תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 13.01.12

יום האישה

נשים יהודיות וערביות נאבקות למען שלום, שיוויון וצדק חברתי

תל אביב, יום האישה הבינלאומי 2012

מאת מיקי הראל
מילות מפתח: בית העם, מען, נשים

צילום: דותן גור אריה

לפי מיטב המסורת של הלוחמות החברתיות מראשית המאה שעברה, אחת אחר השניה הן טיפסו על ארגז עץ שהוצב בשולי השדרה ההומה, והטיפו בהתלהבות לעתיד טוב יותר, כל אחת מזוית המאבק שלה. האזינו להן עשרות עובדות חקלאות ערביות המאורגנות במען, פעילות ופעילי בית העם, כח לעובדים, מרץ, וקהל תל אביבי, שלא החמיץ את ההזדמנות לחלוק את יום האשה עם חג פורים ולהתחפש. הפנל הסתיים בצעדת נשים שהגיעה לבית העם.

אסמא אגבאריה זחאלקה, מען "מצטרפות לגל המהפכות"

את הפנל הנחתה אסמא אגבריה זחאלקה, שדברה בשם ארגון העובדים מען:
"אנו לא נעמוד אדישות למראות הזוועה ולזעקות השבר של אמהות שילדיהן נרצחו בידי העריץ הפשיסטי אסד. העולם כולו מתעלם מנשים פלסטיניות הכלואות מאחורי גדר וסגר, ומהחקיקה הגזענית נגד אזרחים ואזרחיות הערבים בישראל, אנחנו לא נתעלם! ממשלת ישראל מתעלמת ממאות אלפי אנשים שיצאו למחות ברחובות על עוולות הכלכלה הקפיטליסטית ועל תוצרי ההפרטה המעוותים. אנו הנשים, מצטרפות לגל המהפכות והמחאות ששוטף מקומות רבים בעולם ובעולם הערבי. ראש הממשלה בישראל מעדיף להתעלם מכל המתרחש, ולהמציא אג'נדה מלחמתית וירטואלית כנגד איראן, שאין לו את היכולת, המנדט או הסכמת העולם לנהל אותה. הריעו לנשים הנאבקות, לפועלות החקלאות הערביות, למהגרות עבודה נרדפות, לרכזות משפחתונים ומורות קבלן, לעובדות הסוציאליות, למרצות הצוות הזוטר, ולכל הנשים והגברים הנאבקים על הזכות לחיות בכבוד."

תמי פרבר, עו"סית' "יש לי חלום"

אחריה עלתה תמי פרבר, עובדת סוציאלית הפעילה ב"מאבק העובדים הסוציאליים". "יש לי חזון" אמרה פרבר. בחלומה היא חיה במדינה הרואה את טובת כל תושביה לנגד עיניה, ללא הבדל דת, גיל או לאום; מדינה המעניקה חינוך, בריאות, דיור, וביטחון סוציאלי לאזרחיה, ורואה בעובדים מקור כוח, ואת העבודה המאורגנת כבסיס לסדר החברתי כלכלי; מדינה המבינה שהביטחון הלאומי שלה תלוי ברווחתם של אזרחיה ובמזעור הפערים בחברה; מדינה שאינה משליטה על אזרחיה פחד מפני הפצצה האירנית. בחלומה נשים יהודיות וערביות מקבלות הזדמנות שווה למימוש זכויותיהן, הראיסים והמתווכים נעלמים, גברים אינם מרוויחים יותר מנשים באותם התפקידים, ואין עובדי/ות קבלן. בחלומה הזיקנה אינה רדופת חולי, עוני או תלות., המדינה מוקירה את עבודתה, ומראה זאת בתלוש המשכורת החודשי. "התגשמות החלום תלויה בבניית קואליציה נשית חזקה וסולידריות, המאמינה שזה אפשרי, ורק צריך לקום ולעשות."

ופא טיארה, מען "האבטלה גורמת לאלימות"

ופא טיארה, רכזת סניף מען בבאקה אל-ע'רבייה, ואחראית לגיוס והשמת נשים בעבודה, מברכת את עובדות החקלאות שהגיעו לציין את יום האשה אחרי יום עבודה קשה. זוהי מסורת הנמשכת כבר שש שנים, והעובדה שנשים יהודיות וערביות צועדות יחדיו מבטאת את הסולידריות ביניהן. ופא מאשימה את הממשלה באבטלה הגבוהה בקרב נשים ערביות, וקוראת להפסיק את יבוא מהגרי העבודה בתנאי עבדות, ממנה מרוויחים רק החקלאים וחברות הקבלן. "מצב האבטלה הוא הגורם הישיר להתגברות האלימות ברחוב הערבי, ולאלימות נגד נשים מבית" היא אמרה. את דבריה סיימה ופא בקריאה נרגשת לסולידריות עם הנשים הסוריות, נגד הטבח האכזרי של אסד בעמו.

שרון מלכי, כח לעובדים, "מצאתי את האומץ להאבק על זכויותי"

שרון מלכי, חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם עיר לכולנו, וחברה בנציבות לטיפול בהטרדות המיניות ותקיפת נשים, מטעם כח לעובדים. "בחורף 2008 קבלתי מכח לעובדים הזדמנות לבטא את מורת רוחי מהיותי עובדת קבלן של האונ' הפתוחה", אמרה שרון, "ומצאתי את הכח להאבק על זכויותי". כח לעובדים סייע לנשים רבות, שעבדו בתת תנאים, להרים את הראש, ואין זה מקרה שלפחות ממחצית מכח לעובדים הן נשים. ההתאגדות נותנת לנשים כח לשנות את תנאי העבודה, להנות מזכויות סוציאליות ולקבל בטחון תעסוקתי, ולקחת אחריות על גורלן, היא אומרת. הן מחליטות מתי לשבות ומתי להפסיק, והן מנהלות את המו"מ. שינוי מעמדן של הנשים בשוק העבודה יגרום לשינוי מעמדן החברתי, ומאן חשיבות ההתארגנות. בשנה האחרונה פעלה שרון עם קבוצת נשים מעוררת השראה מכח לעובדים, שהקימו כתובת לנפגעות הטרדה / תקיפות מיניות במקומות עבודתן.

סינטיה גבאי, הסגל הזוטר. אישה אדומה ופעילת רוח

סינטיה גבאי דוקטורנטית, מורה לספרות לטינית באונ' העברית בירושלים, וחברה בסגל הזוטר, שהיה בעיצומה של שביתה ביום האשה. היא מתרגלת וחוקרת, משוררת, אם חד הורית לשני ילדים, אישה אדומה ופעילת רוח, הפועלת בתחום האקדמי כבר 13 שנים. "ברכת אחר צהרים טובים לכל הנשים האדומות..., לזכותן להאבק נגד העסקה זמנית ופוגענית, ולעצב את התנאים הראויים להוראה אקדמית." שני שליש מהעובדים בשש האוניברסיטאות בארץ הם עובדים ארעיים, המפוטרים 4-6 חודשים לאחר העסקתם, ומנועים מבטחון תעסוקתי, פיצויים ודמי אבטלה. המערכת מבוססת על זלזול במוסר העבודה, וכפועל יוצא מכך, פגיעה ברמת החינוך האקדמי. "זוהי פגיעה בכל האנשים האמורים לעצב את המרקם החברתי העתידי", אומרת סינטיה. לממשלה סדר עדיפויות מעוות, שבו החינוך אינו מקבל משאבים ראויים כדי לבנות חברה מוסרית ובעלת ביקורת עצמית, שתוכל לגרום לשינוי בתודעה הפוליטית, החברתית והתרבותית. "נדרוש כולנו חינוך ברמה גבוהה, ואני מאחלת לכולנו שבקיץ הבא נלבש אדום!"

שרון אורשלימי, פורום הנשים של מרץ, הגברת נגישות הנשים לבריאות

שרון אורשלימי העלתה בקצרה את הצורך בהגברת הנגישות של נשים לשירותי בריאות, ובעיקר לביטול הועדות להפסקת הריון ואמצעי מניעה, כך שכל אשה תוכל לקבל החלטות עצמאיות על גופה.

רותם אילן, ילדים ישראלים לא לגזענות ולאפליה

רותם אילן, ממובילות המאבק נגד גירוש ילדי מהגרי העבודה וניצול מהגרים, מספרת על הפריבילגיות שהיא נהנת מהם בזכות היותה אשכנזיה ויהודיה, לעומת הגזענות אותה חווים מי שאינם עונים להגדרה זו.

"אסור לתת יד לגזענות ולאפליה הממושכת והשיטתית", היא קוראת, ומספרת כיצד הממשלה משתמשת במהגרות עבודה כבמכונות עבודה, שאסור להן להכנס להריון, כי ההריון הופך אותן ללא חוקיות. הן הופכות לכוח זול ומנוצל, כאשר נשים פלסטיניות מודרות ממעגל העבודה כי הן מעזות לדרוש שכר הוגן. "לא למדיניות הדלת המסתובבת" אמרה רותם, וקראה לנשים ליצור קבוצת כוח באמצעות שיתוף והתארגנות, להפסיק להיות שקופות, ולהעצים את יכולתן לבוא לביטוי בחברה!

נועה סביר, בית העם, מאבק חוצה הגדרות וגבולות

נעה סביר היא חברה בכח לעובדים ומהבולטות במארגני האירוע של יום האישה הבינלאומי מטעם "בית העם". "מאבקן של הנשים חוצה הגדרות וגבולות, כך גם בית העם הוא מקום מפגש בו מתמוססים הגדרות וגבולות, הנותן ביטוי למרחב חברתי, תרבותי ומגדרי בלא הבדלים ובאופן שוויוני", היא מסבירה, וקוראת לצורך של הנשים להלחם ולהתארגן כנגד העוולות של הון ושלטון, ולהתארגן כנשים לבניית עתיד משותף והוגן לנו ולילדינו.

ברוח הקרה והממריצה התארגנה צעדת המחאה לכוון בית העם, ובראשן עובדות החקלאות. הצעדה הארוכה שהתפתלה בשדרות רוטשילד הניפה שלטים, וצעקה סיסמאות בעברית וערבית, למען שלום, שוויון וצדק חברתי, בגנות האבטלה והאפליה, בזכות המאבק וההתארגנות, וכמובן להפלת ממשלת ביבי, ממשלת השיתוף בין הון, שלטון וחרחור מלחמה.

עם הגיען לבית העם התפצלו המשתתפות ל- 5 מעגלי שיח על עבודה, שכללו את הנושאים הבאים: מנהיגות, בית, גוף ובטחון.

גוף:

טל דקל, מרצה ללימודי מגדר בבית ברל וג'אידה זעבי, מנחת קבוצות ואחראית על העצמת נשים מטען ארגון העובדים מען, הנחו את הסדנא בנושא הגוף, שהתמקדה בדימויה העצמי של האשה, ובמודעות ליכולותיה הפיזיולוגיות. הדיון נפתח במעגל שמשתתפיו שלבו ידים, כדי ליצור רקמה אנושית אחת, מחממת ומקרבת. בדיון עלו שאלות הנוגעות לשמירה על בריאות הנשים העובדות עבודה פיזית, על העבודה הכפולה מחוץ לבית ובתוכו, על הקשר בין חברה שמרנית שבה מתחתנים בשידוך ואינה מתירה יחסים מוקדמים, לבין חווית יחסי המין כטראומה; על החינוך המיני והפסקת ההריון, על יחסי מין פוגענים וכואבים, על היחס לאשה כקניין, ועוד.

בית:

מיכל ורשבסקי הנחתה את הסדנה על הבית, מטעם ארגון תראבוט, וארחה מספר נשים שביתן אינו מבצרן: שתי נשים משבט עראקיב בנגב, שביתם נהרס 36 פעם, והן חיות עם משפחותיהן בבית הקברות של הישוב; אשה מדהאמש, באזור לוד, שמנעה את הרס ביתה כאשר הסתגרה עם ילדיה בבית עם בלון גז; אם לחמישה ילדים מעכו שקבלה צו פינוי; ותושבת דיור ציבורי שקבלה צו פינוי מהבית לאחר 20 שנות מגורים. תושבת אל עראקיב סיפרה כיצד בפעם הראשונה הרסו את ביתה לנוכח עיניה כשבידה תינוק בן 25 יום, והשאירו אותה ללא מים, חשמל, או אמצעי מחיה. "כל מה שאני רוצה הוא שילדי יגדלו כמו כל ילד אחר, עם בית חם, חדר, מחשב, עתיד, וללא פחד מהבולדוזרים."

מנהיגות:

חברת מרץ יפעת סולל הנחתה את מעגל השיח על מנהיגות, והשתתפה בו גם אסמא אגבאריה זחאלקה. הדיון התמקד בפיזיולוגיה לעומת הפרוגרמה, או האם חולשתה הפיזית של האשה לעומת הגבר מכריעה כאשר מתמודדים על הנהגה, או שהפרוגרמה הפוליטית היא זו שמכריעה, ומאפשרת לנשים להיות מנהיגות.

עבודה:

אורלי בנימין, ד"ר לסוציולוגיה, מרצה בכירה באונ' בר אילן, ופמיניסטית מעמדית בעבודתה, הנחתה את מעגל השיח. בנוסף השתתפה גם ופא טיארה ממען, שדברה על מאבקן של עובדות החקלאות, ועל ניצולן על ידי הקבלנים; ארנה עמוס, שספרה על מודל ההתארגנות של עובדות הנקיון באוניברסיטת בן גוריון; יעל קונש מכח לעובדים ספרה על התארגנות עובדי ש.ל.ה ועל קשייהם מול המעביד ומול ועד ההסתדרותי; והעו"סית, ענבל חרמוני מעתידנו דברה על כך שהשביתה של העובדים הסוציאליים בקיץ האחרון לא הביאה לשום השגים, וכי העדרן של נשים בהנהגה פגע במאבק. כמו כן עלתה השאלה כיצד להביא השגים פוליטיים למאבק החברתי. בסיכום הדגישה בנימין את החשיבות של עליית ארגוני עובדים עצמאים כמו כח לעובדים ומען.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה