיתוף פעולה בין מען לבין ארגונים חברתיים וארגוני נשים. המאמץ השיטתי והמתמשך שלנו לגבות את השמת הנשים בעבודה עם חוגי העשרה והעצמה, יצר הד ציבורי חיובי מאד. ביום האשה 2010 נוצרה לראשונה קואליציה של 15 ארגונים חברתיים וארגוני נשים למען תעסוקה הוגנת לנשים. השותפות בין נשים ערביות ונשים יהודיות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל, מהווה ביטוי למציאות פוליטית חדשה. במציאות זו, מתעצם התפקיד של מען כארגון מנהיג וכגורם מוביל לשינוי חברתי.

יזמה נוספת בה מעורב מען, היא הפעולה בקרב בני נוער יהודים וערבים. המשבר הכלכלי והקיטוב המעמדי שעובר הרחוב היהודי והערבי כאחד, טומנים בחובם פוטנציאל של התחברות בין צעירים יהודים וערבים על בסיס מעמדי במסגרת של איגוד מקצועי - סוג של שותפות שלא היתה קיימת בעבר.

ב. מען בהשוואה להסתדרות

הנסיון ההיסטורי של מען מראה שמדובר באיגוד שצמח במקום שנזנח אל ידי ההסתדרות, הן בתחום של העובדים הערבים, והן בתחום של עובדי חברות כוח אדם, נהגים ואחרים. ארגון מען בונה עצמו כאיגוד אלטרנטיבי להסתדרות, במקום שבו אין בנמצא מי שיעשה את המלאכה. הבסיס לקיומו של מען כאיגוד מקצועי חדש, אינו מתמקד בביקורת על חוסר דמוקרטיה בשורות ההסתדרות, או על תופעות של ביורקרטיה וחוסר יעילות. בניגוד ל"כוח לעובדים", אנו יוצאים מנקודת מוצא עקרונית שרואה במען ארגון פתוח לערבים וליהודים. הניגוד בין מען וההסתדרות נמצא בתפישת העולם הפוליטית השונה – בעוד מען רואה עצמו כחלק מהמאבק לשינוי השיטה הכלכלית פוליטית; ההסתדרות היא חלק מהממסד השלטוני בישראל. מען הוא גורם שמרים בגאווה את הדגל של המאבק לשינוי הסדר החברתי הקיים, תוך מחויבות עמוקה למאבק למען השלום ונגד הכיבוש.

החלל הריק שהותירה ההסתדרות

מען הוקם כארגון אלטרנטיבי להסתדרות, לאחר שזו הצטרפה לקטר הגלובליזציה והשלימה עם ההפרטה של המשק, תוך הזנחת מאות אלפי עובדים בישראל שנותרו ללא כל הגנה. אם בעבר ניתן היה לבקר את ההסתדרות על גישתה כלפי העובדים הערבים (סיסמת העבודה העברית למשל) הרי שמשנות התשעים ואילך, אנו עדים לנסיגה בנכונותה של ההסתדרות להגן אפילו על הסדרי העבודה שהיא הובילה במשך עשרות שנים, שלא לדבר על הויתור שלה על השליטה בעמדות מפתח כמו קרנות הפנסיה, קופת חולים, משק העובדים וכו'. הגישה הפסיבית של ההסתדרות מול הרס העבודה המאורגנת חייבה מחשבה מחודשת.

בתקופתו של עמיר פרץ - בין 1996 ל-2006 - הוסוותה נסיגת ההסתדרות במלל חברתי ובמיליטנטיות מזויפת. עם בחירתו של פרץ ליו"ר מפלגת העבודה והצטרפותו לממשלת אולמרט כשר בטחון, נחשפה האג'נדה האמיתית של מנהיג כושל ואופורטוניסטי זה, שלרוע המזל הצליח לסחוב אחריו כוחות חברתיים אמיתיים כולל חד"ש. זו האחרונה הצטרפה לקואליציה בהסתדרות, דווקא בתקופה זו של הרס ונסיגה.

מאז פרישתו של פרץ בראשית 2006, הונהגה ההסתדרות על ידי עופר עיני. עיני הפך את ארגון העובדים הגדול במדינה לבן ערובה של המעסיקים הגדולים. עוד לפני נפילת ממשלת אולמרט, בשנת 2008, היה זה עיני שתמך יחד עם יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהארכת כהונת הממשלה ומניעת עריכתן של בחירות מוקדמות. כאשר נערכו לבסוף בחירות, ונוצר ואקום פוליטי, עקב השוויון במנדטים בין נתניהו ללבני – היה זה שוב עיני שתמך בשיתוף הפעולה בין אהוד ברק לנתניהו – ואף "סידר" לו את הרוב הדרוש למהלך זה במרכז העבודה. למעשה, יו"ר ההסתדרות, היה דמות מפתח בהקמת ממשלת נתניהו הימנית.

שותפות האינטרסים המוזרה, שנוצרה בין עיני לנתניהו, באה לביטוי בהקמת פורום דברות קבוע בו חברים הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, ושבמסגרתו השיג עיני מספר תיקוני חקיקה לטובת העובדים. ההסתדרות שילמה על תיקונים מזעריים אלה בהסכמה לתקציב הדו שנתי 2009-2010, ומאפשרת לנתניהו להמשיך במדיניות של הפרטת הסקטור הציבורי כולל הנמלים, התפלת מים, כבישים ועוד. בנוסף, מפלגת העבודה ומנהיג ההסתדרות מעניקים גיבוי מלא לקו הימני ניצי של נתניהו בזירה המדינית – בניגוד מוחלט לאינטרס של כלל העובדים במדיניות של שלום ודו קיום.

חשוב לציין כאן, כי בכל המקרים האחרונים בהם עמדו מפעלים בסכנת סגירה (פרי גליל – חצור הגלילית, עוף העמק – רמת ישי, תפרון - משגב, מוליטן - נהריה, תדיראן עפולה) ההסתדרות עמדה מנגד ולא דרשה התערבות ממשלתית להצלת המפעלים. כל פעילותה הסתכמה בניסיון חינני לגייס משקיע פרטי חדש לרכישת המפעל. ברגע שיכה המשבר הכלכלי העולמי את ישראל, ושאלת האבטלה תצוף על פני השטח במלוא עוצמתה, תעמוד ההסתדרות בפני שוקת שבורה עקב האסטרטגיה הכושלת של עיני, המבוססת על כוחו וחיוניותו של המשטר הקפיטליסטי, ונעדרת כל אופק חברתי.

במישור הבינלאומי, משלמת ההסתדרות מחיר כבד על מדיניותה זו. בעבר היתה ההסתדרות גורם חשוב במסגרות הבינלאומיות של האיגודים המקצועיים. היום יותר ויותר איגודים מקצועיים – כולל הממוסדים והרשמיים ביניהם – מתחילים לראות בהסתדרות גורם מאובן ושמרני, שאינו מצליח להתמודד עם השינויים במציאות הכלכלית והחברתית של העשורים האחרונים. רוב האיגודים בעולם נלחמים היום על עתידם, בנסיון לחדש את שורותיהם תוך נקיטת דרכים חדשות ויצירתיות. רובם המכריע עבר במהלך 20 השנה האחרונות למחנה של מתנגדי הגלובליזציה והמלחמה בעירק, בעוד ההסתדרות ממשיכה לתמוך באופן עוור במדיניות הכיבוש הישראלית. גם הדרך השמרנית בה פועלת ההסתדרות בכל הקשור לעובדים פלסטינים ומהגרי עבודה, ממחישה לאיגודים מקצועיים בעולם, כי ההסתדרות אינה שונה מאותם גורמים שמרניים בתוך האיגודים שלהם שמתנגדים לכל מהלך של שינוי.

ג. אופק סוציאליסטי כמנוף לבניית תנועה חברתית

הנסיון ההסטורי בארצות רבות מצביע על כך שתנועות איגוד מקצועיות חדשות הוקמו בתוך תנועה רחבה לשינוי מהפכני. הפריחה של התנועה האיגוד מקצועית בארה"ב בשנות השלושים היתה מלווה בתנועה הציבורית האדירה צמחה כתגובה למשבר של 1929 והיתה קשורה ליצירת משטר הניו דיל של רוזוולט. בספרד נבנתה תנועה איגוד מקצועית מפוארת בשנות החמישים והשישים, כמרכיב מרכזי של המאבק נגד השלטון הפשיסטי של פרנקו. בדרום אפריקה מלאו האיגודים המקצועיים בשנות השמונים תפקיד מפתח במאבק נגד שלטון האפרטהייד.

אין לתאר צמיחת תנועת המונים של עובדים בישראל ללא תמורות עמוקות במצב החברתי כלכלי. דווקא כאן אנו חייבים לחדד את ראייתנו מול תפיסות מוטעות של ההסתדרות מכאן ושל כוח לעובדים מכאן. החזון של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, מבוסס על ההנחה לפיה השיטה הקפיטליסטית הנאו ליברלית היא נצחית. המסקנה שלו היא שהדרך להבטיח את המעמד של ארגון העובדים היא על ידי יצירת בריתות עם בעלי ההון. אנו שוללים גם התחזית ההסטורית של ד"ר עמי וטורי, אחד הדוברים המרכזיים של "כוח לעובדים", המצביע על המשבר הכלכלי העולמי כגורם חשוב, אך טוען, כי בניגוד לעבר, הפעם יחלוף המשבר ללא תגובה מהפכנית, ונראה כי הקפיטליזם יצליח למצוא דרך ביניים ואולי לחזור למודל של מדינת הרווחה נוסח שוודיה (מאמר שפורסם בעיתון הארץ לסיכום שנת 2009).

ארגון מען מתבסס על הנחה שונה בתכלית. התחזית שלנו היא של משבר כלכלי הולך ומעמיק שיזעזע את היציבות של השיטה הקיימת, ויאלץ מאות אלפי עובדים להתארגן מחדש בחיפוש דרכים להגן על מקום העבודה שלהם ועל זכויותיהם הבסיסיות. מען רואה עצמו נבנה בתוך מציאות מורכבת ובלתי שגרתית זו, שמחייבת פרוגרמה חברתית פוליטית רחבה, ולא רק תכנית לשיפורי שכר מקומיים.

נדרשת פעולה מודעת ושיטתית להקמת בניית איגוד מקצועי חדש מהסוג שאליו אנו מכוונים. יש לחנך קאדרים מנהיגים, שידעו להוביל אחריהם את חבריהם, ולעמוד במבחנים הקשים הצפויים. קנה המידה לבנייתו והתקדמותו של ארגון העובדים מען אינו רק מספר החברים הרשומים בו, אלא, בראש ובראשונה, מספר הקאדרים המנהיגים שהצליח לבנות.

מען בונה מנהיגות פועלית מסוג חדש. פעילי הארגון – יהודים וערבים – מגבשים יחד דרך פעולה, שמתעלה מעל הגבולות הלאומיים והדתיים, ומציבים מודל של שותפות אינטרנציונליסטית. המחוייבות של מען לשינוי חברתי, למאבק נגד כל סוגי האפליה ונגד המלחמות והגזענות, אינה רק סיסמא. אנו מיישמים הלכה למעשה את העקרונות הללו בדרך הפעולה היומיומית של הארגון, וביצירה של יחסי אמון ושיתוף בין הפעילים היהודים והערבים.

בניית איגוד מקצועי היא מלאכה קשה וסבוכה, ואין אפשרות להעתיק באופן אוטומטי נסיון מארץ אחרת או מתקופה אחרת. הנסיון הייחודי של בניית איגוד, שהיזמה להקמתו והמנהיגות שלו מגוייסים לרעיון המהפכני, שונה מטבע הדברים מנסיונות אחרים בארץ ובעולם. אין להוציא מכלל אפשרות, כי בתוך השינויים העמוקים והמאבקים הצפויים בתקופה הקרובה, יוכל מען למצוא בני ברית בתנועות וגורמים אחרים, בעלי ניסיון ורקע שונים, ולבנות יחד איתם מסגרות ענפיות או אזוריות משותפות.

ארגון מען גילה תמיד פתיחות וגמישות טקטית רבה כלפי שיתופי פעולה כאלו, וגם ידע להשתנות ולקבל ביקורת. העקרון עליו לא ויתרנו ולא נוכל לוותר לעולם הוא הקשר בין בניית איגוד מקצועי ופעולה לשינוי חברתי של העולם. התפיסה המרכסיסטית הנחתה את מייסדי מען בשנות התשעים, וחיסנה אותנו מפני האשליה של הגלובליזציה ונצחון הקפיטליזם. תפישה זו תמשיך להיות נר לרגלינו גם בבנייה של התנועה החברתית שתוביל לשינוי סוציאליסטי של העולם.

מאמר זה הוא תמצית הרצאה שהוצגה בסמינר רעיוני של "דעם מפלגת פועלים" שנערך בנצרת באפריל 2010

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"אני אשתו של נהג מנוצל -נא צרו קשר"

מאת אטיאס חלי
נשלח 10.07.12, 21:28

האם מותר לגבות מהתלוש של הנהג דו"ח חניה,
האם מותר לגבות ממשכורתו- עבור מנעול שהוחלף בשל אובדן מפתחות המשאית.? האם מותר להוריד מהשכר סכומים המוגדרים כמקדמה ואין להם הסבר? האם עוד הרבה בעיות.? האם זה הגיוני שבחודש אחד כל הנהגים בחברה מקבלים משכורת מופחתת באלפי שקלים ללא הסבר? הצילו!!!!!!! צרו קשר תודה

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה