תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 22, יוני 2007

מלחמת מעמדות

משלחת בינלאומית של איגודים מקצועיים לבחינת שוק העבודה בחקלאות בישראל

הישראלים מוכנים לעבוד בחקלאות, אבל לא תמורת מחצית משכר המינימום

כמו כל נושא, גם התעסוקה מושפעת באופן ישיר על המצב הפוליטי, וגם משפיעה עליו. המצב הנוכחי מזין מרירות פוליטית וייאוש חברתי, והדבר בא לידי ביטוי חריף בענף החקלאות, אליו מנסה עמותת מען לנתב נשים ערביות. לפני חצי שנה החליטה עמותת מען להזמין לישראל משלחת של איגודים מקצועיים וארגוני פועלים מחו"ל, כדי למצוא דרכים לבחון ולטפל בנוהלים הפסולים המאפיינים את מצב התעסוקה בענף החקלאות בישראל.

במצב המורכב שבתוכו מען פועלת, יש לתת את הדעת לארבע נקודות עיקריות:

א. הסדרי הייבוא של העובדים מתאילנד יוצרים מעמד של מהגרי העבודה המועסקים בשכר נמוך ביותר ובתנאי ניצול וכבילה. יבוא של עובדים זולים ומוחלשים פוגע בתורו במעמד העובדים הישראלי.

ב. מציאות של עוני ואבטלה פוגעת קשות בחברה הערבית בישראל. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה נמוך ביותר (17%, לעומת 55% אצל נשים יהודיות). ענף החקלאות, שהיה יכול לקלוט אלפי נשים, חסום בפניהן בשל יבוא מהגרי העבודה בשיטות הקיימות. סגירת מקומות העבודה בפניהן הופך אותן תלויות לחלוטין במשכורתו של הבעל, ומנציח אורח חיים שמרני.

ג. . בתחתית הסולם נמצאים הפועלים החקלאיים הפלסטינים, נגדם מונף שוט "הסיכון הביטחוני". על מנת להשיג מקום עבודה עליהם לעבוד בתנאים קשים, לעיתים אף קשים מאלה של מהגרי העבודה. ילדים רבים מועסקים בחקלאות כדי למנוע חרפת רעב ממשפחותיהם.

ד. המדיניות הממשלתית בנושא עובדים מתאפיינת בזיגזגים, ורצופת סתירות. תוכנית ממשלתית להורדת שיעורי העוני והאבטלה שהוצגה לאחרונה מדברת על קיצוץ בעובדים זרים ועידוד נשים ערביות וחרדיות לצאת לעבודה. בנוסף התחייבה הממשלה להטיל פיקוח של ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) על יבוא העובדים. מצד שני, ובניגוד גמור להתחייבויות אלו, אושרה לאחרונה תוספת של 3,000 עובדים זרים לחקלאות, והממשלה נסוגה מכוונתה לחתום על הסכם עם ארגון IOM.

מסע המשלחת, בסוף אפריל 2007, ארך שבעה ימים, והפגישות שערכנו במהלכו איפשרו לנו לבחון את הבעיה בכל מורכבותה: מצד אחד מעסיקים וחברות כוח אדם דורסניות; מצד שני פועלים, שבהיעדר איגוד מקצועי וסולידריות סוחבים איש איש את גורלו על כתפיו; ומצד שלישי ממשלות ישראל ותאילנד, שמשחקות משחק כפול - מאשרות את קיום הבעיה, אבל אינן עושות דבר כדי לפתור אותה.

וופא טיארה, פעילה במרכז עמותת מען בכפר קרע , הציגה את הדברים בפני חברי המשלחת: "אנחנו סולידריים עם הפועלים בכל מקום בעולם. אנחנו לא נגד העובדים התאילנדים, אלא נגד הניצול והיבוא שלהם בדרכים הקיימות. אבל אנחנו גם לא יכולים לקבל את המצב שבו בגלל שהם מסכימים לעבוד בתנאים כה ירודים הם פוגעים בנו וביכולת המיקוח שלנו בשוק העבודה. לכן אנחנו דורשים את השוואת התנאים של העובדים התאילנדים לעובדים המקומיים".

נוכחותה של ג'וניה (לק) יפרסרט מ-TLC (ארגון זכויות עובדים תאילנדי) הדגישה את הדבר שעומד בבסיסה של פעולת מען, סולידריות פועלית: "כנציגת ארגון פועלים תאילנדי, חשוב שבאתי לפה", אמרה במהלך המפגשים. "באתי ללמוד על הפנים שמאחורי הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הבעיה היא בבסיסה מעמדית. אותם עבודות שפועלים תאילנדים עושים אצלכם, עושים אצלנו שני מליון פועלים בורמזים, המנוצלים ומופלים גם הם".

ססיליה סנז ואנטוניו פריאנס מה- CCOO, איגוד מבוסס בספרד, הראו כיצד באמצעות קיומו של איגוד מקצועי חזק, ניתן לווסת ולהסדיר יבוא של מהגרי עבודה תוך צמצום הפגיעה בפועלים המהגרים ובפועלים המקומיים: "כאשר מחוז מסוים בספרד צריך פועלים חקלאיים", מסבירה סנז, מזכ"ל איגוד החקלאות של ה-CCOO , "אנו מזמנים ארבעה גורמים לשולחן עגול: הממשלה של המחוז, בעלי המשקים, האיגוד המקצועי והעיריות המעורבות. אנו מוודאים שבראש ובראשונה, הפועלים המקומיים מוזמנים לעבודה, ורק אם עדיין יש מקומות עבודה פנויים אנו מזמינים פועלים מחו"ל - ללא דמי תיווך ועמלות מופקעות".

ההתמכרות לעובדים התאילנדים

את עמדת משרד החקלאות הציגה בפני המשלחת תניב רופא, סגנית מנהל מחלקת המחקר במשרד. היא סיפרה על המעבר מהסתמכות על עובדים פלסטינים, להישענות על עובדים תאילנדים. לדבריה קיים פער גדול בין צרכי החקלאים לכמות ההיתרים שאישרה הממשלה: "הצורך האמיתי הוא כ-44,000 עובדים, אך אנחנו נאלצים להקצות לכל חקלאי פחות מצרכיו האמיתיים". רופא הדגישה את שיתוף הפעולה שיש למשרד החקלאות עם עמותת מען, בהפניית חקלאים שאין אפשרות לספק להם עובדים תאילנדים אל העמותה.

רמי כהן הוא דוגמא לחקלאי שעובד עם מען, מבלי לוותר על התאילנדים. " יש לנו שטח גדול וצורך בהמון ידיים עובדות", סיפר לנו. "אנחנו עובדים עם עמותת מען שעוזרת לנו למצוא עובדים לבית האריזה. בנוסף יש לי כ-15 עובדים מתאילנד שעובדים במטעים ובשדות. זו עבודה שהם עושים יותר טוב מהישראלים ואני מעדיף אותם ... ידוע לי שיש בעיה עם זה ולכן אני מנסה לא לדעת הכל. אם היתה לי האפשרות לקבל עובדים תאילנדים בלי שיקחו מהם דמי תיווך הייתי מאושר, אבל אני לא עוסק בזה. כל מה שאכפת לי זה שהם יעשו עבודה טובה".

הסיפור שלא תשמע מהעובד התאילנדי

בביקור שערכה המשלחת בכמה משקים ניסתה ג'וניה ימפרסרט לדובב את הפועלים התאילנדים. למרות שהיא דוברת את שפתם, העובדים היו זהירים מאוד. רק אחדים, שהשיחה איתם התארכה, הסכימו לדבר על מצבם. מהשיחות עלה שהם משתכרים 13 שקלים לשעה. כל אחד מהם שילם לפני שהגיע לישראל סכום של 6,000 עד 9,000 דולר כדמי תיווך, אותם הוא יחזיר רק בתום שנתיים של עבודה בישראל. בנוסף לשכר הזעום, הפועלים חיים בתנאי צפיפות קשים, ללא מים חמים, ובתנאי סניטציה גרועים.

פרטים נוספים על מציאות הפחד והניצול בה הם חיים למדנו מפי ענת גונן, האחראית על ענף החקלאות בעמותת קו לעובד: "הפועל התאילנדי מקבל שכר רק לאחר שלושה חודשים. באופן רשמי הוא מרוויח 5 דולר לשעה, אבל, אם לוקחים בחשבון שהוא עובד 13-15 שעות ביום, הרי שהשכר צונח פלאים, הרבה מתחת לשכר המינימום. הפועל הוא גם קורבן לסחר בכוח עבודה. כאשר חקלאי שאינו זקוק לפועל, הוא מוכר את מכסתו לחקלאי אחר. פועל שנתפס עובד אצל מעסיק אחר עלול להיות מגורש, ולאבד את יכולתו לעבוד ולהחזיר את חובו לחברה שייבאה אותו". לסיכום, אמרה גונן, מדינת ישראל מסבסדת את המשקים הישראלים הן בהקצאת מים והן בכוח עבודה זול. "עכשיו", אמרה לחברי המשלחת, "אתם מבינים מדוע ישראלים לא עובדים בחקלאות. הם לא יכולים להתחרות עם עובדים המרוויחים חצי ממשכורת מינימום".

איפה ההסתדרות?

בהסתדרות פגשנו את גרשון גלמן, מזכיר מועצת פועלי תל אביב, ומי שהקים את המחלקה לעובדים זרים בהסתדרות, את חגי הרצל, האחראי בהסתדרות על טיפול בעיות של עובדים זרים, וכן את פרדי כהן, מזכ"ל איגוד העובדים החקלאיים.

גלמן סיפר למשלחת על מגעי ההסתדרות עם שר העבודה של תאילנד במטרה להגיע להסכם שיגן על הפועלים התאילנדים בישראל, וכן לבסס חוק שיקבע שכל פועל זר, מהיום הראשון לבואו לארץ, יהיה מוגן על ידי האיגוד המקצועי.

חגי הרצל הוסיף: "הממשלות התאילנדית והפיליפינית אמרו לנו: 'מותר לכם להפר את החוק בכל מה שקשור לעובדים. תנו להם פחות משכר מינימום, רק תאפשרו להם להמשיך לבוא לעבוד'. אני מאד גאה שלא הסכמנו לכך. אני מכיר את מען ויודע שהם עובדים מאד קשה להכניס פועלים לעבודה ובכמה מקרים אף הצליחו. כשהייתי ראש מחלקת ההגירה במשטרה ניסיתי כל הזמן לשכנע את הממשלה שאין צורך ב פועלים זרים, כי יש כאן די פועלים בעיקר מקרב הפועלים הערבים, אלא שמעורבים בכך אינטרסים כלכליים חזקים".

ומה עם פיקוח בינלאומי?

המשלחת פגשה גם את שלום בן משה, העומד בראש היחידה לטיפול בעובדים זרים במשרד התמ"ת, והמכיר גם הוא היטב את פעולת מען. בן משה סיפר כי מדיניות הממשלה כיום ועד 2010 היא הקטנה הדרגתית של מספר העובדים הזרים. עם זאת הוא מעריך כי בחקלאות לא תהיה ירידה, אלא להיפך. אבל, הוא הוסיף, כחלק מההחלטה להגדיל את מספר העובדים המדינה דורשת מהחקלאים לנקוט צעדים מעשיים לקליטת עובדים ישראלים לענף.

"במסגרת המלחמה בגביית הכספים דמי התיווך, שהיא פשע חמור מאוד" הוסיף בן משה, "אנחנו מנסים למצוא דרך להסדיר את הבאת העובדים הזרים לישראל באמצעות ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). בתאילנד קיימת נכונות עקרונית, על אף שיש חששות של כל מיני גורמים שם. גם בארץ יש התנגדויות של הגורמים המקבילים, שיודעים שיפסידו כסף רב".

גם שגריר תאילנד בישראל, קאסיווט פאראתאמנון, מסכים שהבעיה היא דמי התיווך: "החברות התאילנדיות מתחלקות בכסף עם החברות הישראליות, ואנחנו חסרי אונים - אין לנו הוכחות כדי לפעול נגדן משום שהעובדים לא מוכנים להודות שהם משלמים יותר מ-3,000 דולר - הסכום המותר בתאילנד. בפגישה האחרונה שהתקיימה בעניין, הצענו להגיע להסכם של ממשלה מול ממשלה, אבל ישראל סירבה. אמנם יש התקדמות במגעים עם ה-IOM, אבל שמעתי באופן לא רשמי שהצד הישראלי מנסה לקבור את הרעיון. בהחלט ייתכן גם שהחברות הפרטיות בתאילנד ובישראל מתנגדות להסדר כזה, שיפגע ברווחים שלהן".

המציאות שנגלתה לעיני חברי המשלחת דורשת שינוי מיידי. חברי המשלחת גיבשו שורה של המלצות, חלקן מובאות לפניכם. אין ספק שהעבודה עדיין רבה, ויש מקום להרחבת הפעולות כדי להפסיק את הפרת הזכויות השיטתית שהפקידה את שוק העבודה בידי מאפיה תאבת בצע.

מתוך נייר העמדה של המשלחת:

  • על ממשלות ישראל ותאילנד לקחת לידיהן את השליטה על תהליך הגעתם של העובדים ולהבטיח שלא תהיה הפרה של זכויות העובדים.
  • יש להפעיל לחץ על ישראל כדי שתציית לאמנות הבינלאומיות הנוגעות לעובדים זרים, פלסטינים, ומקומיים.
  • יש לעדכן מוסדות בינלאומיים המאגדים איגודי עובדים במסקנות והמלצות המשלחת, ולפעול בקרב איגודי עובדים חקלאיים שיוכלו להפעיל לחץ אפקטיבי כדי ליישם את מה שהוצע לעיל.
  • Home גרסת הדפסה חזרה למעלה