תנאי שימוש
Home גרסת הדפסה

גליון 19, מאי 2006

תרבות

האם חיפשנו במקום הנכון?

"מחבואים", בימוי: מיכאל הנקה, אוסטריה 2005

מאת שרי עזוז
מילות מפתח: קולנוע

את סרטו האחרון של הנקה, "מחבואים", הלכתי לראות די מאוחר, כלומר אחרי שכבר דיברו עליו לא מעט. חיפשתי לי פרטנרים לצפיה משותפת, ותמיד קיבלתי אותה התגובה: "אני כבר ראיתי, אבל תלכי, מעניין אותי לדעת מה את חושבת", בליווי מן מבט מסתורי, שאינו חושף דבר. אז הלכתי.
"מחבואים" הוא סרט עם עלילה פשוטה לכאורה. ז'ורז' (דניאל אוטיי המעולה), מבקר ספרותי נחשב בעל תוכנית טלוויזיה משלו, ואשתו אן (ז'ולייט בינוש, שאינה מדהימה בתפקיד זה), הם זוג בורגנים פריזאיים. יום אחד נוחתת על סף דלתם קלטת וידיאו אנונימית המתעדת את היציאות והכניסות של בני הבית. הקלטת מגיעה עטופה בציור ילדותי של פנים הכרוכות בצעיף אדום. לרוע המזל, מתברר להם כי אין מדובר באירוע חד-פעמי, וקלטות דומות ממשיכות להגיע אל סף ביתם.
הקלטות הללו יוצרות מתיחות בבית המשפחה, ובסופו של דבר מאלצות את ז'ורז' להתמודד עם עברו.

מסעו של ז'ורז' אל העבר הוא כפול. מסע פיזי - חזרה לבית ילדותו, שם גרה עדיין אמו החולה, ובעקבותיה, פגישה עם מג'יד. מג'יד הוא ילד אלג'יראי שהוריו של ז'ורז' שקלו לאמץ לאחר שהתייתם מהוריו, ובסופו של דבר נלקח לבית יתומים, כיוון שז'ורז' הילד העליל עליו עלילות שווא, שגרמו להוריו להאמין כי מדובר בילד מופרע ומזיק. כך, כבר בהיותו ילד קטן, היה ז'ורז' אחראי לגורלו של מישהו אחר. זוהי אשמה שאין ביכולתו להכיל, ושאין ברצונו להכיר בה. אך הנקה אינו רוצה לספר לנו את סיפורו של ז'ורז'; ז'ורז' לדידו רק מייצג שכבה חברתית, האדם הלבן הבורגני השולט, שבזכות השכלתו ומעמדו הכלכלי ביכולתו להשפיע ולחרוץ גורלות, והוא בוחר במה שטוב בשבילו, ללא מחשבה על האחר.
הקלטות מובילות את ז'ורז' לדירתו הצנועה של מג'יד. על אף ששניהם אנשים מבוגרים כעת, ז'ורז' משוכנע שמג'יד הוא האחראי לפרשת הקלטות. למרות הכחשותיו העקביות של מג'יד, הוא נוהג בו בהתנשאות ובאלימות הנובעות מפחד ומלחץ. מזכיר לנו מישהו?

למרות הדחקותיו של ז'ורז' אל מול המציאות, האשמה רודפת אותו בלילות. זהו הפן הנוסף במסעו אל העבר, המשא הנפשי. כבר בהתחלה שותל הנקה בסרט פלאש-בקים מוזרים של ילד כהה עור, מדמם. עם התקדמות מסעו הפיזי של ז'ורז' בהווה מבינים הצופים שאלו מצוקות הנפש שלו עצמו, והפלאש-בקים הקצרים מתחברים אט אט לכלל תמונה שלמה: גירושו של מג'יד מבית הוריו של ז'ורז' והעברתו לבית יתומים בסצנה אכזרית במיוחד. וכמובן, הזרים הם המגורשים, הלבנים הם המחליטים, המגרשים, הנשארים.
למג'יד יש כעת בן בשנות העשרים לחייו. גם ז'ורז' הוא אב, לבן צעיר יותר, בראשית גיל ההתבגרות. הילדים הם מייצגי דור ההמשך, ונוכחותם בסרט חיונית. בנו של מג'יד הוא אמנם דור שני למהגרים, שגדל והתחנך כצרפתי לכל דבר, אך מול האליטה הצרפתית רבת השנים והדורות, הוא תמיד בעמדת נחיתות. בנו של ז'ורז' יהיה תמיד בעל עמדת פתיחה טובה משלו, כפי שז'ורז' יהיה תמיד "הטוב" מול מג'יד "הרע".
מעבר להיותו של "מחבואים" מסמך פוליטי נוקב המוגש כמותחן משובח, זהו סרט בעל מבע קולנועי מיוחד ויוצא דופן.

לעלילה אין אקספוזיציה - הצופים נזרקים לתוכה, קצת אבודים בהתחלה, כמו הדמויות. בעזרת אפקט פשוט של הרצה לאחור (rewind) של שוט הפתיחה הארוך והסטטי במיוחד, מצליח הנקה להעביר את הצופים מנקודת מבט אובייקטיבית לסובייקטיבית. על המתח הזה שבין שתי נקודות המבט, הוא משחק איתנו, הצופים, לכל אורך הסרט. אנחנו במתח: מי שולח את הקלטות? מה יקרה עם ז'ורז'? עם מג'יד? יחד עם זאת, בכל פעם שמגיעה קלטת, אנו יוצאים מהסיפור ורואים אותו שוב באור אחר.
הבחירה המעולה שלא להשתמש אפילו בתו מוסיקלי אחד, מעצימה את תחושת הוואקום והמתח, ומותירה את הצופה דרוך במשך השעתיים של הסרט.
כאשר נדלקו האורות באולם, שמעתי מאחורי קולות הפתעה ואכזבה: "אבל מי שלח את הקלטות... איזה סרט מחורבן, וכו'...". גם הסדרן החביב, שלרגע הפך למבקר קולנוע וניסה להסביר שזה מין תרגיל של הבמאי, לא הצליח להפיג את המרמור.
הנקה אינו מסיים את סרטו כפי שציפינו, ויש בכך ניסיון לומר לנו מספר דברים. המסר הפשוט ביותר הוא שאל לנו לקבל כל דבר כמובן מאליו, כלומר, לא כל חידה מסתיימת בפתרונה. כמו כן, הוא מרמז לנו שלא חיפשנו במקום הנכון. כמו גיבור הסרט ז'ורז', חיפשנו פתרון למצוקה שלנו, והיינו עסוקים בתוצאה במקום להתבונן בדרך.

אם רק היינו נעצרים לרגע, היינו נוכחים שהסיטואציה החברתית, הפוליטית והנפשית שהוא שוטח לפנינו היא עמוקה וסבוכה, ואין לה פתרון מיידי ופשוט. לפנינו תהליך עדין ומורכב שעלינו לחוות כיחידים (המיוצגים על ידי הדמויות- ז'ורז', אן ומג'יד), וכחברה (הצופים).
מה שהנקה אומר לנו בעצם זה שהפניית אצבע מאשימה אל מישהו אחר אינה פתרון, לכן השאלה אינה מי שלח את הקלטות, כיוון שהידיעה לא תביא לפתרון הבעיה האמיתית.

Home גרסת הדפסה חזרה למעלה