תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 23, אוקטובר 2007

תרבות

לחם ושושנים

תערוכת מכירה של אמנים ערבים ויהודים לטובת פרוייקט "נשים ועבודה" של עמותת מען

שבת, 10 בנובמבר, בית הספר לאמנות מנשר, תל אביב

למה לחם? למה שושנים?

"לחם ושושנים" דרשו הפועלות האמריקאיות לפני כמעט מאה שנה. תנו לנו תנאי עבודה נאותים, שיותירו לנו זמן לחיות. משכורת מינימום מבקשות פועלות ערביות בישראל היום. תנו לנו עבודה, כדי לעלות מעל קו העוני, כדי שנוכל להעניק לילדינו חינוך נאות.

הביטוי לחם ושושנים, נולד על רקע הצמיחה המהירה של התעשיה האמריקאית בתחילת המאה הקודמת. נשים מהגרות, רובן צעירות, נהרו ליבשת המתפתחת ממזרח אירופה העניה, כדי למצוא את פרנסתן בסדנאות היזע של ניו יורק, שיקגו ומסצ'וסטס, בתנאים מחפירים.

ב-12 בינואר 1912 פרצה בלורנס שבמסצ'וסטס שביתה של פועלות טקסטיל, שהתפשטה עד מהרה לכל מקומות העבודה בעיר. השביתה הונהגה על ידי פועלות טקסטיל וחברות באיגוד העובדים IWW. בשביתה הארוכה, שהפכה לאחד האירועים המכוננים בתולדות המאבק המעמדי, לקחו חלק נשים וגברים מעשרים וחמישה לאומים שונים, והיא נועדה להיטיב את תנאי העבודה הירודים של הסקטור החלש והמנוצל ביותר של מעמד הפועלים האמריקאי.

שביתת לורנס מכונה לעתים קרובות "לחם ושושנים" על שם הסיסמא שאיחדה את השובתים. רוז שניידרמן, מנהיגת איגוד פועלות הטקסטיל, בתם של מהגרי עבודה מפולין, הייתה הראשונה שתבעה את המושג, כאשר פנתה לנשות המעמד הגבוה בבקשה שיתמכו במאבקן של הפועלות: "האישה העובדת מבקשת את הזכות לחיות, ולא סתם להתקיים – יש לה זכות לחיות כפי שלאישה עשירה יש זכות לחיות, ליהנות מהשמש, ממוסיקה, מאמנות. אין לכן דבר שאין גם לאחרונת הפועלות הזכות ליהנות ממנו. הפועלת זקוקה ללחם, אבל היא זקוקה גם לשושנים...".

"נשים ועבודה"

פרוייקט "נשים ועבודה" למענו אצרנו את התערוכה "לחם ושושנים", פועל כבר מספר שנים במקומות שונים בארץ. הפרוייקט נועד להתמודד עם מציאות חברתית וכלכלית קשה, שבה 83% מהנשים הערביות אינן עובדות, ומחצית מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני.

במרכזו של הפרוייקט, קמפיין אינטנסיבי להשמה של נשים ערביות במקומות עבודה מאורגנים, בעיקר בענפי החקלאות. הפעילות מתנהלת במסגרת מרכזי מען בכפר קרע, אום אלפחם, נצרת, כפר מנדא ותל אביב, בהשתתפות עשרות מתנדבים, המסורים למטרה ללא גבול. במסגרת הפרוייקט מופעלים קורסים להעצמה אישית לנשים, וקורסים להכשרה מקצועית, שיש בצדה פרנסה (קליעת סלים, גידול דבורים).

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, חושף תמונה של פערים הולכים וגדלים בין האוכלוסיה היהודית לערבית. בעוד שכותרת הדו"ח מבשרת על צמצום מימדי העוני בישראל, בכל מה שקשור לחברה הערבית, ישנה דווקא עליה במספר העניים. אין ספק שלאבטלה האדירה בקרב נשים ערביות יש משקל מכריע. משכורת נוספת להכנסת המשפחה, תאפשר למשפחות רבות לצאת ממעגל העוני, ולזכות בחיים טובים יותר.

פרוייקט "נשים ועבודה" נתקל בקשיים רבים, הנובעים ממדיניות ממשלתית שמתעלמת מצרכיהם של אזרחי ישראל העניים. הביטוי הקיצוני ביותר של מדיניות זו, הוא ההיתר שמעניקה הממשלה לחברות כוח אדם לייבא עובדים זרים ולהעסיקם בתנאי עבדות, על חשבון הפועלים הערבים.

מרכזי מען מהווים אבן שואבת לפועלים ופועלות, לנשים, נוער וילדים. בין כתליהם מתקיימת פעילות מגוונת, הכוללת קבוצת וידאו, עזרה בשעורי בית, חוגי אמנות, טיולים, קייטנות קיץ, אירועי תרבות ועוד. חלק חשוב מהפעילות מוקדש למאבק באבטלה, שסייע לאלפי פועלים ופועלות לחזור למעגל העבודה בענפים שונים במשק.

לחם, שושנים ואמנים

בתערוכת לחם ושושנים הקודמת, שהתקיימה בספטמבר 2006, נמכרו עבודות אמנות בשווי כולל של שלושים אלף דולר. יחד עם זאת, המשקל הסגולי של התערוכה אינו נמדד רק בכמות הכסף שנאספה. יותר ממאה אמנים ואמניות תרמו את עבודותיהם לתערוכה והעניקו בכך לגיטימציה לפרוייקט "נשים ועבודה" ולדרך הרעיונית שהוא מבטא. התערוכה היוותה חממה לשיתוף פעולה פורה בין אמנים ערבים ליהודים, דבר שאינו מובן מאליו במציאות החיים בישראל. אמנים ערבים רבים, החיים ויוצרים בארץ, אינם זוכים להיחשף לרחוב שוקק התרבות באזור המרכז. בנוסף, יחסי הציבור שליוו את התערוכה, סייעו לעמותת מען לגדול ולהרחיב את השפעתה במהלך השנה שחלפה.

לצד הפעילות האיגוד מקצועית יצרה עמותת מען סצינה תרבותית מפותחת. בשנה האחרונה התחלנו להפעיל את בית העם, גלריית פועלים לאמנות ושירה. הגלריה מתפרסמת מדי שבוע כמדור וירטואלי בערוץ מעורבות חברתית של אתר Ynet. מדי יום שישי מתפרסם במדור שיר המגיב למציאות, ועבודת אמנות חזותית, בעלת זיקה לנושא חברתי/פוליטי כלשהו.

מגזין אתגר, יוצא לאור בשבע השנים האחרונות כרבעון, ומשמש במה לקולות ועמדות שמציבים אלטרנטיבה מתקדמת לחברה הישראלית. אתגר מארח פרוייקטים אמנותיים חשובים, ומלווה יוצרים לא מוכרים בראשית דרכם האמנותית.

אל-סאבר, ירחון בשפה הערבית, פונה למעמד הפועלים הערבי. הירחון מביא סיקור קבוע של תערוכות, ספרים, תיאטרון וקולנוע. מטרתו לקרב את ציבור הפועלים והפועלות לנושאים תרבותיים, וכן לעודד ולקדם יוצרים ערבים, שאינם זוכים לחשיפה ראויה בתקשורת.

אדומה - האנתולוגיה לשירה מעמדית, יצאה לאור על ידי אתגר בשיתוף מעיין והכיוון מזרח. הפקת האנתולוגיה התאפשרה הודות לעזרתם של מתנדבים רבים, משוררים עורכים ומעצבים. האנתולוגיה קיבצה בין דפיה משוררים יהודים וערבים, וזכתה ולביקורות חיוביות ולהצלחה חסרת תקדים. מהדורה שניה של אדומה עומדת לאזול בקרוב.

מסגרת נוספת שפועלת במעגל הרחב של מען היא קבוצת וידאו48, בית הפקה קולקטיבי לסרטים דוקומנטרים. הקבוצה מתמקדת בתיעוד מעמד הפועלים הערבי בישראל ובשטחים, שחווה את הפגיעה הקשה ביותר הן מהכיבוש, והן מהמדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית של ישראל. הסרטים מופקים על בסיס תחקירים של פעילי שטח איגוד מקצועיים ועיתונאים חוץ ממסדיים. סרטי וידאו48 משודרים בערוצי טלוויזיה בישראל ובעולם, מוקרנים בפסטיבלים בינלאומיים, באירועים חברתיים, בסינמטקים ובגלריות לאמנות. "הקניון", סרט קצר בהפקת הקבוצה, השתתף בפסטיבל הסרטים, סינמה דו ריאל, של מרכז פומפידו בפאריז.

הפעילויות שציינו, ועוד רבות אחרות שקצרה היריעה מלהביאן, מהוות חלק ממצע חברתי רחב שאנחנו פותחים בפני כל פועל/ת ואמן/ית. אנחנו מציעים שותפות אמיתית שמושתתת על האמונה בשוויון ערך האדם. בפעולה משותפת כזאת, נוכל לעצור את ההתנתקות מהחברה הערבית, ואת הקיטוב המעמדי ההולך ומחריף. "end"

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה