תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 16.12.11

העולם הערבי

הסוף לטבח בסוריה איננו נראה

מדי בוקר מתפרסם מספר האזרחים הסורים שנהרגו, לאחר שהפגינו למען הפלתו של בשאר אסד בלילה הקודם. שמות הערים והכפרים בהם נהרגו המפגינים, חוזרים ועולים מדי יום - העיר חומס ניצבת בראש הרשימה, ואחריה חמאת, אידליב, דיר אל-זור, בוקמאל, קאבון, והעיר דרעא שבחוראן. מספר הקורבנות שנפלו בעשרת החדשים האחרונים מגיע לחמשת אלפים, ביניהם נשים וכמאתיים ילדים.

FILE etgar/shotef/2011/syriafuneral.jpg IS MISSING
מתוך צילום וידאו של הלווית המונים בעיר דרעה. 2011

ואולם, דמשק וחלב, שתי הערים הגדולות בסוריה, מתנהגות כאילו דבר לא קרה, והן אדישות למלחמת האזרחים המתרחשת סביבן. משטרו של בשאר אסד נשען לא רק על הצבא, אלא בעיקר על מלחכי הפנכה, אנשי תקשורת, פרשנים, סופרים מטעם, ואקדמאים המתכחשים לאירועים. תמונות הזוועה המשודרות ע"י תחנות הלווין הערביות, כלל לא מוזכרות בטלוויזיה הסורית. לפי גרסת השלטון, סוריה נתונה תחת מתקפה חיצונית מצד כל מדינות העולם - מלבד איראן, צפון קוריאה, קובה, וונצואלה וניקרגואה. המפגינים אינם אלא כנופיות חמושות, הזוכות לתמיכת ארה"ב, קטאר ותורכיה, ומשתמשות בדרישות הלגיטימיות של העם הסורי כדי להפיל את השלטון, ולכונן משטר פרו-אמריקאי ופרו-ישראלי.

בראיון שנתן בשאר אסד לברברה וולטרס, ושבמהלכו התכחש לעובדות ונראה מנותק מהמציאות, הבהיר הנשיא הסורי שאין בכוונתו לוותר על השלטון. בשאר אסד מופיע יותר ויותר כגרסה הסורית של קדאפי: בעוד בשאר נשען על העדה העלווית, קדאפי נשען על השבטים הנאמנים לו בעיר הולדתו סירת. אלא שבניגוד לקדאפי, אסד זוכה לתמיכתה של איראן, וחשוב מכך, לתמיכה של רוסיה וסין, המסרבות לנקוף אצבע למען העם הסורי הנטבח על ידי ממשלתו. הרוסים מזעיפים פנים ומאשימים את האמריקאים בחוסר מוסריות, ואילו האמריקאים לוחצים על הבטן הרכה של הרוסים, ומתלוננים על אופיו האנטי דמוקרטי של משטר פוטין. התוצאה היא תיקו: אסד לא מצליח לדכא את המרד, והאופוזיציה לא מצליחה להפיל את משטרו.

אין ספק שהמצב בסוריה עדין ביותר. האמריקאים אינם רוצים לראות את סוריה מתפרקת לחתיכות, וגם חזרה על התרחיש הלובי אינה משאת נפשם. סוריה שוכנת באזור נפיץ, מוקפת משטרים רגישים ובלתי יציבים - תורכיה בצפון, עיראק במזרח, ירדן בדרום, וישראל ולבנון במערב. על כן, האסטרטגיה שנוקט המערב בסוריה היא להפעיל קודם כל סנקציות כלכליות, כולל חרם נפט, ולפגוע בקשרי המסחר עם תורכיה. הלחץ הכלכלי מיועד לערער את הקשר בין הסוחרים הסונים למשטר העלווי, וכך לצרף את דמשק ואת חלב אל ההתקוממות. בינתיים זה לא קורה.

הבורגנות הסונית בסוריה, אשר במשך עשרות שנים טופחה ע"י המשטר, צברה את הונה בזכות המונופול שניתן לה על הייצוא והייבוא. שכבה זו, שנהנתה מפריחה מסוימת עקב הליבראליזציה המוגבלת שהנהיג אסד, אינה מזדהה עם הקשיים והסבל של תושבי הפריפריה בחומס וחמאת, עם האיכרים המרוששים, ועם רבבות חסרי כל שהתיישבו בחגורות העוני בשולי דמשק. אלו הם העניים שאין להם מה להפסיד, שהשלטון רואה בהם אזרחים מדרגה שנייה, שקופים, ולכן הם אינם מפסיקים את המרד למרות הטבח המאורגן נגדם.

בימים אלה אנו עדים לשלב חדש בהתקוממות, שמתאפיין במעבר ממרד אזרחי בלתי אלים, להתנגשויות מזוינות שמנהלים עריקים משורות הצבא, המאורגנים במה שהם קוראים "הצבא הסורי החופשי". מאמר המערכת של הוושינגטון פוסט, 15.12.11, קורא לסעודיה, קטאר ותורכיה לתמוך בעריקים כדי להגביר את הלחץ על המשטר ולזרז את הפלתו. ההתקפות של קבוצות העריקים הולכות ומתרבות בכל רחבי סוריה. בחומס מדברים על אזורים שלמים שעברו לשליטת הצבא הסורי החופשי, ועל מצור שהטיל על העיר הצבא של אסד בכוונה לכבוש אותה.

הסוגיה של המאבק המזוין נגד המשטר עומדת במרכז המחלוקת הפנימית שמפלגת את האופוזיציה הסורית. הארגון שזוכה לתמיכה מקומית רחבה ולהכרה בינלאומית הוא "המועצה הלאומית הסורית", אשר בראשה עומד בורהאן ע'ליון. ע'ליון, פרופסור מהסורבון, זוכה לתמיכה של האמריקאים, וכבר נפגש פעמיים עם שרת החוץ, הילרי קלינטון. לצד "המועצה הלאומית הסורית" פועלת "הועדה לתיאום לאומי", המסתייגת מארה"ב, ומתנגדת בכל תוקף לבינאום הסכסוך הסורי ולמעורבות זרה.

שני הגופים מנהלים שיחות קרבה ביניהם בקהיר, בעידוד הליגה הערבית, במטרה להגיע לאיחוד האופוזיציה ולחיזוק האלטרנטיבה למשטר. במרכז המחלוקת ניצבת העמדה ביחס להתערבות הזרה בנעשה בסוריה. "הועדה לתיאום לאומי", פוסלת כל התערבות חיצונית, ומוותרת בכך על קלף מיקוח חשוב. לעומתה, "המועצה הלאומית הסורית" אינה מוכנה לפסול שום אמצעי שעשוי להביא להפסקת הטבח ולהפלת המשטר.

הפילוג בתוך האופוזיציה מבטא את הדילמה המרכזית של המהפכה הסורית. אלה שדוחים כל התערבות זרה טוענים, כי המאבק הבלתי אלים יתיש את המשטר, ויגרום לפילוג בין הצבא לבין משפחת אסד. אולם, במציאות, מעשי הטבח, המעצרים ההמוניים, החטיפות וההתנגשויות, עלולים להתיש דווקא את האזרחים. זה בדיוק ההימור של אסד, שמבקש להרגיע את תומכיו בקרב הבורגנות הסונית, ומבטיח להם שבמוקדם או במאוחר הטנקים יצליחו לדכא את המפגינים הבלתי מחומשים.

ככל שעולה מספר הקרבנות, גובר הדחף להתערבות בינלאומית. הליגה הערבית מנסה לשכנע את המשטר להתפטר בשקט, כדי למנוע התערבות חיצונית. מנגד, המשטר, עם הרוח הגבית שהוא מקבל מרוסיה וסין, עם הפילוג בתוך האופוזיציה, ועם ההססנות של המדינות הערביות, ממשיך בתוכניותיו במלוא הכוח, והופך את הלחץ על האזרחים לבלתי נסבל.

שם המשחק המתנהל כרגע בדמשק הוא הליכה על הסף. כדי להימנע מגורלו של קדאפי, משתדל בשאר שלא לחזור על מעשיו של אביו, חאפז אסד, שטבח עשרת אלפים מתושבי חמאת בשנות ה-80 של המאה הקודמת. מנגד האופוזיציה, ממשיכה להוביל מהפכה בלתי אלימה. ואולם, נראה שלא רחוק היום שבו אחד הצדדים יאבד את סבלנותו, ויהפוך את מלחמת האזרחים בסוריה לעוד יותר אכזרית ועוד יותר עקובה מדם. המשטר והבורגנות הסונית הסמוכה לשולחנו, מוכנים להמר על גורלה של סוריה כדי לשמר את שלטונם. משום כך, כל ניסיונותיה של האופוזיציה לעבור לשלטון דמוקרטי ללא שפיכות דמים, כפי שקרה בתוניסיה ומצרים, נדונו לכישלון. אם המצב ימשיך להידרדר, אין ספק שלא יהיה מנוס מלהשתמש באופציה הצבאית.

המתרחש כיום בסוריה ממחיש כיצד משטר, אשר התכסה בגלימת זכויות העמים המדוכאים, והציג עצמו כפטרון של העם הפלסטיני, מוכן להקריב את אזרחיו על מנת לשמר את הפריבילגיות שלו, ולהמשיך להתעשר על חשבון מיליוני המובטלים והעניים. משטרו של אסד איבד את הלגיטימיות שלו בעיני העולם ובעיני חלק גדול מאזרחי סוריה. הוא הוכיח שהוא אינו מסוגל להבטיח לאזרחיו את החופש הבסיסי לשנות את השלטון בדרכים דמוקרטיות. האביב הערבי שם קץ למשטרים מהסוג הזה, וגורלו של המשטר הסורי נחרץ. לא נותר לנו אלא לראות כיצד הוא ייפול, ואיזה מדינה הוא יותיר אחריו.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה