תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 01.03.12

דיעה

משבר האלימות ברחוב הערבי

הסכמה בין טיבי וביבי לא תפתור את המשבר

מאת אסף אדיב
מילות מפתח: אבטלה, נוער

במפגש של צמרת המדינה והנהגת הציבור הערבי שנערך בכנסת לדון במצב המשברי של אלימות ורצח ביישובים הערבים, הושגה הסכמה מפתיעה בדבר הצורך להגביר את הנוכחות המשטרתית בישובים הערביים. המוזמנים כולם יצאו נשכרים: נתניהו קיבל עלה תאנה, כסות למדיניות של אפליה והזנחה שיטתית של האוכלוסייה הערבית וחברי הכנסת הערבים קיבלו מביבי וממפכ"ל המשטרה אליבי על כך שאינם עושים דבר להתמודד עם המצוקה הכלכלית והחברתית של החברה הערבית. המפסיד הגדול היה הציבור הערבי שהסכמה בין ביבי וטיבי לא תועיל לו. נדרשת התגייסות של כוחות חדשים בחברה הערבית שייקחו על עצמם לשנות את דפוסי הפעולה וההתנהגות של החברה בתוך עצמה ומול החברה הישראלית.

הלווית הצעיר מת'קאל אגבריה (16 שנים) שנדקר למוות בקטטה ב-17.2. האלימות ברחוב הערבי הגיעה לממדים בלתי נסבלים

תושבי אום אלפחם חיים בפחד. מדי יום מתרחשת ביישוב קטטה אלימה. רק לפני עשרה ימים נהרג נער בן 16 בדקירות סכין. באוקטובר האחרון נרצחו ביריות אב ושני בניו, שלא היו מעורבים בעולם הפשע. על רקע זה ערכה הכנסת באמצע פברואר דיון שהוקדש לאלימות במגזר הערבי. המספרים שהובאו בישיבה היו קשים ומדאיגים. 67 אחוזים ממעשי הרצח, 70 אחוזים מהניסיונות לרצח ו-38 אחוזים ממקרי התקיפה החמורים, נעשו בידי ערבים, המהווים כ-20 אחוז מהאוכלוסיה.

עדותה של סהאם אגבריה, שאיבדה את בעלה ושני בניה ברצח באום אלפחם, זעזעה את המשתתפים - ביניהם ראש הממשלה, שרים, מפקדים בכירים במשטרה ומנהיגי הציבור הערבי. סהאם פנתה בתביעה נחרצת לפעולה: "אני כאזרחית, דורשת לדעת מי רצח את בעלי ושני בניי לפני ארבעה חודשים בתוך הבית. עד עכשיו לא נכנסתי חזרה הביתה. אני מפחדת. אני והילדים ישנים אצל השכנים. האם כדי להרגיש בטוחה אני צריכה לישון במשטרה?" (אן. אר. ג'י, 13.2.12)

את הישיבה יזם ח"כ אחמד טיבי. סביב שולחן אחד הוא קיבץ את כל הגורמים שיש להם נגיעה בעניין אכיפת החוק, חינוך והקצאת משאבים, יחד עם חברי כנסת ערבים, ראשי רשויות ובני משפחות הנרצחים. לפי דווח של כתבת "מגפון" נורית קרטן (23.2.12), טיבי היה הדובר הראשי והעיקרי בישיבה: "אנחנו לא מגלגלים אחריות - אנחנו מגנים את הרציחות בקול גבוה יותר, חזק יותר, אמיץ יותר", הבהיר. "אחרי שאנחנו מקבלים אחריות זו, האחריות על האלימות משותפת לחברה הערבית ולמשטרה", אומרים ראשי הציבור הערבי. "הנהגת הציבור הערבי קוראת לכם (למשטרה - נ.ק.) לבצע פעולה נחושה, נקודתית - לעבור מבית לבית, לאסוף את הנשק". הקריאה הזו, מבחינתם, היא קריאה להם עצמם, האזרחים הערבים, "לחזק את הערבות ההדדית כחברה".

רה"מ, שר בטחון הפנים ואחרים, גם הם התייחסו לפנייה זו והצהירו כי יש להם כוונה לפעול. "יש חלון הזדמנויות וצריך לתפוס את היד שאנחנו מושיטים", אמר המפכ"ל יוחנן דנינו. "בפירוש אומר - נתפוס יותר עבריינים וניתן גם שירותי משטרה טובים יותר. המצב לא טוב, יש לנו הרבה מאוד מה לעשות. אני מאוד רוצה, מדי פעם, להיפגש אתכם, להראות לכם במה התקדמנו" (מגפון).

אולם ככל שדרג המשתתפים היה גבוה יותר וההבטחות לטפל בבעיה נחרצות יותר, בלט הניגוד בין הדיבורים בחדר ובין המדיניות הקיימת, שאף אחד לא מאמין שתשתנה. הגדיל לעשות ראש הממשלה נתניהו, שכאילו גילה את אמריקה כשאמר בתגובה לדבריה הנוגעים ללב של סהאם אגבריה, "הדברים ששמעתי רק מחזקים אותי בתחושה שאנו חייבים ויכולים לעשות משהו. אני מבין את הכאב הנורא שאתם עוברים. אנו שותפים בהבעת תנחומים אבל גם ברצון העז לשנות את המציאות. התחלנו להוכיח זאת בלוד. הגיע הזמן שנוכיח זאת לכלל הציבור הערבי". רה"מ הוסיף והבהיר, "הדלת פתוחה והרצון אמתי לא לבוא כפטרונים, אלא כאנשים שרואים בשילוב ובשוויוניות של הזכות לחיות בביטחון ללא פחד. זו זכות אלמנטרית. זו חובת המדינה".

חלון הזדמנויות לא קיים

FILE etgar/shotef/2012/um_el_fahem/bibisiham.jpg IS MISSING
ביבי מבטיח לסהאם אגבריה, ששכלה את בני משפחתה, לפעול למיגור האלימות. הבטחות שווא
צילום: אתר al arab net

סליחה. אני שומע את ביבי מדבר על שילוב ושוויון לערבים? יש כאן איזה טעות. הרי ברור לכול כי הסיבות למצב הקשה שהיישובים הערבים הגיעו אליו הן העוני, ההזנחה והאפליה שהם לחם חוקה של האוכלוסייה הערבית מזה 64 שנים. האם יש מי שמאמין שהממשלה הימנית קיצונית של ביבי וליברמן אכן מתכוונת לעשות את מה שלא עשו ממשלות קודמות - לערוך מהפכה ביחסה לאוכלוסייה הערבית?

במקרה הטוב, מדובר בהגדלת מעורבות המשטרה ביישובים הערבים ובפעולה נמרצת וחריפה יותר כלפי נאשמים בירי ובמעשי רצח, כפי שנעשה במקרה של לוד, אותו הזכיר ביבי. אחרי עשרות מקרים שלא פוענחו של רצח נשים בידי קרובי משפחה, החליטה המשטרה לפני שנתיים לשנות בלוד את שיטת הפעולה והחלה לפעול בנחרצות תוך שהיא מעניקה הגנה לנשים שמתלוננות על אלימות ומסייעת לכל מי שמעיד על פשע.

מדובר אבל בטיפה בים שנוגעת לצד אחד בלבד - חשוב ככל שיהיה - מהתמונה הכללית. שיעורי האבטלה הגבוהים, היעדר תשתיות חינוך, רווחה ותרבות, רמת העוני הגבוהה - כל אלו יוצרים קרקע פורייה לצמיחתה של תרבות אלימה. הנוער הערבי עומד ברובו חסר כל סיכוי להתקדם בחיים, לבנות משפחה, להשתלב בכלכלה ובחברה.

יש זעם אדיר בקרב הציבור הערבי כלפי המשטרה, בשל יחסה המפלה והאלים כלפי ערבים. העובדה שהמשטרה אינה מפענחת מקרי רצח ומאפשרת במקרים רבים לפושעים להסתובב חופשי ולהחזיק ארסנל נשק לשימוש פלילי, יוצרת תחושה חזקה לפיה כל עוד הפגיעה תהיה בערבים המשטרה מוכנה להעלים עין.

אולם, הדרישה הלגיטימית מהמשטרה להגן על האזרחים מפני גורמי פשע אינה חזות הכול. בשיחה עם אנשי מחלקת הרווחה באום אלפחם - שם אירעה סדרת מקרי רצח לאחרונה - הסתבר כי האמצעים העומדים לרשותם לטיפול בצעירים בני 18-27 דלים ביותר. אלפי צעירים המועסקים על ידי קבלני משנה וחברות כוח אדם בעבודות מזדמנות, מהווים מטבע הדברים קרקע פורייה להתפתחות תופעות של אלימות ופשע.

בתי הספר של היישוב סובלים מצפיפות ומהיעדר משאבים. ההשקעה הממשלתית ברווחה לאזרח ערבי נמוכה פי 3 ביישובים הערבים מזו הקיימת ביישובים יהודים. נשים יושבות בבית ללא תעסוקה. רק 20% מהן מועסקות בשוק העבודה. לפיכך, רוב המשפחות נשענות על מפרנס אחד ושיעור העוני גבוה מ-50%, לעומת ממוצע ארצי של 20%. לפי דו"ח אדווה לשנת 2011 שעור האבטלה באום אלפחם הוא 32.2% (השני בממוצע הארצי אחרי רהט) לעומת שעור ארצי שעומד על 5.5%.

נכון - תמונת מצב זו אינה באחריותו של ביבי. היא לא נוצרה במשמרת שלו, אלא משקפת מציאות של מדיניות מפלה שנוהלה במשך עשרות שנים כלפי האוכלוסייה הערבית. גם דו"ח ועדת אור שהוקמה אחרי אינתיפאדת אוקטובר 2000 וקבעה מסמרות לגבי האפליה הממוסדת והצורך לתקן עוולות לא הזיז את הממסד הגזעני והשמרן של ישראל. אבל אין אף אדם שפוי שיחשוב שדווקא עכשיו יזוזו דברים.

מנהיגות הערבית הכושלת

FILE etgar/shotef/2012/um_el_fahem/bibitibi.jpg IS MISSING
ההסכמה בין ביבי וטיבי לא תביא פתרון לבעיית האלימות במגזר הערבי
צילום: אתר al arab net

אחמד טיבי, הח"כ שהצליח להעלות את נושא האלימות לכנסת ואף לתקשורת דבר על הצורך של החברה וההנהגה הערבית לעשות בדק בית ולבחון את אחריותה למתרחש. השאלה היא האם ההנהגה הערבית הקיימת מסוגלת לעמוד במשימה. אין זה סוד, שלמרות שאותן מפלגות נבחרות שוב ושוב, הרחוב הערבי איבד מזמן את האמון במנהיגות שלו. המנהיגות הפוליטית הערבית משתייכת ברובה המכריע למעמד הביניים שהצליח להתרומם מעל המצוקה ומשקיף בריחוק, ממרומי דירות הפאר שלו על הרוב המכריע של הפועלים והמובטלים. המצוקות הקשות של עוני, אבטלה והיעדר תשתיות אינן זוכות לטיפול כלל. לאחר כשלון אוסלו עשתה ההנהגה הערבית תפנית לאומנית והתחרתה זו בזו מי תהיה קיצונית יותר. בנאומים אלו שהדהדו מעל דוכן הכנסת היה נראה כאילו הקול הוא קול נסראללה. אחרי הכל, נאומים חוצבי להבות על ה"מוקוומה" ו"נאכבה" הרבה יותר מלהיבים מאשר דיון נדוש בבעיות הביוב, האבטלה והחינוך.

זה היה עשור אבוד שבו היחסים בתוך החברה נסוגו. בעוד המפלגות הערביות גורפות קולות בבחירות הדרדרו היחסים בתוך החברה לעבר שמרנות והסתגרות דתית. בתוך בתי הספר פושה עדיין תופעה נפוצה של שימוש באלימות נגד תלמידים בידי מוריהם. בתגובה נוקטים תלמידים - בעיקר אלה שמתקשים בבתי הספר - בגישה עוינת ואלימה כלפי המערכת כולה ומזלזלים בסמכות של מנהלים ומורים. רשויות מקומיות רבות פושטות רגל בשל פרשות שחיתות ומינויים של מקורבים, תוך פגיעה קשה בתפקוד המערכות בשלטון המקומי. לחץ שמרני מוביל לנישואים של נערות בגיל צעיר ולהורות לא בשלה שמקרינה על מצב הילדים. שליטה כמעט מוחלטת של ההשתייכות החמולתית על חיי הקהילה מונעת קידמה ופתיחות וגם אינה מאפשרת נטרול מקרים חריגים ובידודם. כל אלא מובילים להתפוררות חברתית מסוכנת.

ביקורת חריפה על המנהיגות הערבית, שאינה מוכנה להודות באומץ במשבר ולהפשיל שרוולים לקראת עבודה קשה וסיזיפית של בנייה מחדש, הושמעה באום אלפחם בהקשר של אוהל המחאה שהוקם על ידי העיריה והתנועה האסלמית מול בניין המשטרה. מנהל מכללת "עתיד" במקום, כך כתב תייסיר סלמן מחאמיד: "האוהל שהוקם מול המשטרה היה, למען האמת, צריך להיות מחולק לשניים. אוהל נוסף צריך היה לקום מול העירייה. האוהל הקיים מפנה אצבע מאשימה רק למשטרה וזאת היא מחצית האמת. המשטרה לדעתי אינה נקייה מאשמה. תופעת האלימות שכולנו סובלים ממנה ותופעת הפשיעה לא היו מגיעים להיקף הקיים אם המשטרה הייתה עושה את תפקידה. אולם השאלה החשובה היא: מדוע לא הוקם אוהל שני מול בניין עיריית אום אלפחם בדרישה ממנה למלא את תפקידה בבניית הון אנושי באמצעות המוסדות שהיא מנהלת מזה שלושה עשורים?" (אתר מקומי במשולש "בוקג'ה", 10.2). זוהי אמירה חשובה. הדרך להתמודד עם המשבר הפנימי הקשה של האוכלוסייה הערבית עוברת בעריכתו של בדק בית ובנייתה של מנהיגות חברתית-פוליטית חדשה. הממסד הישראלי הגזעני אינו חף מפשע, אך גם במצב הנוכחי יש למנהיגות הערבית מרחב גדול מאד לפעולה וליזמה.

כוחות חדשים שיילמדו ממצרים

מכאן מובן מדוע הניסיון של חה"כ טיבי להשיג הסכמה עם נתניהו על הגברת פעילות המשטרה הוא פעולת סרק. אין כל טעם לגרור את התושבים הכואבים של אום אלפחם לכנסת ולהניח להם לתנות את מצוקתם מול שרי הממשלה בציפייה שיספקו פתרון. זוהי אשליה שכולם יודעים שלא תביא לשום התקדמות.

במקום להתחפר במעמד הקרבן ולכסות עצמה בסיסמאות לאומיות גבוהות, חייבת מנהיגות אמתית של האוכלוסייה הערבית להתמודד עם הדעות הקדומות וההשתייכות המשפחתית. שומה עליה לעמוד בנחרצות נגד דיכוי הנשים והנוער שנעשה בשם המסורת והדת.

הנוער הערבי שמוביל כיום את המהפכות העממיות בטוניסיה, מצרים וסוריה, מראה את הפוטנציאל האדיר הקיים לשינוי. הנכונות להקרבה, האמון שאפשר לשנות והיצירתיות המופלאה שאפשרה לשנות סדרי בראשית במשטרים ששלטו שלטון ללא מצרים במשך 40 ו-50 שנה, מראים ששום דבר אינו נצחי. הדינמיקה הזו חייבת להביא להתעוררות גם ביישובים הערבים. כדי למנוע את הרצח הבא חייבים לקום צעירים וצעירות שרוצים לשנות את המציאות ולבנות מנהיגות חדשה ביישובים הערבים. סיסמאות של חופש, שוויון וצדק חברתי מוכנות כבר. כל מה שצריך הוא אנשים שמוכנים לקחת אחריות ולהתמודד עם השפל שהחברה תחת המנהיגות הקיימת הגיעה אליו.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה