תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 03.11.11

דיעה

למה איראן? למה עכשיו?


אחרי שהצליח לנטרל את הפצצה החברתית שתקתקה הקיץ, הטיל רה"מ עם תחילת מושב החורף את הפצצה האיראנית בלב מליאת הכנסת, "איראן גרעינית מהווה איום כבד וישיר על העולם כולו ובוודאי עלינו" קבע נתניהו. חברו ליחידה לפירוק פצצות, אהוד ברק, התייחס במרומז (בועדת הכספים) לאפשרות של תקיפה ישראלית באיראן ואמר כי "אחד הדברים הבולטים שעולה מתוך התבוננות במזרח התיכון בשנה האחרונה הוא המסקנה שיכולים להיווצר במזרח התיכון מצבים בהם מדינת ישראל תצטרך להגן על האינטרסים שלה ולעמוד על דברים שחיוניים לה בעצמה מבלי שיכולה להישען בהכרח על כוחות אזוריים או אחרים לסייע לה".

ממשלת נתניהו חזרה אל דוקטרינת "כול העולם נגדנו" הישנה והטובה, כשהיא חוזרת ומבודדת את ישראל מתוך בחירה. היא לא מוכנה לספק את התמורה המדינית עבור מעורבות ולחץ בינלאומי על איראן, ומעדיפה לאטום את המדינה בניילון ומסקינטייפ, להציץ מדי פעם דרך "חלון ההזדמנויות" לתקיפה, כשהיא מתכוננת לרע מכול.

ההיסטוריה מלמדת כי עם סיום המלחמה הקרה, יציאה למלחמה-מתקפה כרוכה בגיבוש קואליציה בינלאומית. כך היה בבלקן, באפגניסטן ובעיראק. לכן ארה"ב, ידידתה החשובה של ישראל שעמדה בחזית כול אחת מההרפתקאות המדממות הללו, לא יצאה אליהן לבדה. מיליארדים של דולרים השקיעה ארה"ב בכל אותן מלחמות, עד ששקעה אל עומק המיתון וסחבה איתה את העולם כולו למשבר כלכלי. לארה"ב ולמוסדות הפיננסים העולמיים אין את המזומנים שיכסו על הרפתקה ישראלית באיראן, משום כך אם תותקף איראן בעתיד הקרוב או הרחוק תעשה זאת ארה"ב שוב תחת מטריה רחבה ובגיבוי בינלאומי. ישראל לא תוכל לממן לבדה, מדמי הכיס והאשראי הכלכלי שהיא מקבלת מארה"ב ומאותם מוסדות פיננסים את ההרפתקה הזו לבדה.

הראשון שהתריע מפני הזוג ביבי-ברק היה ראש המוסד היוצא מאיר דגן. הוא כינה אותם "מסוכנים" ולא בכדי. השניים חיבלו לו בשנים של עבודה. דגן עמל במשך כהונתו בנושא האיראני בשני מישורים: הראשון מבצעי - סיכול ממוקד של תוכנית הגרעין, והשני טווית קשרים וקואליציות עם מדינות בעולם הערבי אשר רואות גם הן את הגרעין איראני כאיום קיומי. זהו הציר הפרו אמריקאי במזה"ת שכולל את מצרים, סעודיה, ירדן, ישראל, הרשות הפלסטינית וחלק ממדינות המפרץ. קואליציה זו תמכה בישראל פומבית במלחמת לבנון השנייה והעמידה עצמה כחזית אל מול הציר איראן-חיזבאללה-סוריה. את תג המחיר המינורי שישראל התבקשה לספק בנושא הפלסטיני - הקפאת ההתנחלויות ומו"מ רציני להסדר קבע, היא מעולם לא שילמה. דגן התריע כי לפצצה איראנית יש השלכות בינלאומיות הרבה מעבר לגבולותיה הצרים של ישראל, ולכן זו איננה בעיה "ישראלית". וברמה המבצעית ישראל אינה יכולה לבצע לבדה מהלך התקפי נגד איראן.

האביב הערבי פירק את הקואליציות וטרף לדגן את הקלפים. התביעה לדמוקרטיה בעולם הערבי ושינוי השיח וסדר היום השכיחו את השאלה האיראנית שהעסיקה את האזור טרום נפילת מובארכ. כך מצאו עצמם ישראל והמשטר באיראן בקואליציה מוזרה, ובשותפות אינטרסים כנגד האביב הערבי. המשך ההתעסקות העולמית בשאלה האיראנית והאיומים בתקיפה רק פוגעים במהפכות הערביות ומחזקים את המשטר האיראני, כשהם מונעים את הפלת המשטר על ידי האופוזיציה האיראנית, ומנסים להחליף את כוחו של העם בכוח התערבות חיצוני. תקיפה ישראלית או בינלאומית באיראן תשים קץ לתביעת האופוזיציה באיראן להשתלב ברוח הדמוקרטית החדשה ובכך תהווה מכה קשה לאביב הערבי. הדמוקרטיה הערבית היא היא "הסכנה הקיומית" על ישראל ואיראן. ישראל מאבדת את "המטריה המוסרית" שאותה היא מנסה להחזיק מעליה, בהיותה המדינה הדמוקרטית היחידה במזה"ת לצד הכיבוש, ואיראן שואפת לפצצה גרעינית שתציל את דיקטטורת האייתולות מהפיכה דמוקראטית.

הניסיון של נתניהו להחזיר את השאלה האיראנית שוב אל שולחן הניתוחים הינו ניסיון נואש להחזיר דופק לגוף מת. אלא שבאורח פלא, למרות שלציבור בישראל היתה בקיץ האחרון אפשרות להשתלב ברוח התקופה, לשנות כיוון ולטרפד את נסיונותיו של נתניהו למקד את השיח הציבורי במלחמה, במקום בחברה ושלום, מסתבר שדווקא תנועת המחאה היא שמאפשרת עכשיו את החזרה לשיח המוכר. תנועת המחאה יכולה היתה לקרוא להפלת הממשלה ולהביע אי אמון בדרכיה. היא יכולה היתה לקרוא לשותפות אינטרסים עם מי מהגורמים במזה"ת שרואים בדמוקרטיה וצדק חברתי פתרון אקולוגי לבעיית הכיבוש ולבעיה האיראנית. במקום, הם בחרו לשבת ביציע הכנסת ולשמוע מפי רה"מ כי הקיץ נגמר, ואיתו הצדק החברתי. יש לצפות לפטריות רעילות אחרי הגשם.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"אסור לזלזל באינטרס האמריקאי"

מאת שאול
נשלח 04.11.11, 12:10

ובשביל זה יש להבין אותו.
קשה לקרוא לקואליציה של בוש מ 2003 קואליציה בין לאומית רחבה והטיב לבקר אותה מייקל מול בסרט פרנהייט 911 כשהציג את כל החברות. הפלישה לעירק ב 2003 הייתה בניגוד לעמדת האו"ם והובלה ע"י ארה"ב ובריטניה בלבד.

בשביל להבין מה גרם לארה"ב ובריטניה להחליט לתקוף את עירק כנגד עמדת גרמניה, צרפת, רוסיה וסין צריכים להבין את המהלכים הכלכליים שסדאם חוסיין עשה ב 2003. הוא עבר לתמחר את הנפט שעירק מכרה תחת התוכנית נפט תמורת מזון ביורו במקון דולרים.

החלטה זו גרמה שחבית נפט עירקית תהה שווה 18 אחוז יותר חיטה מחבית נפט סעודית. מדינות אופ"ק ראו את זה מהצד.

רק השנה למדנו שרוסיה וסין ויתרו על הדולר האמריקאי בסחר ביניהן. בעיקר בתחום מכירת הגז והנפט הרוסי לסין. מדובר במכה קשה לדולר כמטבע הסחר הבין לאומי.

ארה"ב אומנם בחובות עצומים אבל מצב של מלחמה עם איראן, יגייס את האמריקאים לקניית אג"ח ממשלתיים, יגייס את התקשורת סביב הפטריוטיות וידחה את עליית הרפובליקאים בלפחות 4 שנים.

מבחינה כלכלית ישראל הייתה המדינה היחידה שבארבע שנים האחרונות רכשה רק דולר אמריקאי להגדלת יתרות המט"ח שלה בניגוד לשאר העולם שמכר דולרים ויצר גיוון ביתרות המט"ח ליורו, דולרים קנדים ואוסטרלים וכמובן זהב. תקיפה ישראלית את איראן תהיה דבר ראשון המשך של מדיניות זו המשותפת לארה"ב וישראל.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה