שוטף ומתמלא: 17.01.11

העולם הערבי

תוניסיה - מי ימנף את המהפכה העממית

מאת אסף אדיב
מילות מפתח: אבטלה, העולם הערבי, כלכלה

ביום ו' 14.1.11 חג מטוסו של זין אלעבידין בן עלי, נשיא תוניסיה, בשמי הים התיכון. הצרפתים, הפטרונים של תוניסיה ושל משטרו הדכאני של בן עלי, סרבו לאפשר לו לנחות בפריס. בסופו של דבר הוא קיבל את האור הירוק לנחיתה בסעודיה. המלך הסעודי יודע להעריך את המצוקה של הדיקטטור. הוא נזעק להגן על אחד השותפים במערכת הפוליטית השלטונית הכלל-ערבית, שבן עלי ושלטונו היו חלק בלתי נפרד ממנה.

הצעירים שהבריחו באינתיפאדה העממית שלהם את בן עלי מכס השלטון אתגרו את שליטי ערב כולם. השיטה של שלטון משפחתי מושחת, המחזיק באמצעות מפלגת שלטון כל יכולה את כל אוצרות המדינה, ומדכא ביד ברזל ביקורת, אינה מיוחדת לתוניסיה. בגירסאות שונות ניתן לראותה במרוקו, אלג'יר, מצרים, לוב, סוריה וירדן. בסעודיה ומדינות המפרץ השיטה אפילו קיצונית יותר שכן משפחות המלוכה שולטות באופן פורמלי בכל העושר ואינן מקיימות אפילו מראית עין של משטר דמוקרטי.

הרקע לסילוקו של בן עלי מהשלטון בו החזיק מאז שנת 1987 ברור. שעורי אבטלה גבוהים של צעירים, העדר פיתוח באזורי הכפר, שחיתות שלטונית, דיכוי חרויות אזרח ותלות מוחלטת במוסדות ההון הבינלאומיים. למרות שעורי צמיחה גבוהים יחסית ומעמד בינלאומי איתן לא הצליח בן עלי ליצור מקומות עבודה ופיתוח שוויוני. לפי מאמרו המרתק של באסל סאלח (גלובל ריסרץ' 31.12.10)1 "התנאים הכלכליים העלובים בחלקים הפנימיים של הארץ, העדר הזדמנויות עבודה ודיכוי חרויות פוליטיות, אלפי צעירים וצעירות אחרים במדינות המגרב לשולי החברה. שעור האבטלה בתוניסיה - מספר שאינו משקף את המצב האמיתי - הוא 14%. אלא ששיעור האבטלה של צעירים (בגילאים 15-24) הוא 31%. חלוקת ההכנסות הלאומית בלתי שוויונית באופן קיצוני. העשירון עליון שולט בשעור של 32% מההכנסות ושני העשירונים העליונים מחזיקים 47% מההון. הצמיחה הכלכלית הבלתי שווה הביאה לגידול וקידמה בצפון ובאזורי החוף והשאירה את המחוזות הפנימיים בפיגור".

ניגודים אלו והמרירות שהצטברה הבשילו לידי התפוצצות חברתית אדירה ב-17 בדצמבר כאשר מוחמד בועזיזי (26 שנה) אקדמאי מובטל שהתפרנס בצר לו ממכירת ירקות ופירות, הצית עצמו במחאה על המצב. בועזיזי נדרש לשלם דמי חסות למאפיה המקומית וכאשר לא הצליח הוחרמה הבאסטה שלו והוא ומשפחתו נותרו בלי מקור פרנסה. כמו מאות אלפי בוגרי אוניברסיטאות בתוניסיה מצא עצמו בועזיזי מול דרך ללא מוצא. כאשר שפך על עצמו פחית בנזין בכיכר המרכזית של סידי בוזיד הוא הצית יחד עם גופו בערה חברתית אדירה שהובילה בסופו של דבר להפלתו של בן עלי.

התפרצות הזעם בעיירה סידי בוזיד אינה מקרית. הפיתוח הכלכלי של תוניסיה מבוסס על תעשיית התיירות שמתרכזת מטבע הדברים באזורי החוף. 90% מהכלכלה מרוכז באזורים אלו שעה שבאזורי הפנים ישנו עוני ופיגור.

בן עלי זכה בציונים לשבח מהמערב בין השאר בשל הדיכוי שהפעיל מול כוחות אסלאמיים לצד יחס ליברלי למעמדה של האשה. בנוסף, הוא הכפיף את כלכלתה של תוניסיה למוסדות ההון ופעל בשיתוף פעולה הדוק עם האמריקאים והצרפתים, תוך הפרטת כל המערכת הציבורית שנותרה מתקופת הקפיטליזם המדינתי שאותו בנה קודמו ומייסד תוניסיה חביב בורגיבה.

בעשור האחרון אף שיפר בן עלי את מעמדו בוושינגטון בשל נכונותו לסייע במלחמה של בוש נגד גורמי טירור איסלמים. בן השאר התגלה כי כוחות הבטחון הטוניסאיים השתתפו בחקירה חשודים בטירור בבסיס באגרם בצפון אפגניסטן - הכוחות האמריקאים סובלים מחוסר משווע של חוקרים ששולטים בשפה הערבית. מרתפי העינויים של בן עלי שימשו גם כאחד המקומות אליהם הועברו בחשאי פעילי אלקעידה שאותם חקר הסי איי איי בלי פיקוח של הקונגרס בוושינגטון.

ג'ורג' סמעאן כותב ב"אלחיאת" (17.1.11) כי הקשר ההדוק של המשטר להשקעות הון זרות ותלותו בכלכלה האירופית - בעיקר עקב המעמד המרכזי של התיירות האירופית בכלכלה הטוניסאית - הביא עם התחלת המשבר הכלכלי לירידה בהשקעות והחרפה של מצוקת האבטלה. מצב זה החריף את המשבר וגרם לגידול בהגירת צעירים לערים המרכזיות. האבטלה שסובלים ממנה צעירים אלו יצרה זעם ותסכול שהביאו להתפרצות האינתיפאדה נגד השלטון.

בנסיון לעצור את הזעם המתפרץ עוד הספיק בן עלי לפטר את שר הפנים והבטיח כי יפעל ליצירת 300 אלף מקומות עבודה. אלא שהשד כבר יצא מהבקבוק. בן עלי ואשתו, לילה טרבלסי, זוהו על ידי העם כמקור השחיתות והדיכוי. עשרת אחיה של רעיית הנשיא חלשו על תחומים רחבים של הכלכלה. מברקים ששלח שגריר ארה"ב בטוניס (פורסמו לאחרונה על ידי ויקיליקס) חשפו לעין כל את מה שידעו תושבי תוניסיה מזמן. השגריר האמריקאי מדווח לסטייט דיפרטמנט בשנת 2008 כי משטרו את בן עלי דומה למאפיה. קרוביה של אשת הנשיא שולטים בכלכלה. מדובר במדינת משטרה ששוללת כל חרות דמוקרטית. 2

השאלה הפוליטית הנשאלת כיום היא כמובן לאן הולכת תוניסיה? בריחתם הדרמטית של הנשיא ורעייתו השנואים יכולה ללמד על כך שיש בגורמי הממסד התוניסי מי שרוצה לשמר את יסודות המשטר בשינוי קוסמטי בלבד. ככל שעולה מדווחים שמגיעים מתוניסיה דומה שהגורם שהורה לבן עלי להסתלק במהירות מהזירה היה אנשי הצבא. לעומת המשטרה והמשמר הנשיאותי, שהיו מזוהים לגמרי עם שלטונו של בן עלי, מהווה הצבא גורם נפרד ומנסה לייצר לעצמו כיום מעמד של גורם אחראי ונאמן לעם, שיכול להוות משענת לשלטון חדש.

במקביל פעלו גורמי השלטון - רה"מ מוחמד גאנושי ויו"ר הפרלמנט פואד אלמבאזע, לבצע את הוראות החוקה ולהכריז על הקמת ממשלה זמנית ועריכת בחירות דמוקרטיות בתוך 60 יום. הממשלה הזמנית, שעל הקמתה שוקד כיום גאנושי, אמורה לכלול את כל המפלגות כולל אלו שהיו באופוזיציה או בגלות עד כה. למרות שהיה שותפו הקרוב של בן עלי מאז שנת 1999 חותר גאנושי היום ליצור לעצמו מעמד עצמאי ולייצב את השלטון.

ברור שתביעותיהם של הצעירים ברחוב לא יבואו על סיפוקם באמצעות רפורמה שלטונית שטחית כמו זו שאליה חותרים כיום אנשי השלטון הישן והצבא. הרושם הוא שגם בחירות לפרלמנט לא יכולות לייצר ברגע זה אלטרנטיבה שלטונית מתקדמת שתוביל את תוניסיה למסלול של התפתחות כלכלית חברתית דמוקרטית ותשים קץ לשחיתות של המשטר ולפערים המעמדיים החריפים שאפיינו אותו.

דווקא ברגע זה שהוא זמן המבחן של השמאל באה לכלל ביטוי חולשתן של מפלגות האופוזיציה השמאלית בתוניס ובעולם הערבי. המפלגות הקומוניסטיות הערביות איבדו בעשורים האחרונים את כוחן וחיוניותן כאשר התייצבו למעשה כגורם מקורב לשלטון הפרו מערבי ליברלי (הדבר בולט במצרים וגם בפלסטין). האיגודים המקצועיים בתוניסיה כמו במצרים ובאלגיריה היו באופן מסורתי קשורים למפלגת השלטון ואינם מהווים גורם אופוזיציוני. מצב זה יוצר ערפל לגבי העתיד שכן לא ברור מי יהיו הכוחות שימנפו את תנועת המחאה האדירה של הצעירים הטוניסאיים.

דבר אחד אינו מוטל בספק: צעירים מובטלים ברחובות תוניסיה הוכיחו שוב את חוק הברזל של ההסטוריה לפיו אין שלטון נצחי ואין כוח שיכול לעמוד בפני העם המתקומם. שאיפתם של צעירי תוניסיה להתפתחות וחופש, הביאה לקדמת הבמה בעולם הערבי את הפוטנציאל האדיר של העמים, שקולם לא נשמע מזה שנים רבות. לא היו אלו תומכי התנועות האסלאמיות או שלוחי המערב. מדובר בתנועה אותנטית של צעירים שרוצים את עתידם הכלכלי, החברתי והתרבותי מול משטרים מושחתים ודכאניים שאינם מצליחים להבטיחו. הצעירים שסילקו את בן עלי מהשלטון עדיין לא בשלים ליצור מערכת שלטונית תחליפית, אבל הם יצרו כבר דפוס מהפכני חדש שמעתה והלאה לא יהיה ניתן להתעלם ממנו.


www.etgar.info/he/article__476
24.08.2017, 13:08