תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

שוטף ומתמלא: 09.06.12

שטחים כבושים

עם כובש, לעולם אינו יכול להיות חופשי. ואנחנו כאן כדי לדרוש חופש לפלסטינים וליהודים כאחד

הנאום של אסמא אגבארייה זחאלקה מ-דעם מפלגת פועלים, בהפגנה נגד הכיבוש בתל אביב, 9.6.2012

יתכן ורבים בציבור הישראלי תוהים ולא מבינים על מה ההפגנה הפעם. הכיבוש הפך למושג ערטילאי ובלתי נראה, אפילו אנכרוניסטי. הכיבוש לא קיים עוד בסדר היום הציבורי, לא בתקשורת, ובטח לא ברחובות. גם רמאללה שותקת, ובעזה נצמדים להודנה מחשש למלחמת השמד נוספת. הם כבר לא מציקים, הערבים האלה. הגדר והמצור עשו את העבודה, והעלימו אותם מהפריים. ואם בכל זאת צריכה הממשלה לשלוף איזה איום, כי הרי אי אפשר בלי איזה איום כדי להפחיד באמצעותו את ההמונים וללכד אותם, אז תמיד אפשר לנופף באיראן או בפליטים מסודן. ואלמלא היו מבליחים לתקשורת דיווחים כמו אלה על גבעת האולפנה, או פעולות תג המחיר של נוער הגבעות, היו בישראל משתכנעים שהכיבוש נגמר.

ובינתיים, בחסות העידוד האפקטיבי של הממשלה והמתנחלים, בחסות השתיקה הרועמת של דעת הקהל הישראלי, ובחסות חוסר האונים של הרשות הפלסטינית שהפכה לקבלנית המשנה של הכיבוש, מתחסלת האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. פשוט נגמרת האדמה, ואיתה גם התקווה לסיום הסכסוך. לנגד עינינו, נוצרת מציאות פוליטית הרת אסון, לפיה קיימת מדינה אחת, ישראל שמה, המנהלת בתוכה אפרטהייד, מכפיפה למרותה חמישה מליון פלסטינים, ומעדיפה לחלום שהם אינם קיימים, אינם חיים ובועטים ודורשים את זכותם לחופש.

גם בעולם הערבי חשבו השליטים שהם יוכלו לדרוס את ההמונים, ולשלול את זכותם לכבוד, לחופש, לדמוקרטיה ולפרנסה. הכיבוש הערבי גם הוא נמשך עשורים רבים מדי, עד שבא הזעם הגדול של העמים, של הפועלים והעניים, ושטף את הרודנות ואיתה את השחיתות. ואנחנו, כאנשים הנלחמים למען חופש לעם הפלסטיני, איננו יכולים לעמוד אדישים אל מול הטבח הנוראי המתרחש בסוריה על ידי העריץ בשאר אלאסד. אנחנו, מעל במה ערבית יהודית זאת, קוראים להפסיק את הטבח מיד, ומביעים מסר של סולידריות ואחווה עם אחינו המהפכנים בסוריה.

אל תטעו לחשוב שהמהפכה העמוקה הזאת שגובה מחיר עצום כזה, תפסח על פלסטין. פלסטין היא המשך טבעי של אותה סביבה, אותה היסטוריה ואותה תרבות. ולא ירחק היום הזה שבו תעמוד שוב השאלה במלוא עוזה מול הציבור הישראלי.

בקיץ שעבר, הצליח אותו ציבור ישראלי לזהות סוף-סוף את מנהיגיו כמקור להתדרדרות ברמת חייו, קשר בין ההון לשלטון, מחה ויצא לרחובות לדרוש את הצדק החברתי. אך הוא מתעקש בתוקף לא להיות מדיני, לא להיות פוליטי, ובכך אינו מייצר אלטרנטיבה פוליטית, בטח לא שלטונית, שתאיים על הסדר הקיים. לא פלא שביבי אינו מודאג. לא פלא שהקיץ הישראלי הסתיים בלא כלום.


דעם מפלגת פועלים, עשו לנו לייק בפייסבוק

ישראל דורשת אביב ישראלי, יהודי-ערבי, שידע להציב את הבעיות הקיומיות: את השאלה החברתית שמאיימת על איכות החיים, ואת שאלת סכסוך הדמים שמאיימת על החיים עצמם. כי האחראית למדיניות שמדרדרת אותנו אל התהום, בשני המגזרים, באמצעות סרבנות לשלום וחבירה לבעלי ההון, היא ממשלת הענק של 94 ח"כים. זאת דיקטטורה הדורשת מענה, והמענה צריך להיות הפגנות, התארגנות פוליטית והתארגנות איגוד מקצועית יהודית-ערבית משותפת. העם אינו יכול לדרוש רק צדק חברתי, כי זה לא מאבק על מחירי הדירות, אלא על אופייה של החברה, שתהיה מתוקנת, שוויונית ונאורה. לכן, העם צריך לדרוש חופש וצדק חברתי. כי עם כובש, לעולם אינו יכול להיות חופשי. ואנחנו כאן כדי לדרוש חופש לפלסטינים וליהודים כאחד.

لشعبي الفلسطيني تحية إكبار وإجلال لنضالك العنيد، ان ربيعك آت، وثورتك ستنجز اهدافها لا محالة. شبابك وعمالك هم الامل والتحدي امامهم عظيم، نظام في الضفة ونظام في غزة وفوق الاثنين نظام احتلال بغيض. ولكن لكنس الاحتلال لا بد من كنس ادوات القمع الداخلي، من اسقاط النظامين في الضفة وغزة اللذين يسيطران على وهم اسمه دولة الضفة وامارة غزة، شبه دولتين محتلتين مقموعتين، مدعومتين باموال دعم من الخارج الغربي او الايراني، بينما يستمر الاحتلال باستيطانه ويجعل قيام الدولة الفلسطينية مستحيلا.
غدا السبت في رام الله مظاهرة داعمة للثورة السورية، تحت شعار "فلسطين، سورية حرية وبس"، انه الطريق نحو الحرية، وحريتك يا قدس تمر عبر بوابة دمشق.

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.

שם השולח

כתובת דוא"ל

כותרת התגובה

תוכן

תגובות קודמות

"עם חופשי"

מאת רבקה ויטנברג
נשלח 12.06.12, 22:43

עם כובש לא רק שאינו חופשי אבל אין לו ביטחון. כך זה קורה כשמתאכזרים לעם אחר

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה