תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 03.01.12

לחם ושושנים

נוער מען ושושנים

ב-10 בדצמבר השנה, לצד תערוכת "לחם ושושנים" השישית, תערוכת מכירה שהכנסותיה קודש לפרויקט "נשים ועבודה" של ארגון העובדים מען, נחשפתי לראשונה לפרויקט הנוער של הארגון. בשנותיי במערכת החינוך ראיתי די פרויקטים ויוזמות חברתיות, עמותות ותנועות נוער, אלא שתמיד היה מדובר במפגשי שמאל יהודים-ערבים נוסח פרסומת אמריקאית מלוקקת הנכנסת היטב למשבצת של המנהל או של ראש ועד ההורים - ההורה הממוצע המודרני, ה"מואר", הנוהג במכונית ירוקה ומצייד את ילדיו בארוחות ארוזות בקופסאות "טאפרוור" כתשובה לבעיות כדור הארץ, וצריך את המפגש נואשות על מנת לסמן את ה"וי" הקטן ברשימת העשייה החברתית שלו. מכל אותם מפגשים יצאתי כשידיי ריקות וליבי כבד. פרויקט הנוער של מען אינו עוד פרויקט שכזה.

לצערי, מערכת החינוך ממאנת להבין את תפקידה המהותי כמניחת יסודות החברה, כמערכת הצריכה לראות את עצמה רלוונטית ומשמעותית לחיי התלמיד. כתלמיד במסגרת הזו עומדת בפניך האפשרות לדבר כאוות נפשך על פני החברה (כפי שזו מוצגת כמובן ע"י המערכת) ולהשתעשע בשינויים כל עוד מונח לפניך כיציקת בטון, צרוב לליבת הארץ, המצב הקיים.

יספר הנסן וסרן יאן הנסן מסבירים זאת היטב ב"ספר האדום הקטן של התלמידים": "...איש אינו לומד בבית הספר איך ניתן לשנות משהו שאינו משביע את רצוננו. מדוע אינכם לומדים זאת? כי בעלי השררה אינם רוצים שתלמדו זאת. אפילו מחשבות בכיוון מעוררות אצלם חרדה עמוקה. הם חרדים לשררה שלהם. הם חרדים לכסף שלהם. הם גם יודעים שאם תלמדו דברים כאלה, שוב לא יוכלו להשתמש בכם באותה הקלות. אם אתם רוצים לשנות משהו בבית הספר בכוחות משותפים...אתם בעצם מתחילים לחשוב מחשבה פוליטית בעולמכם הצר. וכאשר אינכם מסתפקים בחלומות על שינויים להלכה אלא ניגשים להיאבק למען השינוי, אתם עוסקים בפוליטיקה למעשה. מובן מאליו שבית הספר יודע שאתם רוצים לשנות משהו במצב הקיים. בית הספר גם יודע שיש בכוחכם לעסוק בפעילות פוליטית...אבל אוי למי שמסתבך במעשה פוליטי! העשייה הפוליטית אסורה בבית הספר...שמא תסתבכו במעשה פוליטי כשתהיו מבוגרים."

בפרויקט הנוער של מען פני הדברים נראים אחרת. ישבתי בחדר אחד עם 60 בני נוער ערבים ועם כמה פעילים מרכזיים מהמחאה החברתית שאירעה בקיץ. חולקנו ל-3 קבוצות וקיבלנו ערימה של סיסמאות שנלקחו ממאבק הקיץ האחרון, כדי ליצור דיון על המאבק ועל מקום הנוער בכוח. השאלות הוטחו לכל עבר מבלי שהיה לנו כקבוצה די זמן להתמודד עם כולן, אך הייתה דרישה וזוהי מילת המפתח – דרישה לפעול במשותף, להתמודד ביחד עם הביקורת החברתית, הן על החברה הערבית והן על זו היהודית. הסיסמאות "מדינה לעשירים בלבד","מדינת רווחה" ואחרות אפשרו לנו לדבר כאיש אחד על מדינה בה רק לשכבה דקיקה באוכלוסייה יש אפשרות לשאוף לאושר, על מציאות חברתית של "קאסטות", ועל "החלום הקפיטליסטי" שהתנפץ בפרצופו של מעמד שלם.

הנוער שישבתי לצידו הניח לפניו עקרון של אחידות, וכפי שהסביר זאת וואליד: "כולם רוצים לחיות בכבוד בסופו של דבר, המחאה היא אותה מחאה בכל מקום בו נרמסות הזכויות". עם הנחת היסוד הזאת, והמכנה המעמדי המשותף, התקדמנו אל הסיסמה "ערבים ויהודים מסרבים להיות אויבים" והבנו במעגל שהפרדה לא שווה שוויון, ושנוח למדינה להשתמש בהפרדה, במלחמה ובאיומים כדי לכסות עלינו ,לשלוט בנו ,להעלים את המכנה הזה, היסודי, המשותף - הפועלי שנוצר על ידה.

ויצאנו עם סיסמה משותפת וחזקה, גם אם אינה חרוזה על גבי בריסטול - "הכל נגמר ומתחיל בכלכלה. המדיניות הכלכלית משפיעה על החינוך, על החברה, על האלימות בחברה, ואפילו על מוסד הנישואים!", וזו כבר מסגרת לפעולה. נוער מען מכיר בכוחו הפוליטי וביכולתו לשנות את המציאות בה הוא חי. והוא עושה זאת תוך הסתכלות מעמיקה ושותפות איתנה ואמיתית. זה נוער שבוחר להיות גורם משפיע ופעיל בחייו ובחברה.

יצאתי מהאולם וליבי קל עלי ,נוער מען איננו מפחד מעשייה פוליטית ונזקי המערכת לא ניכרים בו,לפחות לא בתוך המעגל,התהליך אמנם ארוך טווח אך יש בי האמונה כי נוכל ליצור נקודה ארכימדית בתוך הביצה הקפיטליסטית הזו ממנה נוכל להפוך את העולם על פיו.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"מילים כדורבנות חוץ מהסיום"

מאת לא מרקסיסט
נשלח 10.01.12, 20:42

דברים נהדרים נאמרו פה, ובעיקר הביקורת על מערכת החינוך אשר מונעת מהכה אמיתית ומנסה להנציח את השיטה. הדבר הבעייתי היחידי- הוא האמירה ש"הכל מתחיל ונגמר בכלכלה"- המאה ה-20 הוכיחה פעם אחר פעם שזו אמירה לא מדוייקת. תציעי כסף למחבל ערבי או למחבל יהודי- והם יסרבו לקבל אותו אם משמעות הדבר היא פגיעה בכבוד או במאבק. אז צריך להבין היום שהעניינים מורכבים- הכסף חשוב ומשפיע מאוד- אבל הוא לא הכל- יש עדיין מוסר וחשיבה אידיאולוגית בעולם שלנו!

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה